פסק הדין החשוב שאתם חייבים לקרוא לפני שאתם לוקחים הלוואה

פסק דין חשוב שניתן בתחילת השבוע קבע כי חברת המימון הוותיקה פמה מימון רכב גבתה מלקוחותיה עמלות, שלא גולמו בגובה הריבית הסופית שמשלם הלקוח. בכך יצרה החברה מצג שווא כאילו הריבית היתה נמוכה יותר מהתשלום בפועל.

פסק הדין של שופטת בית המשפט המחוזי שושנה אלמגור צריך להדליק נורה אדומה אצל גופי האשראי החוץ בנקאיים בכל הקשור לשקיפות ולשיווק ההלוואות.

השופטת אלמגור קבעה: "הצגת ריבית נמוכה כביכול, בצד גביית עמלות, טובה למלווה, מועילה לו ומושכת אליו לקוחות. הלווים סברו כי הריבית שהוצגה להם סבירה, וייתכן שלא בחנו הלוואות אחרות. הם הוטעו בנוגע לעלות האשראי שהיה בפועל גבוה יותר". השופטת אינה נוקבת בסכום המדויק שבו פמה תצטרך לפצות את לקוחותיה, אולם לפי הערכות מדובר בהחזר של מעל 1,000 שקל לכל לווה והסכום הסופי עשוי להגיע לעשרות מיליוני שקלים.

פמה היא חברה ותיקה בתחום ההלוואות לרכישת רכב, ולפי האתר שלה החברה העניקה עד היום מעל ל-160 אלף הלוואות בהיקף של מעל 7 מיליארד שקל.

מימין: השופטת שושנה אלמגור ומגרש מכוניות. פמה מימנה הלוואות לרכישת רכב צילומים: עמית שעל, אוראל כהן

העמלות הנוספות הקפיצו את הריבית בפועל ב־45%

התביעה הייצוגית איגדה ארבע תביעות שהוגשו בשנים האחרונות והיא רלוונטית למי שנטל הלוואה בשבע השנים שקדמו להגשתה. התביעה מתייחסת לשתי עמלות שפמה נהגה לגבות מלקוחותיה: עמלת הקמה בגין נטילת ההלוואה, ודמי גבייה חודשיים. עמלות אלו, שלא נכללו בחישוב הריבית, הזניקו את גובה הריבית בפועל לעומת הריבית הרשמית שפמה ציינה בעת ההלוואה.

עמלת הגבייה עמדה בממוצע על כ־1,000 שקל. לפי חוות דעת חיצונית של פמה, ההכנסות מעמלה זו עמדו על 47 מיליון שקל, בעוד שההוצאות הסתכמו ב־70 מיליון שקל. לדברי פמה, הוצאות אלה כללו בית היתר עמלות תיווך לסוכנויות הרכב שהפנו אל החברה לקוחות, שכר לאנשי המכירות ותפעול חשבונות הבנקים.

אלא שמי שסיפק את הנתונים והתחשיבים עליהם התבססה חוות הדעת הוא סמנכ"ל הכספים של החברה, והשופטת הגיבה לדברים באומרה: "העבודה היא פרי אומדנים בלתי מנומקים". עוד ציינה השופטת כי עמלות לסוכני הרכב עשויות להיחשב כהוצאות שיווק וכי "אין בין זה ובין עלות הקמתה של ההלוואה שום קשר". השופטת קיבלה את הטענה שהוצאות הקשורות באגרת רישום שעבוד יכולות להיחשב כהוצאות הקמה אך ציינה כי יש לגלם אותן בעלותה הסופית של ההלוואה. אלמגור פסקה שמותר לגבות עד 500 שקל ללקוח, וכל סכום מעבר לכך יש להחזיר ללווים.

העמלה השניה שבה דן בית המשפט היתה דמי הגבייה: עמלה חודשית בעלות של כ־15 שקל בחודש בממוצע. לפי חוות הדעת שהוצגה ההכנסות עבור עמלה זו עמדו על 22.3 מיליון שקל, בעוד ההוצאות מולן הסתכמו ב־7.6 מיליון שקל.

