שטיינמץ עמינח ושות': "ה-OECD מסתער על חברות רב-לאומיות"

מוגש מטעם DUN'S 100 

בשנת 2016 התראיין קאנצלר אוסטריה, כריסטיאן קרן, לעיתון דר שטנדרד האוסטרי. ציטוט אחד מפורסם מאותו ראיון מסביר את כל הסיפור: "כל בית קפה בווינה, כל דוכן נקניקיות, משלם באוסטריה יותר מס מתאגיד בינלאומי… הדבר תקף גם לגבי אמזון וסטארבאקס וחברות נוספות". אם כן, הסיפור הוא שבזמן שתאגידי ענק רב-לאומיים גורפים רווחים של מיליארדים במדינות רבות בהן הם פועלים, המיסים המוטלים על רווחים אלו צנומים למדי. הדבר נעשה על ידי הסטת אותם הרווחים באמצעות תכנוני מס, למדינות בהן שיעורי מס החברות נמוכים באופן משמעותי מן המדינות בהן נעשית הפעילות העסקית בפועל.

הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (ה-OECD בשבילכם), פירסם החודש מסמך מקיף שכותרתו Secretariat Proposal for a “Unified Approach” under Pillar One (השם יבש אף יותר בעברית, ועל כן נמנענו מלחשוף אותו בפניכם). באמצעות מסמך זה, שמובא על ידי ארגון ה-OECD לעיונו של הציבור, מציע הארגון שינויים משמעותיים ומרחיקי לכת מאוד בעקרונות מיסוי בינלאומיים ותיקים. שוחחנו עם רו"ח ועו"ד יונתן גדלוב מפירמת רואי החשבון שטיינמץ עמינח ושות', כדי להבין אם אנו בפתחו של שינוי אמיתי באופן שבו ימוסו תאגידים בינלאומיים.

"מרחיבים את ההגדרה של המושג 'מוסד קבע'". משרד רואי חשבון שטיינמץ עמינח ושות'.

עבודת מטה של שנים

"המסמך הנוכחי הינו תולדה של פרויקט ה-BEPS (Base Erosion and Profit Shifting Project), שנוצר ומקודם על ידי ארגון ה-OECD, בתמיכת ארגון 20 המדינות המפותחות (ארגון ה-G20), ומטרתו להיאבק בתכנוני מס בינלאומיים של חברות בינלאומיות", מציין רו"ח ועו"ד גדלוב ממשרד שטיינמץ עמינח ושות'. "בהצעה שפורסמה החודש מוצג מתווה מוצע, המרחיב את ההגדרה של 'מוסד הקבע' כפי שזה מוכר לנו כיום. בהתאם לאותו מתווה, עולה כי לדעת ארגון ה-OECD, ייתכן כי באופן מוצדק יש לקיים חריגה מהכלל הבסיסי שבמחירי ההעברה – The Arm's length principle, ולהתוות כלל הקצאת וייחוס רווחים אחר כאשר רלוונטי לעשות כן".

ועכשיו בשפת בני אדם?

"באופן כללי, מחירי העברה הם סט רגולטורי של כללים והנחיות המתייחס לתמחור עסקאות הנערכות בין צדדים קשורים. הם נועדו למנוע הסטה מלאכותית של עסקאות לטריטוריות בהן משלמים פחות מיסים", מסביר רו"ח ועו"ד גדלוב ממשרד רואי חשבון שטיינמץ עמינח ושות'. "החידוש האפשרי מן ההצעה הזאת, הוא כי בנוסף לכללי הקצאת הרווחים בין חברות אשר מהוות חלק מקבוצה רב לאומית, בעלת פעילות גלובלית, שהתפתחו בשנים האחרונות, יוכרו כללים נוספים להקצאת רווחים, מה שגם משפיע באופן ישיר על ההגדרה של 'מוסד הקבע' ומביא להגמשתו ביד נדיבה למדי".

כיצד?

"בוא ניקח את מדינת ישראל כדוגמה. באופן עקרוני, רווחים מפעילות עסקית של חברה זרה בישראל, ימוסו בעיקרם במדינת מושבה של החברה לצרכי מס ולא במדינת ישראל. עם זאת, כאשר לאותה חברה 'מוסד קבע' בישראל, אז היא תשלם מיסים בהתייחס לרווחים אשר מיוחסים לפעילות של מוסד הקבע. הכלל הראשי כיום כאשר רוצים לקבוע אם מדובר ב'מוסד קבע', הוא לאתר נוכחות פיסקאלית מינימאלית של מיזם במדינה כלשהי. בלשונן של מרבית (נאמר בזהירות) האמנות שמדינת ישראל חתומה עליהן, ההגדרה הראשית למוסד קבע הינה ההגדרה הבאה: 'מקום עסקים קבוע שבאמצעותו מתנהלים עסקי מיזם, כולם או חלקם', כאשר ישנה התייחסות למקרים ספציפיים, מוגדרים, למה ייחשב מוסד קבע (למשל סניף). לאחר אבחון קיומו של מוסד קבע, הקצאת הרווחים אשר ימוסו במסגרתו תעשה בהתאם לכללי מחירי העברה.

