צמצום חוק חופש המידע - טוב לרשויות, רע לתושבים

מה משותף לאי-ביצוע בדיקות תקינות בגנים כנדרש, קנסות שניתנו שלא כדין וחוסר בפיקוח על הקצאת משאבי ציבור? כל אלו הם ליקויים שנחשפו בעקבות בקשות למידע שהגישו תושבים לרשויות מקומיות.

לאחרונה הפיץ המרכז לשלטון מקומי מכתב המיועד לראשי הרשויות המקומיות, למנכ"לים וליועצים המשפטיים ברשויות אלו. המכתב מציג את עמדת המרכז לשלטון מקומי בנוגע לחוק חופש המידע, ובמרכזו המלצה: לאסור על הגשת בקשות למידע ולהסתמך על חובות פרסום מידע יזום בלבד. מכיוון שההצעה האמורה דורשת תיקוני חקיקה, ביקש המרכז לשלטון מקומי שורה של שינויים מיידיים - שרובם ככולם דורשים אף הם תיקוני חקיקה. בין היתר, ניתן למצוא דרישה למבקש להבהיר את הצורך שלו במידע, דרישה להעלאת אגרות חופש המידע, דרישה להגבלת כמות הבקשות למבקש המידע ועוד.

צילום: שאטרסטוק

הדרישה לשקיפות שלטונית מקורה בהבנה כי שליחי הציבור הם נאמני הציבור. ככאלו, עליהם לתת דין וחשבון על מעשיהם. ניכר כי הדרישה המקוממת של המרכז לשלטון מקומי, מעידה כי הם אינם מקבלים את ההנחה הבסיסית ביותר - את מי משרתות הרשויות. זכות הציבור לדעת, שהינה אחת מאבני היסוד של המשטר הדמוקרטי, אינה "הזכות" של אזרחים לקבל מידע רק כאשר הרשות מעוניינת למסור את המידע המבוקש.

יש לומר בצורה ברורה, ההצעה לסתום את הגולל על אפשרות לשאול את הרשות הפועלת בשליחותינו לקבל מידע המצוי בידה, אינה תיקון של החוק אלא סירוס של זכות הציבור לדעת. אוסיף עוד, כי לצד החשיבות הדמוקרטית בהנגשת מידע, הנגשת מאגרי מידע ציבוריים מאפשרת בעידן הדיגיטלי פיתוח כלים ושירותים לציבור, שלא ניתן היה לעשות ללא בקשות למידע שהגיעו מהציבור. ראו כדוגמא את היישומים של moovit ומדלן.

גלגול העיניים של המרכז לשלטון מקומי מרגיז במיוחד היות וגם שם יודעים שכבר היום רשויות מעטות עומדות בחובותיהן לפרסום מידע יזום. האמת היא שגלגול העיניים אפשרי היות ואין גוף מוסמך במדינת ישראל הבוחן ואוכף את יישומו של חוק חופש המידע ברשויות המקומיות. המידע שיש בידינו, מקורו בעתירות חופש המידע לבתי המשפט.

על פי נתוני היחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים, 60% מעתירות חופש המידע שהוגשו בשנת 2018, הוגשו כנגד רשויות מקומיות. בבחינת פסקי הדין של אותה שנה, ציינה היחידה כי 95% מפסקי הדין של הרשויות המקומיות נפסקו נגדן. לשם ההשוואה, בעתירות כנגד הממשלה רק ב-54% מפסקי הדין, ההחלטה היתה כנגד המשרד הממשלתי. הפער נובע, בין היתר, מקיומה של יחידה מרכזית במשרד המשפטים שמטרתה להנחות, למדוד ולברר תלונות כנגד רשויות בממשלה.

דרישות שונות להעלות את רמת השקיפות בשלטון המקומי, נדחו. נזכיר כי עמדתה של שרת המשפטים אילת שקד להרחיב את אכיפת הוראות החוק על השלטון המקומי, נדחו על יד שר הפנים אריה דרעי. יותר מכך, בסיכום דיון בין מנכ"ל משרד הפנים למנכ"לית משרד המשפטים דאז, שהועבר לידי קואליציית הארגונים לשקיפות, התחייב משרד הפנים לעקוב אחר יישומן של הוראות החוק כמו גם לתת מנדט למנהלי המחוז במשרד הפנים לבחינת טענות לאי מתן מענה על ידי רשויות. שתי הבטחות אלו נותרו עלי דף ועד למועד זה לא נעשה פרסום על ידי משרד הפנים בנושא.

האם יש צורך בהגברת המידע היזום? בוודאי. הניסיון מלמד כי לא די בשינוי החובה החוקית. גם כיום ישנן חובות מכח חוק חופש המידע. תמונת המצב העולה מעתירות חופש המידע, כמו גם מהניסיון של עמותות ומתלונותיהם של תושבים היא כי קיים פער מטריד בין הוראות החוק ליישומן בשלטון המקומי. טוב יעשה המרכז לשלטון מקומי, כמו גם משרד הפנים, אם במקום לשנות חוק המגלם את חשיבותה של השקיפות למנהל תקין ולשמירת הקשר עם תושבים שהרשויות אמורות לייצג ולשרת, יתמקדו מאמציהם בהגברת יישומן של הוראות החוק.

לא מכבר פורסם מאמר בכתב עת משפטי המפרט תיקונים נדרשים בחוק חופש המידע בחלוף 20 שנה מיום חקיקתו. בקרב המומחים, כמו גם ברשויות העוסקות באמונה ביישומו של החוק יום יום - מוסכם הדבר. עם זאת, הדרישה לרוקן מתוכן את זכות הציבור לדעת, ולהמיר אותה ב"זכות הציבור לשמוע" - טוב שתרד מסדר היום באותה מהירות בה עלתה.

אני פונה לשר המשפטים ולשר הפנים בדרישה לדחות לאתר את דרישת המרכז לשלטון מקומי ולהוכיח לציבור כי אף הם תומכים במנהל תקין לרווחת תושבי השלטון המקומי. מראשי הרשויות, חברי מועצה ומובילי דעה ברשויות השונות אני מצפה להתייצב ולהבהיר באופן שאינו משתמע לשתי פנים כי הם מתנגדים למהלך שהמרכז לשלטון מקומי מבקש לקדם בשמם.