שנת הלימודים האקדמית היא הזדמנות להקנות לסטודנטים ידע ביהדות

לפני קצת יותר מ-70 שנים, ללמוד לתואר אקדמי בישראל לא היה דבר מובן מאליו בכלל. לפני 100 שנים לא היה בישראל אפילו מוסד אקדמי אחד.

והנה היום, ישראל היא בעלת אחוז האקדמאים מהגבוהים בעולם, והשנה האקדמית תש"פ, שנפתחת עכשיו, פותחת את שעריה ללמעלה מ-300,000 סטודנטים!

יהודי צילום: Shutterstock

אך לצד הגאווה הגדולה, שכחנו דבר מה בדרך. למה בעצם ללמוד בארץ? למה באנו דווקא לכאן? התשובה לכך, ובל נשכח אותה, היא היותנו יהודים. היהדות היא ההיסטוריה שלנו, החוט המקשר בין כולנו. כיצד ייתכן שכל סטודנט בישראל ילמד אנגלית וסטטיסטיקה עם הגעתו לאוניברסיטה אבל לא יכיר את ערכי היהדות הבסיסיים?

היהדות אינה שייכת רק לדתיים

זאת איננה הדתה, כפי שרבים חושבים, אלא היכרות עם ההיסטוריה שלנו, עם המקום שבו אנחנו נמצאים והקשר אליו. באופן אירוני, ידע כמעט כל יהודי בארץ ובעולם לענות על השאלה מי הייתה אמו של ישו, אך כאשר נשאל ברחוב מי הייתה אמו של משה, ניתקל בתשובות מבולבלות במקרה הטוב.

ככל שהזמן עובר, אני חש שהדור הצעיר מתרחק מהכרת היהדות. היהדות אינה שייכת רק לדתיים, ואני אומר זאת כאדם דתי. לאבד את הידע הזה, פירושו לאבד חלק ניכר מהתרבות שלנו, מהקשר עם יהודי העולם, ועם חלק מהותי מאוד בהגדרתנו כישראלים.

אנו חיים במדינה יהודית, בעלת צביון יהודי, לא דתי – אלא יהודי. אבני הבניין של המדינה הזאת הם יהודיים. כל אחד יכול לחיות את חייו כפי שיחפוץ, אך אל לנו לשכוח את השורשים שמהם באנו. על כן מן הראוי, לדעתי, לחייב סטודנטים בתואר ראשון לרכוש ידע בסיסי ביהדות, כפי שכל סטודנט לומד סטטיסטיקה בתארים רבים, לא חשוב באיזה תחום. אין צורך בהתעסקות בתיאולוגיות מורכבות, אלא יהדות באופן הכי בסיסי שיש.

אני מאמין שצריך לכלול בסילבוס של כל מוסד לימודים אקדמי גם חומר לימוד אחיד ומסודר בנושא יהדות. בדרך זו, כמות המידע השגוי שאנשים חושבים על היהדות ירד, ובהתאמה עשויה לרדת מידת האנטישמיות בעולם, בין אם דרך סטודנטים מחו"ל שמגיעים ללמוד בארץ ובין אם בני מיעוטים בישראל אשר ילמדו לשם הידע בלבד את היהדות הבסיסית במהלך האוניברסיטה.

אני בטוח שיהיו הרבה אנשים שיתנגדו למהלך כזה, ואולי לחייב כל סטודנט ללמוד יהדות יתפרש כמהלך קיצוני מדי. אך ישנם פתרונות נוספים כדוגמת עידוד הסטודנטים לבחור את קורס היהדות על פני קורסי בחירה אחרים במסגרת התואר, על ידי מתן נקודות זכות גבוהות יותר וכדומה. אני מאמין בלב שלם, שקורס אחד ביהדות, ברמה מעולה בלבד, יעניק לצעירים במדינה אך ורק יתרונות. כפי שסטודנט מן המניין צריך לדעת להסתדר באנגלית, הוא צריך לדעת להסתדר כיהודי.

דווקא בעת הזאת, שהצד החילוני והצד הדתי נלחמים זה בזה במלחמות פנימיות, אנחנו צריכים לזכור שהיהדות אינה הגורם המפריד בינינו כי אם המחבר. כדי להשיג את המטרה הזאת, הקורס האוניברסיטאי צריך להיות קורס בעל משמעות, ולתת יתרון משמעותי בהבנת היהדות לסטודנטים שילמדו אותו.

אוניברסיטה אחת בישראל כבר מגשימה חזון דומה בהצלחה, וכעת אני קורא למועצה להשכלה גבוהה להחיל זאת על כל מוסד אקדמי במדינת ישראל. אל לנו לראות בכך איום, משום שאין מדובר בלימודי דת אלא בלימודי יהדות שהם שורש ההיסטוריה של כל יהודי באשר הוא, חילוני או דתי.

בעיניי, כמי שבעבר חינך במוסדות אקדמאיים גדולים בארה"ב, חלק מאחריותו של המוסד האקדמי היא להקנות ידע והתמחות בעולמות שונים ומגוונים. כך יש לראות את הקניית הידע ביהדות - כזה שעל כולם לדעת. לא רק מי שהולך ללמוד יהדות באוניברסיטה או מי שרוצה להיות דתי. היהדות שייכת לכולם.