עד היום, חברות רב לאומיות רבות עושות מניפולציות שונות על המושג של 'מוסד קבע', וזאת כדי להחריג עצמן מרשות המיסים של מדינה זו או אחרת (באמצעות תכנון מס מקדים, כמובן), ומעדיפות, מטבע הדברים, להיות ממוסות במדינות עם שיעורי מס חברות נמוכים יותר".

פרקטיקה מקובלת בעולם החשבונאי

לא מדובר בחברה בודדת, אלא בתופעה ענקית וחובקת עולם. ב-2015 התפרסם מחקר לפיו 8.6 טריליארד דולרים נמצאים כיום במקלטי מס כמו אירלנד, ברמודה, לוקסמבורג, סינגפור והונג קונג.

במשרד שטיינמץ עמינח ושות' מסבירים: "ניקח למשל חברה ענקית כמו אפל. אפל גורפת את רווחיה באמצעות הפעלת חברות בנות ברחבי אירופה ואף בשאר העולם, ואשר בהן הלכה ולמעשה מתקיימת הפעילות הכלכלית העיקרית והאמיתית של אפל. באמצעות תכנוני מס, אפל מהתלת בכללי המיסוי הבינלאומי המיושנים, שהתפתחו בתקופת הזמן שחברה מן היישוב הייתה בעלת מפעל, מכונות ועובדים על פס הייצור, מה שכמובן אינו בהכרח רלוונטי לימינו. הפעולות של אפל הובילו למצב שרווחיה זכו להתייחסות צוננת מצד חקיקות המיסים בטריטוריות שונות, אליהן מסיטה אפל את רווחיה על מנת ליהנות מחיסכון המס (במונחי מיליארדים), מה שהותיר את אפל עם רווחי ענק בכיסה, אשר כמעט ולא מוסו.

"חברה אירית". פייסבוק צילום: canva

ענקית גלובלית אחרת היא פייסבוק, אשר אף היא בחרה לפעול ב'דרכה שלה' על מנת להקטין את נטל המס שיושת עליה. איך היא עושה זאת? ברשימת מכולת חלקית, פייסבוק למשל מקימה את השרתים במדינות אחרות, או מקימה מטה מרכזי במדינות עם תנאי התאגדות ומס חברות נמוכים. גם המטה העולמי של פייסבוק נמצא באירלנד. כמו כן, פייסבוק אף מחזיקה נותני שירותים ותמיכה אונליין שיושבים באירלנד, ולא במדינת ישראל, למשל, כך שיש לה טענות לא רעות לכך שהחברה צריכה להיות ממוסה דווקא באירלנד.

"רפורמת מיסוי מרחיקת לכת". רו"ח ועו"ד גדלוב מפירמת שטיינמץ עמינח ושות' צילום: יח"צ

"חברות אחרות למשל, מעבירות את כל הקניין הרוחני שלהן לחברה ריקה, אותה הן רושמות במדינה עם שיעורי מיסוי נוחים יותר, ופשוט כביכול 'מוכרות' לעצמן את הקניין הרוחני בחזרה, כך שהרווחים נרשמים במדינה עם המיסים הנוחים".

מה החידוש בעצם?

"ההצעה נולדה לאוויר העולם כחלק מריכוז מאמץ והשקעת משאבים על ידי ארגון ה-OECD, על מנת להוביל להסכמה ותמיכה גלובלית, בהטלת מס על חברות בעלות פעילות במספר טריטוריות בעולם, בדרך כלל בעלת אופי דיגיטלי או קמעונאי, ישירות מול צרכני קצה (C2B) (כדוגמת פייסבוק, גוגל, אפל וכד'), אשר אינן מחייבות, בהכרח, נוכחות פיזית במדינה פלונית" (כאשר יתכנו גם החרגות), אומרים בפירמת שטיינמץ עמינח ושות'.

נוסח ההצעה מאפשר הטלת מס על חברות כאמור בטריטוריות שונות, כך שיוטל על החברות מס על הפעילות העסקית שלהן, גם ללא נוכחות פיזית באותה מדינה. מספיק שתושביה ירכשו את תוצרתה על מנת להטיל את המס. בכך ההצעה למעשה מרחיבה את ההגדרה הקיימת היום של המונח 'מוסד הקבע', ומייצרת אפשרות להטלת מס על תאגיד מהזן המדובר אם זה מקיים "מעורבות משמעותית ונמשכת" בטריטוריה כלשהי (כלומר, משהו בעל דרגה נמוכה משל נוכחות פיזית). "מעורבות משמעותית ונמשכת", תיבחן לאור רף מסוים של מכירות, אשר יותאם לגודל האוכלוסייה בכל מדינה ומדינה.

"אם ההצעה תקרום עור וגידים בסופו של יום", אומר רו"ח ועו"ד גדלוב ממשרד שטיינמץ עמינח ושות', "מדובר בצעד מהפכני, בעל השפעות דרמטיות על כללי מחירי העברה ומוסד הקבע המוכרים היום לעוסקים במלאכת המיסים. ייתכן כי צעד מעין זה, לדעת מלומדי התחום, יהווה נדבך משמעותי לגביית מיסים בצורה אחרת, ואף יש שיאמרו בצורה צודקת יותר".