מה משותף לאהרן ברק, גדעון סער ואמיר אוחנה?

"הציון הממוצע לקבלה להתמחות במשרד המשפטים הוא 86", אמרה עו"ד סיגל יעקבי, מ"מ מנכ"ל משרד המשפטים. "היום לא הייתי מתקבלת להתמחות". יעקבי דיברה ביריד המתמחים הגדול של משרד המשפטים, שנועד להציג שלשום ל־800 הסטודנטים שהגיעו לאולם סמולרש באוניברסיטת תל אביב את היתרונות בהתמחות בשירות המדינה. יעקבי היא דוגמה לאחד מהם — מיצוי אופק הקידום. לפני 22 שנה התקבלה להתמחות באפוטרופוס הכללי וכונס הנכסים הרשמי ועשתה את כל הדרך לצמרת עד שמונתה לכנ"רית.

חוץ מזה, יעקבי היא גם דוגמה חיה לקרע הגדול שבין שר המשפטים אמיר אוחנה לצמרת המשרד, שעל אפה וחמתה מונתה, כאשת אמון של השר, למ"מ מנכ"ל לאחר הדחת אמי פלמור. וגם הקרע הזה כיכב בגדול באירוע המתמחים שהגיעו כדי לברר ולהתעניין בעתידם וקיבלו תמונה עגומה של היחסים בצמרת ההנהגה.  

מימין: פרקליט המדינה שי ניצן, היועמ"ש אביחי מנדלבליט ושר המשפטים אמיר אוחנה. חילופי מהלומות צילום: אוראל כהן

חומר טוב לחידוני טריוויה

לצד הנאומים שאליהם נגיע בהמשך הוצבו בחלל הלובי דוכני היחידות השונות של משרד המשפטים. עשרות יחידות שפזורות לאורכה ולרוחבה של הארץ. הפרקליטויות השונות, היועץ והייעוץ המשפטי, הסנגוריה הציבורית, רשות התאגידים, הכנ"ר, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, היחידה לתיאום המאבק בסחר בבני אדם ועוד. כל יחידה שלחה פרקליטים ומתמחים כדי להסביר ולשכנע את הסטודנטים, ובעיקר למשוך את המצטיינים. התחרות על הטובים היא גדולה. בסקר לא רשמי שמדרג את מקומות ההתמחות המועדפים מוביל בית המשפט העליון, ואחריו שלושת אלה: שופטים מחוזיים שנחשבים לכוכבים, המשרדים הפרטיים הגדולים והמחלקות היוקרתיות יותר בשירות המדינה, בעיקר הפרקליטות שמכונה כאן סיירת מטכ"ל של השירות הציבורי.

"בוא להצטלם ליד הדוכן של מיסוי וכלכלה", הצעתי לשר המשפטים אוחנה, שסירב בחיוך ונותר ליד דוכן פרקליטות מרכז פלילי, מקום התמחותו. "זה הבית", אמר. במצגת של יעקבי הופיעו כמה דוגמאות למתמחי משרד המשפטים שהגיעו רחוק: אהרן ברק, דורית ביניש, מני מזוז, גדעון סער, אבי חימי ואמיר אוחנה. חומר טוב לחידוני טריוויה – מה המשותף בין אהרן ברק, גדעון סער ואמיר אוחנה?

כרזות גיוס בסגנון הצי

ביחידות השונות הופגנה יצירתיות שיווקית. למשל במחלקות הייעוץ המשפטי הוצבו כרזות גדולות בכיכובם של הבכירים, וסיסמת גיוס בנוסח של הצי האמריקאי "התגייס לצי וראה עולם". הגרסה המקומית היא בשאלה: "רוצה להשפיע על תקציב המדינה?" "רוצה להצטרף למאבק במשבר הדיור?" "רוצה להשפיע על כללי הסייבר הבינלאומי?". מי שרוצה – שיבוא להתמחות אצלנו.