השופטת אלמגור כתבה: "דמי הגבייה הניבו לחברות רווח אדיר. לא הוכח כי יש הבדל כלשהו בין שיעור הריבית המוצג ללקוח לבין דמי הגבייה". השופטת קבעה שמבחינתה עמלה זו מהווה ריבית סמויה שלא גולמה בריבית ללקוח, אלא נגבתה בנפרד, ועל כן יש להחזירה.

לפי התביעה, העמלות הנפרדות השפיעו באופן מהותי על הריבית ששילמו הלקוחות. כך לדוגמה, במקרה אחד תוארה הלוואה של 40.3 אלף שקל שנלקחה ל־3 שנים בריבית קבועה של 5.52%. אך לאחר שמגלמים בריבית זו את העלויות הנסתרות - עלות הקמה של 985 שקל ועמלה חודשים של 14 שקל - מתברר כי הריבית השנתית בפועל עומדת על כ־8.25%. כלומר, מדובר בריבית הגבוהה ב־45% לעומת זו הנקובה בהסכם שהציגה פמה ללקוחותיה.

תביעה שמשליכה על מאות אלפי עסקאות דומות

פסק הדין המחמיר של השופטת שפוסק פיצוי שעשוי להגיע לעשרות מיליוני שקלים עשוי להרתיע חברות אשראי אחרות, שיבינו כי בתי המשפט רואים בחומרה חריגה מהכללים שנקבעו. כפי שהשופטת אלמגור כתבה: "תביעות ייצוגיות אלה פרצו דרך והביאו לדיון סוגיה שמשליכה על מאות אלפי עסקאות מאותו סוג. חשיבותן הציבורית ברורה וגדולה".

מאז הוגשה התביעה הראשונה נגד פמה בשנת 2013, החקיקה בנושא עברה שינויים. אלה חידדו סוגיות בנושא האשראי הצרכני ותחמו בצורה ברורה יותר באילו מקרים ניתן לגבות עמלה נוספת - תוך ציון שעליה להיות מגולמת בריבית הכוללת, על מנת שהלקוח יבין טוב יותר כמה בדיוק הוא משלם עבור ההלוואה.

התובעים הייצוגיים יקבלו בשלב הראשון כ־650 אלף שקל שיחולקו ביניהם, ואילו עו"ד בן ציון רזניק ממשרד רזניק רשף שניהל את התיק יקבל בשלב ראשון 3.4 מיליון שקל.

פמה מיוצגת על ידי עורכי הדין אופיר צברי ובת אל כהן ממשרד צברי פרקש, והם מסרו בתגובה: "פסק הדין מתייחס לתקופה שהסתיימה בשנת 2015. החברה אינה מסכימה עם פסק הדין ובדעתה לערער עליו".

עד לאחרונה, הבנקים שלטו באופן כמעט בלעדי על עולם האשראי הצרכני, וכיוון שכך גבו ריבית גבוהה מהלקוחות. בשנים האחרונות נעשים נסיונות להגביר את התחרות בתחום ולהסיר חסמים בפני שחקנים חדשים, במטרה לשפר את יכולת המיקוח של הלקוחות.

בניגוד לרכישת מזון או חופשה בחו"ל, בתחום הריביות השוואת המחירים מורכבת, ומבוססת בהתאם לתנאי הסיכון של הלקוח ובהתאם לתנאי ההלוואה - משכה, האם היא דורשת שעבודים, וכו'. חישוב זה אינו שקוף ללקוח.

שוק האשראי הצרכני עובר בשנים האחרונות מהפכה, שמטרתה הכנסת שחקנים חדשים ושיפור התחרות. על אף המאמצים להגביר את הפיקוח ואת הדרישות מחברות האשראי החוץ בנקאיות, הרי שהשוק מתקדם בקצב מהיר יותר מהרגולטור. כיוון שכך, על הלווים לקרוא היטב את האותיות הקטנות ולהבין מה המחיר המלא שהם משלמים עבור ההלוואה.