שמעוני זוכה אך נתניהו צריך לדאוג

השופטת לימור מרגולין זיכתה היום בגלל "חוסרים ראייתיים" את ראש עיריית אשקלון איתמר שמעוני מקבלת שוחד בצורת סיקור חיובי, אבל שורת קביעות נורמטיביות ומבחני עזר לזיהוי פלילי של יחסי תקשורת־שלטון שהוגדרו בפסק דינה אמורים להדאיג את ראש הממשלה בנימין נתניהו. תודות לתקשורת, מרגולין מן הסתם מכירה היטב את תיקי נתניהו, ובהכרעת הדין שלה היא מפרטת שורה של מבחני עזר לפליליות של יחסים כאלה, אשר מתכתבים עם פרשיותיו.

1. מבחן האינטרס העסקי - "יש לבחון אם כלי התקשורת מוחזק בידי גורם שיש לו אינטרסים חיצוניים - כלכליים בכלל ומול נבחר הציבור בפרט".

2. מבחן מעורבות המקורבים - "אם ניתנת גישה למעורבות למקורבי נבחר הציבור, בהתאם להנחיה מלמעלה, אזי היבטי טובת ההנאה הפסולה הם ברורים ומובהקים יותר".

איתמר שמעוני צילום: יריב כץ

3. מבחן הפרגון המשפחתי - "יש לבחון אם ההתערבות בפרסומים היא בהקשרים פרסונליים... שזיקתם לתפקידו של נבחר הציבור קלושה והתערבות בהם המובילה לפרסום חיובי נדמית כטובת הנאה ברורה".

4. מבחן משך הזמן והפעילות - "יהיה נכון יותר להכריע אם מדובר בהתנהלות פלילית או לא על סמך בחינה מתמשכת ולא על סמך אירוע נקודתי או קצר במשכו".

5. מבחן החשיבות לנבחר הציבור - "באיזו מידה מייחס נבחר הציבור חשיבות לפרסומים על אודותיו בכלי התקשורת באופן כללי, כשככל שנושא זה חשוב לו יותר, כך האפשרות שעבורו מדובר ב'טובת הנאה אחרת', המבססת מתת, היא גדולה יותר".

השופטת קובעת כי יש להיזהר בשימוש הפלילי ביחסי תקשורת־שלטון ובטובות הנאה שהן סובייקטיביות ואינן מדידות, אך גם קובעת כי סיקור חיובי יכול להיות טובת הנאה בעסקת שוחד, במיוחד מול נבחרי ציבור שמשוועים לדימוי חיובי. נתניהו, במיוחד בתיק 4000, משתלב היטב בצד המחמיר של מבחני מרגולין - בתנאי, כמובן, שלא יהיו "חוסרים ראייתיים".