השלכות הסדרי האיחוד האירופי על דיני המשפחה בישראל
השוק האירופי אולי בצרות, ברקזיט, משבר ההגירה ועוד. אולם הסדרים בינלאומיים באיחוד האירופאי מתרבים וזאת בכל תחומי המשפט החל מדיני הירושה, דיני המשפחה וכלה בנושאים מסחריים
מוגש מטעם DUN'S 100
ההסדר האירופאי 2201/2203 שננכס לתוקף ב-1.3.2005, ועודנו בתוקף כיום, עניינו סמכות השיפוט בנושאים של גירושין, אחריות הורית וכן הכרה ובצוע החלטות בנושאים של יחסי ממון. הסדר זה קובע קריטריונים להענקת סמכות שיפוט למדינה שחברה באיחוד. בין
בית משפט צרפתי יקבל סמכות שיפוט על זוג כזה גם באין הסכמה מצד בן הזוג השני, אלא אם כן סמכות השיפוט נתפסה קודם לכן בישראל. ההסדר 2201/2003 אינו חל בנושאי מזונות. עם זאת, מכוח הסדר זה ובשילוב עם הסדר נוסף של האיחוד האירופאי 4/2009, מוקנית לבית המשפט הצרפתי סמכות נלווית לדון גם בנושאים של מזונות מרגע שנתפסה הסמכות בפניו בנושא הגירושין.
האם בית המשפט הישראלי יעכב הליכים בפניו כאשר הליך כזה ננקט בחו"ל עוד טרם ננקט ההליך הישראלי?
במקרה שנדון בשנת 2012, דחה בית הדין הרבני הגדול את טענת האישה כי יש לתת סמכות לבית המשפט בצרפת אליו היא הקדימה והגישה את תביעתה לגירושין אזרחיים רכוש ומזונות, בנמקו כי מדובר בבני זוג אשר מתגוררים בארץ זה 25 שנה, ואשר רכושם המשותף וחייהם המשותפים היו ונמצאים בארץ. ולכן לדידו יש לקבוע כי משיקולי נוחיות, יעילות הדיון- אפשרות הבאת עדים, שיקולי אפקטיביות, וכן משיקולי הגינות והסתמכות הצדדים כי לבית הדין הרבני בישראל תהא סמכות ולא בית המשפט בצרפת. בית המשפט הצרפתי מצדו גם הוא קבע כי יש סמכות לבית המשפט בצרפת. ראוי לציין כי עניין זה הגיע לערכאה הגבוהה ביותר בצרפת.
השאלה היא כיצד יכריע בית הדין כאשר הזיקה לצרפת תהיה הדוקה יותר. לדוגמא, בני זוג שאינם גרים בישראל זמן רב, מחזיקים מקום מגורים גם בצרפת, מנהלים עסקים בצרפת, מחזיקים שם נכסים ועוד.
-הסדר אירופאי אחר 1103 / 2016 שנכנס לתוקף ביום 29.1.19 ועניינו בין היתר הדין החל בנושאים של משטרים רכושיים (יחסי ממון), קובע כללים חדשים בכל הנוגע לדין שיחול על בני זוג שנשאו החל מיום 29.1.19. בעוד שאמנת האג משנת 1978 קבעה כי בהעדר הסכם נישואין, הדין שיחול על יחסי הממון בין בני הזוג הוא הדין של מקום המגורים המשותף של בני הזוג לאחר נישואיהם, ההסדר האירופאי החדש הוא הסדר שלוקח בחשבון את הדינמיות של החיים הגלובליים ומאפשר לבני זוג שלא חתמו על הסכם נישואין להחיל את הדין של המדינה שעמה יש להם את הקשרים ההדוקים ביותר ולא בהכרח את דין מקום המגורים לאחר נישואיהם.
בנוסף, בהסדר החדש בוטל שינוי הדין באופן אוטומטי, במקרה של מעבר מגורים למדינה אחרת. לדוגמא: בני זוג צרפתים שנשאו לאחר ה1.9.92 (מועד אימוץ אמנת האג בצרפת) אך לפני ה- 29.1.19, עושים עליה לישראל ומקבלים אזרחות ישראלית, הדין שיחול על נישואיהם הוא הדין של מקום המגורים הראשון לאחר הנישואים. עם זאת במקרה שהם לא ערכו הסכם ממון ולא בחרו את הדין שיחול על יחסי הממון ביניהם, הרי שלאחר עלייתם לישראל וקבלת האזרחות הישראלית, הדין הישראלי יוחל אוטומטית על יחסי הממון ביניהם.
ההסדר החדש שחל על בני זוג שנשאו החל מיום 29.1.19, לא קובע שינוי אוטומטי של הדין החל בהעדר הסכם ממון, אלא מאפשר לבני הזוג או למי מהם לדרוש להחיל את הדין שיחול על יחסי הממון ביניהם וזאת בהתאם לנסיבות המקרה ועל פי הזיקה הקרובה ביותר למערכת היחסים של בני הזוג. כך למשל, בני זוג שעשו עליה מארץ השייכת לאיחוד האירופאי ועם זאת שומרים על קשר הדוק עם מדינת מוצאם או חולקים את חייהם בין שתי מדינות יוכלו לבקש להחיל על יחסי הממון ביניהם את דין ארץ מוצאם גם בהעדר הסכם ממון ובלבד שיוכיחו שזו המדינה שיש לה עימה את הזיקה ההדוקה ביותר, או אז הדין הנ"ל יוחל על כלל נכסי בני הזוג.
לסיכום החיים הגלובליים ושינויי העיתים מחייבים אותנו לנהוג בזהירות כאשר מדובר בעולים חדשים בעלי אזרחות כפולה או בתושבי חוץ המתגוררים בישראל. השינויים בהסדרים האירופאים טומנים בחובם הזדמנות לבן הזוג שמתכנן את הגירושין מבעוד מועד, לנסות ולבחור את הפורום שהכי מתאים עבורו. לכן במקרים אלו, מומלץ להיוועץ עם עורכי דין שבקיאים בשתי מערכות הדינים שעשויות לחול על בני הזוג בעת הגירושין.
מאת עו"ד ליאן קהת, ליאן קהת, משרד עורכי דין נוטריון
