הסרטן לא מחכה: יש להוריד את גיל הממוגרפיה ל-40

אחד הדיונים התקשורתיים הבוערים כיום בתחום בריאות האישה, הוא גיל הממוגרפיה לאבחון סרטן השד. כולנו יודעות שבגיל 50, ולא לפני, קופות החולים יזמנו אותנו לבדיקת הסקר החשובה לטובת גילוי מוקדם של סרטן השד. אלא שעפ"י נתוני אבחון סרטן השד מהשנים האחרונות, סרטן השד כבר מזמן לא מחכה לגיל 50.

כ-5,400 נשים מאובחנות בסרטן השד מדי שנה, ורבע מהן מתחת לגיל 50. מדובר בכ-1,300 נשים שברוב המקרים מאובחנות מאוחר ונאלצות לעבור טיפולים מורכבים. עמותת 'אחת מתשע' מובילה מהלך מול סל הבריאות להורדת גיל הממוגרפיה והתווייתו ל-40.

חלק מהמהלך הוא להשיב לחששות שעולים בשיח הציבורי בפלטפורמות השונות, ולהמשיך להוביל שינוי, שיציל את חייהן של עשרות נשים מדי שנה, ויקל על התמודדותן של מאות נשים החולות בסרטן השד.

הסוגיות המרכזיות שיש להסיר מסדר היום בדרך ליישום המהלך הן: גילוי יתר המוביל לטיפול יתר (יש היום בדיקות מולקולריות, שנותנות מענה להתאמה מדוייקת של הטיפולים לאחר ממוגרפיה), החשיפה לקרינה מסכנת את הנבדקות (מחקרים בעולם מוכיחים כי סיכון הקרינה בטל בשישים מול יעילות הממוגרפיה, וכי הוא שווה ערך לקרינה בטיסה טרנס אטלנטית), אחוז גבוה של טעויות באבחון אצל נשים עם שד צפוף (בקרב נשים אלו נערכת תמיד בדיקה משלימה, כמו US או ממוגרפיה בתלת מימד/ ממוגרפיה עם חומר ניגוד, מה שמעלה את סיכויי הדיוק באבחון).

אילוסטרציה צילום: סי די בנק

הסוגייה הראשונה לדיון היא שאלת גילוי היתר, וכנראה הפופולארית ביותר בדיונים. הגידולים הסרטניים שגילוים מכונה "גילוי יתר" הם תאים סרטניים לכל דבר. אם יטופלו לא יתפשטו ולא יהפכו לסרטן בשלב מתקדם יותר. מקור ההנחה על עצם קיומם של גידולים סרטניים כאלו נובע מחישובים סטטיסטיים בדיעבד וההערכה לגבי מספרם נעה מ-0 ל-30%. בזמן אמת, כשמתגלה גוש סרטני, אין דרך לדעת אם יצור גרורות ויגרום למותה של החולה. ולכן, אין ברירה אלא לטפל בו. כיוון שכל קיומה של ההנחה על גידולים סרטניים, שנסוגים או לא מתפתחים ספונטנית, מקורה בחישובים בדיעבד, גילוי היתר נכון באותה מידה לנשים מעל גיל 50 ולנשים מתחת לגיל 50 . האם מישהו הציע להפסיק בדיקות סקר לנשים מעל 50 כי יש גילוי יתר?

יש סיכון מקרינה בבדיקת הממוגרפיה?

הסוגייה השנייה נוגעת לטענה השגויה של סיכון הקרינה הכרוכה בבדיקת הממוגרפיה. מידת הקרינה בממוגרפיה אינה גדולה מזו שנחשפים לה בטיסה טרנס אטלנטית לחו"ל, ואפילו מתנגדי הורדת הגיל אינם נשענים על הנימוק הזה. אין עוררין על כך שבהשוואת השלכות הממוגרפיה על גילוי מוקדם מציל חיים מול נזק שגורמת הקרינה – הצלת חיים מנצחת.

הסוגייה האחרונה לדיון זה קשורה לחששות של כל מי שניגשת לבדיקה במטרה לדעת אם יש או אין סרטן שד. התפיסה שרווחת בחוגים מסוימים לפיה ממוגרפיה לא מגלה גידולים בנשים צעירות, שגויה (!). אכן, יעילותה של הממוגרפיה מוגבלת בנשים עם מבנה שד צפוף (האופייני ליותר לנשים צעירות, אך גם לכ-40% מהנשים מעל גיל 50), ולכן יש צורך בבדיקה משלימה, כמו US או ממוגרפיה בתלת מימד או ממוגרפיה עם חומר ניגוד.

איגוד הכירורגים הצהיר כי ממוגרפיה היא בדיקת הסקר היחידה לגביה הוכח במספר מחקרים רנדומליים גדולים, כי היא מפחיתה את התמותה מסרטן השד הודות לאבחון מוקדם. תוצאות אלה הוכחו כנכונות בנשים מגיל 40.

אולטרסאונד שדיים משפר את הזיהוי של גידולים בשלב מוקדם, בעיקר בנשים עם מבנה שדיים סמיך אך אינו מהווה תחליף לבדיקת סקר ממוגרפית.

לסיכום, השימוש המושכל ביכולות הממוגרפיה המשופרות ובבדיקות משלימות, הן התשובה האמיתית לצורך שלא להפקיר כ- 1,300 נשים צעירות מדי שנה. נשים, שבשל גילן הצעיר, מחלתן מהירה יותר ואלימה יותר. חשוב – בכל הקשור להצלת חיים, אל לנו לסמוך על המזל או על רופא אכפתי במיוחד, ששולח כבר בגיל 40 נשים בסיכון רגיל לממוגרפיה.

יתרונות הגילוי המוקדם ברורים. גילוי סרטן השד בשלב מוקדם מביא למעל 90% של החלמה מלאה. בראש וראשונה מדובר בהצלת חיים. בנוסף, בשלב מוקדם אפשר ליהנות מטיפול מתון יותר, מניתוח מתון יותר, מתופעות לוואי קלות יותר, מהחלמה מלאה ומחזרה לחיים איכותיים. גם הנזק הכלכלי למשפחה ולמדינה קטן יותר. על וועדת הסל בבואה לדון בשאלת הורדת גיל הממוגרפיה לראות מול עיניהם את הנשים בכל הגילאים ולהחליט להציל חיים.

סיגל רצין היא מנכ"לית עמותת אחת מתשע