נאום אוחנה: שר משפטי השדה

נאומו של שר המשפטים אמיר אוחנה השבוע עורר שוב את השאלה המוכרת: ביקורת לגיטימית או הסתה פרועה. התשובה, כמה מפתיע, נחלקה על ציר ביבי. התומכים זיהו ביקורת, המתנגדים הסתה. אבל באמצע יש גם מאזינים ממלכתיים שעולמם לא מתמקד רק בביבי, וגם אלה די נדהמו מהמופע של השר.

מאז הצנחתו, מתאמץ אוחנה להגדיר עצמו כמשפטן ביקורתי ועצמאי, לא כשליח לדבר עבירה של נתניהו שנשלח לרסק את אמון הציבור ערב קבלת ההחלטות בתיקי ראש הממשלה. נאום אוחנה נועד למטרה זו: מתקפה אישית על התובעת ליאת בן ארי, ומתקפה מוסדית על הפרקליטות שהפכה לסוג של מחסל פוליטי.

מאז ומתמיד כיוונה הפרקליטות גבוה. לראשי ממשלה, לשרים, לחברי כנסת, לראשי ערים. מהדולרים של רבין ועד למעטפות המזומנים של אולמרט. תמיד היו תלונות על אכיפה בררנית, על מוטיבצית יתר. אבל רק בשני מקרים - אריה דרעי ובנימין נתניהו - גובש קמפיין על גבול האלימות נגד מערכת המשפט, שבו הציבור והרחוב גויסו להפגין ולזעוק נגדה. ומדוע דרעי וביבי? כי בתודעת קהל תומכיהם מדובר במנהיגים מורמים מכל מגבלה חוקית, ממלכתית וערכית. דרעי הגיע למעמד הזה בזכות הקסם שהילך הרב עובדיה יוסף על מאמיניו ונתניהו זכה לכך בזכות פולחן אישיות שמפומפם בידי חסידים, שאת חלקם הוא ממנה כפרנסי ציבור. אוחנה למשל.

שר המשפטים אמיר אוחנה צילום: אוהד צויגנברג

למרות שמדברי השר ניתן לחלץ גם ניצני ביקורת, הם לא נועדו לקריאה לבירור ענייני אלא להתססת ה'בייס' נגד הפרקליטות ערב קבלת ההחלטות בתיקי נתניהו. לא מדובר בעוד שלב בנתיב שסלל דניאל פרידמן, אלא עוד שלב בנתיב ההרס שזורע נתניהו.

אוחנה הגיב גם לחקירת הטרדת פילבר. מיד כשסיים הגיבה התקשורת, שגם אותה ניאץ כבוד השר, בשידור תמלילי הנאצות מחקירות יאיר נתניהו שהיה מהדוחפים למינוי אוחנה. כנראה שאין מקריות בשרשרת הבלתי מפוארת של הסחי שהצטבר שלשום על סדר היום.