ביקורת המשפט, כעת או אחרי נתניהו?

האם תקדימי דרעי ופנחסי חלים גם על ראש ממשלה

אהרן ברק, לשעבר נשיא בית המשפט העליון ויועץ משפטי, נשאל בכנס המשפט באוניברסיטת חיפה ביום חמישי על הגורמים לירידה באמון הציבור במערכת המשפט. "חבר טוב שלי דני פרידמן, שנמצא כאן, הוא אחד מהם", מנה ברק את אחד הגורמים המרכזיים. ופרידמן, לשעבר שר המשפטים, מיהר להצדיק את המוניטין. "מוסד היועץ המשפטי פוגע בדמוקרטיה, בשלטון החוק, ומערער את המבנה הקונסטיטוציוני של מדינת ישראל", אמר.

אלא שמעל הוויכוח הזה מרחף עיתויו - האם הזמן הנכון לתקוף את המערכת הוא ערב ההכרעה בתיקי נתניהו? פרידמן, שהתראיין לאחרונה לפודקאסט של יאיר לפיד, הפתיע ואמר שיש לדחות ולנתק את כל רעיונות הרפורמה הנחוצים לדעתו במערכת המשפט מאירועי האקטואליה - מהחוק הצרפתי, דרך פיצול מוסד היועץ ועד תיקוני החסינות. לא עכשיו, לא מתקנים פרסונלית, אולי בעוד חמש שנים.

ובכל זאת, הדיונים הביקורתיים סביב מערכת המשפט, בתי המשפט ורשויות האכיפה, נקלעים לדילמת תום הלב: האם ניתן לנהל אותם נקי וענייני או שבכל מקרה הם יגויסו לטובת נתניהו, להעצמת הדה־לגיטימציה של מערכות האכיפה והשיפוט? לפיד תרם לעניין זה תובנה מעניינת. "אתה", אמר לפרידמן, "ואיילת שקד הצלחתם לשנות את מערכת המשפט כי באתם ממקום נקי. מי שבא ממקום עקום לא יצליח".

מימין: דניאל פרידמן ואהרן ברק. הציגו את הגורמים לירידה באמון הציבור במערכת המשפט צילום: אוראל כהן, שאול גולן

פרופ' רבקה ווייל מהמרכז הבינתחומי דיברה על האפשרות שראש הממשלה יכהן תחת כתב אישום. ההנחה היא שנתניהו לא יתנדב להתפטר מרצונו אם וכאשר יחליט מנדלבליט להאשימו. ואז לבטח תוגש עתירה לבג"ץ והשופטים יידרשו להכריע אם תקדימי דרעי ופנחסי חלים גם על ראש ממשלה. במקרה ההוא הורו השופטים, בראשות מאיר שמגר וברק, לראש הממשלה יצחק רבין לפטר את שני השרים ברגע שהוגש נגדם כתב אישום. ווייל סבורה שדין ראש ממשלה אינו כדין שר. "מצד אחד", היא אומרת, "נמצאים כל השיקולים נגד המשך כהונת ראש הממשלה: ניקיון הכפיים הציבורי, המוניטין הבינלאומי של השלטון בישראל, החשש לניגוד עניינים שבו ראש הממשלה טרוד בענייניו האישיים ועוד, אבל אל מול כל אלה נמצא החשש שבית המשפט יכתיב מי ישלוט בישראל. בהתלבטות הזו אני נגד האפשרות שבג"ץ ידיח ראש ממשלה". ווייל הוסיפה שמתווה הנשיא לנבצרות הוא בלתי אפשרי לפי החוק הקיים, שלפיו נבצרות כמוה כהתפטרות, ותיקון של חוק יסוד: הממשלה הוא בעייתי מפני שמדובר בחקיקה פרסונלית, ועוד בעיתוי של ממשלת מעבר. "במקרה הכי גרוע", סיכמה ווייל, "יהיה לנו ראש ממשלה מכהן שעומד לדין. גם בכך ניתן לראות היבט של שלטון החוק".

החשיפה התקשורתית המוגזמת פוגעת באמון במערכת המשפט

שופט בית המשפט העליון והיועץ המשפטי לשעבר מני מזוז התייחס גם הוא לירידת אמון הציבור במערכות המשפט: "החשיפה התקשורתית האינטנסיבית הפולשנית יוצרת סוג של חוסר אמון. לא רק במשפט אלא בכל מערכות השלטון. הילת המנהיגות נבנית על הריחוק. וגם, בישראל, בשני העשורים האחרונים, מתקיים עימות כמעט קבוע בין המערכת המשפטית למערכת הפוליטית, שבחלקו הגדול מבוסס על חקירות נגד גורמים פוליטיים".

מזוז התייחס בעקיפין להתבטאויות שר המשפטים אמיר אוחנה. "שר משפטים לעומתי הוא בעייתי, מטריד, מציק, אבל המערכת המשפטית לא יכולה להשפיע על זהות השר", אמר מי שהרחיק בזמנו כיועץ את שר המשפטים חיים רמון ממשרד המשפטים והוכיח שהמערכת יכולה להשפיע. גם יעקב נאמן "הודח" ממשרד המשפטים באמצעות כתב אישום שממנו זוכה.

3. מעמד היועמ"ש

שרידות היועמ"ש היא "הצלחה" או "אימפריאליזם"?

מזוז ופרידמן הציגו תפיסות הפוכות למעמדו של היועץ המשפטי. "יועצים במדינות דמוקרטיות לא מצליחים בתפקידם כי הם מעדיפים את עמדתם כיועצי הממשלה מאשר את עמדתם כשומרי האינטרס הציבורי", אמר מזוז. "במדינת ישראל ידעו לעקוף את הבעיה הזו בכך שהמינוי הוא א־פוליטי, וזהו סוד השרידות וההצלחה של התפקיד".

פרידמן תקף את "ההצלחה" הזו והסביר אותה באימפריאליזם של היועץ, שללא כל הסמכה בחוק ניכס לעצמו כוחות שהפכו אותו לגורם החזק ביותר במדינת ישראל. "היועץ הוא גם מחוקק, גם שופט וגם מבצע", אמר פרידמן. "הוא מחוקק באמצעות מוסד 'הנחיות היועץ' שמחייבות את הממשלה, הוא שופט כי חוות הדעת שלו הן 'פסקי דין' אל מול הממשלה, והוא מבצע כמי שמגיש כתבי אישום נגד בכירי השלטון".

בקהל ישבה עו"ד דינה זילבר, המשנה ליועץ המשפטי, שחוות דעתה מתסיסות על בסיס קבוע את ממשלה ישראל. "את עושה עבודה נהדרת", החמיא לה אהרן ברק מהבמה, "חזקי ואמצי".