נוהל חדש קובע: מבקר המדינה לא יוכל לקבל מידע ממכשירי טלפון ניידים של עובדים וגופים מבוקרים

מבקר המדינה לא יקבל מידע ממכשירי טלפון ניידים של עובדי מדינה, מתוכנות מסרים אישיים שלהם דוגמת Whatsapp ומחשבונות דואר פרטיים דוגמת Gmail. כן הוא לא יקבל מסמכים אישיים השמורים במחשב או בטאבלט בעבודה או נשלחו בכתובת הדוא"ל של העבודה. כך עולה מנוהל לאיתור מידע ומסמכים במערכות דיגיטליות שמפרסמים היום מבקר המדינה מתניהו אנגלמן והיועץ המשפטי לממשלה עו"ד אביחי מנדלבליט. הנוהל מקבע לראשונה את זכותם של עובדי המבקר לחפש ולאתר מסמכים במחשבי המבוקרים ובכתובת הדוא"ל המקצועיות שלהם.

בדיקת מסמכים רשמיים היא כלי העבודה העיקרי של משרד מבקר המדינה, אבל היא הפכה מורכבת מאוד בעקבות העברת המסמכים למדיות דיגיטליות שונות. בשנים האחרונות התרבו הגופים המבוקרים שסירבו לתת למבקר המדינה גישה למחשבים שלהם והודיעו שיספקו מסמכים רק לפי דרישה. כן נוצרה מחלוקת בין משרד המבקר לפרקליטות המדינה שסירבה לאפשר למבקר חיפוש בתאי הדואר המקצועיים של עובדיה בטענה שהם משמשים גם למטרות פרטיות. המבקר הקודם יוסף שפירא אף שקל לעתור על רקע זה לבג"ץ. המשא ומתן בין שפירא ואחריו אנגלמן ליועץ המשפטי על הנוהל נמשך מספר שנים.

מתניהו אנגלמן מבקר המדינה צילום: עמית שאבי

הנוהל החדש צפוי לפתור את המחלוקות בנושא איתור המסמכים אך ספק אם יועיל בעימות עם פרקליטות המדינה. זאת לאור העבודה שעל פי הנוהל הגורם המכריע במחלוקות הם היועץ המשפטי לממשלה ואנשיו. בעיה נוספת: הגבלת הגישה למידע האישי ולאפליקציות המסרים מתחייבת אולי מהזכות לפרטיות, אבל תגביל את עובדי המבקר בחקירות שחיתות. בכיר לשעבר במשרד המבקר הביע חשש שבעקבות הנוהל תעשה העברה של יותר ויותר מידע אל תוכנות המסרים האישיים. על רקע זה נקבע שהנוהל יבחן מחדש בעוד שנה וחצי.

הבסיס לנוהל הוא חוק יסוד מבקר המדינה. זה קובע מצד אחד כי הגורם המבוקר ימציא "למבקר ללא דיחוי, לפי דרישתו, ידיעות, מסמכים, הסברים, וכל חומר אחר שלדעת המבקר דרושים לו לצורכי הביקורת". מצד שני הוא קובע ש"במקרים שבהם מתעורר חשש לפגיעה בזכויות יסוד – יפעיל המבקר את סמכויותיו בריסון, בסבירות ובמידתיות. תשומת לב מיוחדת ניתנת לזהירות מפני פגיעה שלא לצורך בזכות לפרטיות".

הנוהל מאפשר לעובדי המבקר לקבל מידע ממחשבים וטאבלטים של הגופים המבוקרים ומתכתובות בכתובות המייל המקצועיות. הוא קובע כי את איתור המסמכים במשרדי הגוף המבוקר יבצע העובד המבוקר עצמו כאשר נציג משרד המבקר יושב לידו ומנחה אותו כיצד לחפש. לא יועתקו מסמכים אישיים ותיקיות המוגדרות כאישות או פרטיות. גם בחיפוש בכתובת הדואר הרשמית של העובדים לא יקראו מסמכים אישיים. זאת, בניגוד למדינות אחרות שבהן עצם השימוש במחשבים הממשלתיים ובכתובת המייל הרישמית הופך כל מידע לחשוף לביקורת.

אחת הבעיות שיוצר העידן הדיגיטלי הוא הצורך של המבקר לבדוק מאגרי מידע, הכוללים מידע רב על אזרחים, תוך סכנה לפגיעה בפרטיותם. הנוהל קובע שהעתקת מאגר מידע תדרוש אישור של מנהל בכרי במשרד המבקר. ככל שהדבר אפשרי יקבל המבקר ממאגרי מידע ללא פרטים אישיים או מידע מדגמי.

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן אמר ש"השינויים הדיגיטליים הצריכו אותנו לעדכן את נהלי עבודת הביקורת שמחד יבטיחו גישה לכלל מאגרי המידע וחומרי הבדיקה הרלוונטיים, ומאידך יאפשרו לקיים את הליך הביקורת בדרך מכבדת ובונה. זאת, תוך שמירה על אתיקה מקצועית וזכויות הפרט".

היועץ המשפטי לממשלה עו"ד אביחי מנדלבליט ברך על "השלמת המלאכה וליבון הסוגיות המשפטיות הרבות בהקשר המורכב של חומרי ביקורת המוחזקים במדיה הדיגיטלית. כל זאת, באופן המבטיח ביקורת אפקטיבית תוך שמירה על זכויות עובדי המדינה".