התחזית ל-2030: יותר מ-5 מיליון מכוניות על הכביש

למרות ההשקעה הגדולה בתחבורה ציבורית בשנים הבאות, הישראלים לא יפסיקו את הרומן שלהם עם המכונית הפרטית. זאת לפחות המסקנה של מחקר חדש של איגוד יבואני הרכב, שנערך בידי הכלכלן נדב כספי. המחקר הופץ בקרב יבואני הרכב, המתמודדים בימים אלה עם רשימה ארוכה של חוסר וודאויות: האם הציבור ימשיך לרכוש מכוניות, האם מסי הקנייה על המכוניות הנקיות יחסלו את המכוניות המזהמות, האם אגרות הגודש יורידו את המכוניות מהכביש והאם הרכב האוטונומי יחסל את הנהג האנושי. לפי המחקר - יבואני הרכב יכולים לישון בלילה בשקט.

לפי הדו"ח, ב־2030 יימכרו בישראל 453 אלף כלי רכב חדשים, לעומת פחות מ־300 אלף שיימכרו השנה. באותה שנה ייגרעו ממצבת כלי הרכב 290 אלף מכוניות ישנות ־ יותר מכפול מקצב הגריטה כיום. למרות זאת ייסעו בישראל 5.2 מיליון מכוניות, לעומת 3.5 מיליון כיום. למרות זאת גם אז יהיה יחס המכוניות לאלף נפש נמוך יחסית לעולם: כיום הוא עומד על 384 מכוניות, ובעוד 11 שנים יעלה רק ל־466. בארה"ב יש כבר היום יותר מ־800 מכוניות לאלף נפש, בקנדה 618 ובגרמניה 560.

למרות שבעשור הקרוב יתחילו לפעול 3 קווים של הרכבת הקלה בגוש דן, שני קווי רכבת קלה נוספים בירושלים, וקווים חדשים של רכבת ישראל דרך מסילת איילון שתורחב ודרך המסילה המזרחית שתושלם, באיגוד יבואני הרכב מעריכים כי התחבורה הציבורית תתקשה לעמוד בביקושים. כיום הנסועה השנתית בתחבורה הציבורית עומדת על כ־14 מיליארד ק"מ בשנה, המהווים כ־20% מהנסיעות השנתיות בארץ. אולם על פי המודלים של האיגוד ב־2030, למרות שהנסועה כמעט תכפיל את עצמה ל־26 מיליארד ק"מ, היא תהווה רק 24% מהנסועה השנתית של הישראלים. עם זאת, הקילומטראז' השנתי לרכב צפוי להמשיך ולרדת, כפי שניכר בשנים האחרונות, אחרי שיותר ויותר משפחות רוכשות רכב שני ואף שלישי, המשמשים לנסיעות קצרות.

פקקים צילום: יובל חן

"כדי לגבש אסטרטגיה לפעילות האיגוד בשנים הבאות, רצינו לנתח את שוק הרכב בארץ, להעריך את הכיוון שלו בשנים הבאות", מסביר חזי שייב, שמונה בשנה שעברה למנכ"ל איגוד יבואני הרכב, לאחר קריירה ארוכה בענף, שכלללה תפקידים כמנכ"ל אופל בישראל, יו"ר ניו קופל ברומניה, משנה למנכ"ל סמל"ת ומנכ"ל איווקו. שייב גם משמש כמרצה לניהול באוניברסיטת ASE ברומניה.

"גילינו שיש התאמה בין הגידול בתמ"ג של ישראל לבין מכירות הרכב, ויש בכך גם היגיון כלכלי. זה נתון מאוד חשוב שמראה כי בעצם אנו יכולים להעריך מה יקרה בשנים הבאות מבחינת כמות רכבים. נתון זה מטריד אותי, כי כמובן יש בעיית פקקים. עזבתי את הארץ לרומניה ב־2013 וחזרתי ב־2017 ושמתי לב שהכל השתנה ־ הכל פקוק. מה שראינו זה שאם לא תהיה תוכנית כוללת, מסודרת, הוליסטית ולא פופוליסטית, שתיקח את כל הדברים בחשבון, נמצא עצמנו בלב אסון לאומי. אין פתרונות קסם, המדינה תצטרך לקחת קצת מכל דבר, לדאוג שבמשמרת שלנו המדינה תבנה תוכנית כוללת ואולי קצת כואבת, ושתדאג לכך שהתחבורה והפיקוק לא יגדלו. הנהגים הם הלקוחות שלנו, אנחנו לא רוצים שהם יבלו שלוש שעות ביום בכבישים. כיום הכנסות המדינה ממסים על רכב ודלק הן כמעט 40 מיליארד שקל. עלות הפקקים היא 35 עד 40 מיליארד בשנה. אם לא נעשה כלום עלות הפקקים תגיע ל־70 מיליארד ב־2030".

לפי הדו"ח, תוחלת החיים של רכב בישראל מגלה יציבות בשנים האחרונות, ועומדת על 15־16 שנה, כך שמחצית מהמכוניות נשארות על הכביש גם אחרי שמלאו להן 16 שנה. אם הקצב הזה יישמר בשנים הבאות, הרי ש־1.2 מיליון מכוניות שייסעו בארץ ב־2030 כבר עלו על הכביש, אלא אם קצב גריעת הרכבים הישנים יואץ עקב תוכניות גריטה ממשלתיות, או הנחיות רגולטוריות שיקשו על המשך השימוש ברכב בנזין ודיזל, לעומת רכבים חשמליים.

חזי שייב צילום: דנה קופל

"המדינה תצטרך לחזור ולעודד הפחתה של מספר המכוניות המזהמות והפחות בטוחות בכבישים, באמצעות יצוא או באמצעות חידוש תוכנית הגריטה הממשלתית", אומר שייב. "תוכנית כזו תהיה חייבת לדחוף אנשים להיפטר מהרכב המזהם והלא בטוח וגם תתגמל אותם. תוכנית שתכלול גם מקל וגם גזר. תוכנית כזו חייבת לגרום להורדה של 50 עד 75 אלף רכבים בשנה מהכביש, בנוסף לכ־100 אלף שנגרעים מדי שנה".

לקחתם בחשבון בתחזית את השימוש הגובר בקורקינטים חשמליים בערים?

"הקורקינט לא יפתור דבר, ולא שינה דבר. הוא הציף לנו את המדרכות, פתר לאנשים ספציפיים בעיה, אך לא שינה דבר ברמה האסטרטגית כי זו טיפה בים. הפתרון הוא תחבורה ציבורית, שתיבנה באינטגרציה עם הרכב הפרטי. רון חולדאי ציין לאחרונה שעידן הרכב הפרטי תם, אני לא רואה את זה קורה. גם במטרופולין מאוזן בחו"ל יש 50% תחבורה ציבורית. זה לא בגלל שאנשים מתנדבים להיכנס בלי רכב, זה משום שאין להם פתרון אחר".