המנהלים המיוחדים בפרויקט של ענבל אור דורשים 5.3 מיליון שקל שכר טרחה; הרוכשים מתנגדים

שלושת המנהלים המיוחדים שמונו על אחד מהפרויקטים של יזמת הנדל"ן ענבל אור מבקשים לפסוק להם 5.3 מיליון שקל שכר טרחה, ובתוספת מע"מ, וזאת בעבור מכירת נדל"ן שהכניסה לקופה 76 מיליון שקל.

השלושה, עורכי הדין איתן ארז, אלון פלס ואמיר פלמר הגישו את הבקשה לפני חודשיים לבית המשפט המחוזי בתל אביב, אך הם נתקלו בהתנגדות נחרצת של רוכשי הזכויות במתחם הנדל"ן (האנשים שרכשו מענבל אור את הזכויות לדירות שהבטיחה להם כי יוקמו במתחם) וכן התנגדות של נציג הכנ"רית (כונסת הנכסים הרשמית, סיגל יעקבי), שטענו כי דרישת השכר אינה תואמת את דרך החישוב שבתקנות ומדובר בסכום מופקע ומופרז.

עו"ד איתן ארז צילום: שאול גולן

ארז, פלס ופלמר מונו ביולי 2017 למנהלים מיוחדים על זכויות מקרקעין ברחוב ז'בוטינסקי ברמת גן ולטענתם הם עברו תלאות רבות עד לפינוי הנכס, שכן במקום עמד מבנה ותיק בן 3 קומות שהיה מאוכלס בעשרות פולשים בחלקם הומלסים ונרקומנים וחלק מהחדרים במבנה הושכרו ע"י גורמים עבריינים כחדרים לשימוש לפי שעה.

השלושה טוענים כי ניהלו הליכים משפטיים ארוכים לפינוי הנכס, מהלך הפינוי היה פרויקט מורכב שכלל תיאום מול גורמים רבים לרבות משטרת ישראל, כיבוי והצלה, עובדים סוציאליים, סבלנים, קבלן עבודות איטום ועוד. בסופו של דבר המבנה פונה ולטענת השלושה הם הצליחו למכור את הנכס תמורת 76 מיליון שקל ולכן מגיעים להם 7% שכר טרחה שהם 5.3 מיליון שקל.

קבוצת רוכשי הזכויות מיהרו להגיש התנגדות וטענו שבקשת השכר נוגדת את הקבוע בתקנות וכי שכר הטרחה אמור להיות משולם מתוך כספי התמורה שמיועדים לחברי הקבוצה. לפי טענת הדיירים המנהלים המיוחדים יכולים לבקש שכר מימוש כלומר 1% בלבד מהכסף שנכנס לקופה והם לא ביצעו פעולות חריגות שמקנות להם זכאות לדרוש 7% מהקופה.

ענבל אור צילום: עמית שאבי

לפי הנטען אף לא אחד מחברי הקבוצה קיבל עדיין ולו שקל אחד מכספי התמורה ומצבם של חברי הקבוצה המונה 124 משפחות רוכשים עגום, ומתחילת 2012 הם נאבקים מאבקים בלתי פוסקים בכדי להשיב את כספם שנגזל ע"י ענבל אור.

נציג הכנ"רית עו"ד אילון בריל הגיב גם הוא בהתנגדות לדרישת השכר וכתב כי לדעתו יש לשלם לשלושה שכר טרחה במסלול מימוש כלומר 965 אלף שקל ולצרף לכך 50% תוספת מאמץ מיוחד ובסה"כ 1.447 מיליון שקל – שהם קצת יותר מרבע מהסכום אותו דרשו.

שלושת המנהלים המיוחדים הגיבו לעמדת הכנ"ר וטענו כי עמדתו אינה תואמת את הוראות הדין וגם לא תואמת את עמדת הכנ"ר כפי שנמסרה בתיקים אחרים ודומים.

על פי הנטען על ידם, הכנ"ר תמך לאחרונה בפסיקת שכר טרחה לעו"ד רונן מטרי ששימש כבעל תפקיד של מ.ר.נ השקעות וזאת לפי מסלול שכר חלוקה ובסכום של 2.48 מיליון שקל. הכנ"ר טען שם לדבריהם שהשכר שאושר על ידו היווה שיעור של פי חמש משכר מימוש ובכל זאת הסכים שראוי להעדיף את שכר החלוקה על פני שכר מימוש לאור הקשיים בפינוי הנכס ואיתור משקיע. "במקרה הנ"ל לא חזינו בכך שהכנ"ר טען כי מימוש נכס של חברה בפירוק המלווה בקשיים מצדיק שכר מימוש בתוספת מאמץ מיוחד כפי שנטען על ידי במקרה דנן", טענו המנהלים המיוחדים.

עוד ציינו השלושה כי בית המשפט (השופט חגי ברנר) אף מצא לנכון לאשר לעו"ד מטרי שכר גבוה עוד יותר מזה שאושר על ידי הכנ"ר, בסך כולל של 2.7 מיליון שקל בתוספת מע"מ. ואכן, בכלכליסט פורסם בחודש שעבר כי בתיק של רונן מטרי הכנ"ר לא דרש שהשכר יחושב לפי מסלול מימוש מה שהיה מצמצם דרמטית את השכר. זאת על אף שלכאורה גם שם כמו אצל ענבל אור הפעולה הדומיננטית של התיק היתה מכירת נדל"ן.

לפי טענת השלושה אין כל הצדקה להפחתת בשכר המבוקש מכוח הטענה של טובת הנושים שכן מדובר בטענה שניתן להעלותה בכל מקרה ומקרה שכן שכר בעלי תפקיד תמיד בא על חשבון הדיבידנד המגיע לזכאים לקבלת התמורה בניכוי שכר הטרחה.

במענה לטענה שעמדתו סותרת עמדות קודמות הגיב הכנ"ר וטען כי זוהי "טענה מוזרה". לפי דבריו, בתיק מ.ר.ן הנאמן מטרי ביצע הליך מורכב של מימוש מקרקעין לאחר שהבנק לא הצליח במימוש במשך כמעט שנה וחילק דיבידנד לכלל נושי החברה ולכן הכנ"ר מצא כי התיק ראוי לפסיקת שכר במסלול החלוקה.

החלטה בעניין תתעכב בשבועיים לפחות מאחר שנציג הכנ"רית הודיע שהמנהלים המיוחדים ביקשו להיפגש עמו.