ההשלכות הכלכליות של סרבנות גט
מוגש מטעם DUN'S 100
חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ״ה–1995 קובע: כי כאשר מי מהצדדים אינו מכבד את החלטת בית הדין שחובה על הזוג להתגרש, ניתן להטיל עליו סנקציות כגון: לצאת מהארץ, לקבל דרכון, להחזיק רישיון נהיגה, להתמנות למשרות שונות, לעסוק במקצועות שונים, להחזיק חשבונות בנק.
כאשר הבעל מסרב לתת גט לאשתו, בית הדין הרבני האזורי יכול להטיל עליו סנקציות שונות ("הרחקות דרבינו תם"). להבדיל, במקרה הפוך, כאשר האשה מסרבת לקבל את הגט מבעלה, (כי הרי ידוע שבעבר הבעל היה יכול לגרש את אשתו אף ללא הסכמתה, אך רבינו גרשום החרים את מי שמגרש את אשתו ללא הסכמתה) בית הדין האזורי יכול להפעיל סנקציות רק באישורו של בית הדין הרבני הגדול.
פגיעה באוטונומיה בגין סרבנות גט
יחד עם זאת, ישנם גברים וגם נשים אשר מסרבים לתת/ לקבל גט, ופעמים רבות על אף הסנקציות החריפות המוטלות עליהם.
יש לציין, כי סרבנות הגט מביאה לתוצאה של פגיעה ישירה באוטונומיה, באורח חיים תקין וסביר של מסורבי הגט, ובניגוד לחוק יסוד- כבוד האדם וחירותו, בכך, שנמנע מהם ליצור חיים זוגיים חדשים, וכן להביא ילדים, ובנוסף, במקרים מסויימים על האב מוטל תשלום עבור מזונותיה של האשה.
פרופ' אריאל רוזן צבי המנוח (בדברו בפני ועדת חוקה, חוק ומשפט, של הכנסת - פרוטוקול מספר 240, 8.11.1994, עמוד 10) כתב:
"לטעמי, המושג הבסיסי של כבוד האדם וקדושת חייו, בהיותו בן חורין, לא יכול להתיישב בשום פנים ואופן עם סרבנות גט או עם עגינות, מלכתחילה, ואינו סובל מצב של תלות שבו צד אחד מגביל את הצד השני ויוצר כלפיו תוצאות בלתי אפשריות. מצב של עגינות, לפיו סרבן גט משאיר אישה... פוגע בכבודה הבסיסי. זה לא רק היבט הלכתי שהרב עובדיה יוסף נתן לו ביטוי מובהק. יש ביטוי מופלא בדעת המהרש"א בסוף מסכת יבמות שכותב: "במקום שיש עיגון אין שלום, וכל התורה לא ניתנה אלא למען עשיית השלום".
בפני הנפגעים מתופעת סרבנות גט, פתוחה דרך נוספת לגבות מחיר, וזה על ידי פניה לבית המשפט בתביעה נזיקית בגין פגיעה בחירות.
עו"ד אריאל דרור
דוגמות של תביעות נזיקיות בבתי המשפט בגין סרבנות גט
להלן מספר דוגמות לתביעות שהוגשו לבית המשפט בעקבות סירוב גט:
תמ"ש (י-ם) 44248-05-10 מכבוד השופט נמרוד פלקס, אשר חייב את הגבר לשלם פיצויים לאשה בסכום של 164,000 שקלים בגין שלוש שנים וחצי של סרבנות גט, ואפילו שבית הדין לא חייב בגט, אלא רק המליץ לצדדים להתגרש.
תמ"ש (י-ם) 18561/07 פסק כבוד השופט איתי כץ כי על האשה לשלם לבעל סכום של 300,000 שקלים בגין סרבנות של כחמש שנים, לאחר שהיה פסק דין של בית הדין הרבני האזורי והגדול, כי על הצדדים יש חיוב להתגרש.
תמ"ש (י-ם) 21162/07 מדובר בזוג בנישואים שניים, שהגבר בגיל 82, והאשה בגיל 71, אשר פסק כבוד השופט מנחם הכהן כי על האשה לשלם לבעל סכום של 100,000 ₪ עבור שנה וחצי של סרבנות גט.
ישנו פסק דין נוסף של בג"ץ 409/18 במקרה של בעל שרצה להתגרש ללא עילת גירושין, והאשה סירבה לקבל את הגט, משכך, הציע בית הדין, כי האב יפצה את האשה בסכום של 100,000 שקלים תמורת קבלת הגט, ובנוסף, שהבעל יתחייב לא לתבוע את האשה בגין פיצויי סרבנות הגט. הבעל ערער לבג"ץ, וזה פסק שאינו מתערב בפסיקות של בית הדין הגדול, אלא במקרים חריגים.
עו"ד אריאל דרור, אריאל דרור משרד עורכי דין