הכרזה של מחלקת יעוץ וחקיקה בכיכובה של המשנה ליועמ"ש דינה זילבר (שנייה משמאל). קורצת למי ש"רוצה להיות מעורב במינויים הבכירים במדינה?" צילום: אוראל כהן

והיתה גם כרזה עם תמונת המשנה ליועץ המשפטי עו"ד דינה זילבר, ושלושה מעוזריה עם הכיתוב "רוצה להיות מעורב במינויים הבכירים ביותר?".

חלק מהמנהלים הבכירים ביותר ירדו לשטח לשכנע בעצמם. עו"ד רז נזרי חילק ברושורים של מחלקת ייעוץ וחקיקה; מנהל המחלקה הפיסקלית, עו"ד קמיל עטילה, שכנע ליד הדוכן של מחלקתו; וכך גם פרקליט מחוז חיפה, עו"ד עמית אייסמן, שהגיע עם בתו קרן שמחפשת מקום להתמחות.

הבדיחה הנפוצה באירוע היתה "איפה הדוכן של הפרקליטות שבתוך הפרקליטות?" אוחנה אמנם לא פירט, אבל התכוון בעיקר לפרקליטות מיסוי וכלכלה מחוז תל אביב, המטפלת, וגם המחמירה, בתיקי נתניהו. בדוכן מיסוי וכלכלה הופיעו עו"ד יוני תדמור, סגנה של עו"ד ליאת בו ארי, ועורכי הדין אתי בן דור וירון גולומב. אילו היה מתאפשר להציג בדוכן גם תמונות של קליינטים ומטופלים, אין ספק שהפוסטרים של מיסוי וכלכלה היו מובילים: אהוד אולמרט, נוחי דנקנר, בר רפאלי, בנימין נתניהו. הנה עוד רעיון לחידון טריווייה.

העיקר השליחות

למה כדאי להתמחות במדינה? יעקבי מנתה את היתרונות: שיעור המעבר הגבוה ביותר בבחינות הלשכה, משכורת לא רעה (8,700-5,700 שקל ברוטו), אווירה משפחתית, מגיעים רחוק (אהרן ברק, אמיר אוחנה) וכמובן השליחות. כאן לא עובדים למען גורם פרטי אלא לטובת המדינה. היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט הוסיף סוכרייה משלו: "כמובן שהמתמחים משתתפים בישיבות אצלי, אצל פרקליט המדינה ואצל המשנים שלי ולוקחים חלק פעיל וחשוב בקבלת ההכרעות המשמעותיות בהן אנו עוסקים מדי יום". אם היה מדובר בעיתונאים, זה לבטח היה מחסל כל ספק והתלבטות.

ההורים רבים מול הילדים

זה מביא אותנו לנאומי היועץ, פרקליט המדינה והשר שניצלו את הבמה להמשך חיסול החשבונות. לא למתמחים הם דיברו אלא לתקשורת. מנדלבליט וניצן השיבו בחריפות לנאום "הפרקליטות שבתוך הפרקליטות" של אוחנה, ואוחנה לא רק שלא התקפל אלא הבטיח להמשיך. על הפרק: הטענות להיעדר פתיחותה של הפרקליטות לביקורת, לסירובה לחקור הדלפות, לשיקולים פוליטיים באכיפה, למתקפה האישית, במיוחד על ליאת בן ארי — מסיפור התצהיר עד סיפור הנופש. מנדלבליט וניצן האריכו בהסברים.

הם הודו בטעות אחת בלבד – הטיפול בהיעדרה של בן ארי מהשימוע. "עדיף היה לפעול אחרת", אמר ניצן. "לא מפני שחלילה השימוע נפגע, אלא בגלל מראית העין. בכך טעינו כולנו. איננו חפים מטעויות". לגבי כל היתר — "הסתות, הכפשות ושקרים". ומנדלבליט, מתון יותר, כינה את הדברים כ"חוטאים לאמת". אוחנה, שהגיע באיחור, נותר בשלו: "לא כך רוכשים את אמון הציבור. לא כך בולמים את ההידרדרות שחלה בתדמית מערכת אכיפת החוק בשנים האחרונות".

ואתמול סיכמו במשרד המשפטים: "מדובר בבית שבו ההורים מתקוטטים כל היום ומנסים לשכנע את הילדים כמה כיף לגור בבית הזה".