פרשנות
ההפגנות בלבנון: נסראללה יצטרך לחשב מסלול מחדש
עשרות אלפי המפגינים שיצאו לרחובות ביירות וערים נוספות במחאה על הקיצוצים והמסים החדשים, מבקשים להביא לסופה של שיטת הממשל הקיימת, המתבססת על חלוקה ואיזון בין העדות השונות; מי שכבר מנסה לרכב על גבה של המחאה הוא מנהיג חיזבאללה, שנציגיו יושבים בממשלה - מהן האופציות העומדות בפניו?
עשרות אלפי לבנונים יצאו ביום שישי להפגנות המוניות ברחבי המדינה זה היום השני ברציפות, בקריאה אחת ברורה - להביא להפלת השלטון. לא מדובר בקריאה להדחת הנשיא או ראש הממשלה אלא ברצון עממי להביא לסופה של שיטת הממשל המתבססת על חלוקה ואיזון בין העדות השונות (שיעים, סונים ונוצרים). מאז הסתיימה מלחמת האזרחים עקובת הדם בלבנון בשנת 1990 ועד היום הוכח כי השיטה לא עובדת. בשנים האחרונות מוסדותיה של המדינה משותקים, כל אלה הביאו להידרדרות הכלכלית החמורה, להיצע עלוב של שירותים חיוניים, להתפשטות השחיתות ובעיקר לתסכול ולאובדן תקווה בקרב הלבנונים הפשוטים. ולראייה אפילו בימים אלה של משבר חמור ממשלת האחדות הלבנונית ממשיכה באי תפקודה ואינה מצליחה לייצר מפגש חירום נוכח חילוקי הדעות.
- ראש ממשלת לבנון חרירי הזהיר: "חשש למחאה המונית בגלל ניסיון להקטין את הגירעון"
- המשבר הכלכלי בלבנון ירסן את תגובת נסראללה
- שכנה בצרות: פיץ' מורידה את דירוג האשראי של לבנון
ההפגנות של הימים האחרונים חוצות עדות ואין מנהיג או מפלגה שלא זוכים לאיבת המפגינים. זה כולל כמובן שיעים שמאסו בהנהגת שני הארגונים המובילים - חיזבאללה ואמל. לא בכדי התפרצו מפגינים וכילו זעמם במשרדיהם הנטושים של בכירי חיזבאללה.
בביירות יודעים היטב שבשנים האחרונות, בעת שמדינת לבנון קרסה, המערכות היחידות שתפקדו הן של חיזבאללה שהוא שותף בממשלה ואף הצליח להכתיר את הבובה שלו מישל עאון הנוצרי לתפקיד הנשיא. יותר ויותר קולות נשמעים בימים האחרונים גם מתוך המחנה השיעי כי אסונה של לבנון נובע מחיזבאללה וההשתלטות דה פקטו שלו על המדינה תוך פעולה לפי אג'נדה איראנית (המאבק בישראל, ההסתבכות בסוריה) ולא לפי אג'נדה לבנונית. חוסר היכולת לפרק את נשקו של הארגון והסנקציות הכלכליות הקשות שהונחתו עליו החלישו עוד יותר את המשק הלבנוני ועשו שמות בלירה הלבנונית.
המצב במחנה הסוני (ביחד הסונים והשיעים מהווים מעל 50% מהאוכלוסייה בלבנון) אינו טוב יותר. הרוב בציבור הסוני משווע למנהיגים חדשים שינסו להוות משקל נגד אמיתי לחיזבאללה וינסו להחזיר את לבנון למסלול של תפקוד והבראה. זו הסיבה שאיש אינו מתרגש מאיומו של ראש הממשלה סעד אלחרירי מאתמול להתפטר בתוך 72 שעות אם חבריו לממשלה לא יקבלו על עצמם את תוכנית ההבראה של המדינה. אלחרירי ירד מנכסיו הפוליטיים והכלכליים ויש כאלה המפקפקים ביכולותיו גם בתחום האישי. בהופעותיו האחרונות בתקשורת בטרם פרצו ההפגנות אלחרירי נשמע כאדם מיואש, חלש ובעיקר חסר אנרגיות. הבעיה הגדולה כרגע היא שבאופק לא נראה אותו מנהיג שיוכל להתמודד עם כוחו הכמעט בלתי מוגבל של חיזבאללה בכל זרוע ממשלתית.
צילום: רויטרס
צילום: אי פי איי
צילום: אי פי איי
צילום: איי פי
ההפגנות בביירות, אתמול והלילה צילום: איי אף פי
המהומות בימים האחרונים פרצו לאחר שהממשלה הודיעה על תקציב צנע שכלל קיצוצים והגדלת מסים (כולל על שיחות ווטסאפ) כדי לזכות בגישה להלוואות מהמדינות התורמות. עוד הלוואות זה לא מה שלבנון צריכה עכשיו, אבל הצעת התקציב הזו נועדה לעמוד ביעד אחד שהציבו המדינות התורמות - הורדת הגירעון התקציבי. יש לזכור שחובותיה של לבנון קרובים לכ-90 מיליארד דולר, המהווים כ-150% מהתוצר המקומי הגולמי שלה - נתון מהגבוהים בעולם. מלבד לכל התחלואים הפנימיים, סבלה לבנון בשנים האחרונות מזרם אדיר של פליטים מסוריה (כמיליון נפש), וביחד עם הירידה בביטחון המשקיעים, קריסת מגזר התיירות ומשבר הלירה הלבנונית, שיעורי הצמיחה של המשק אפסיים לא רק השנה אלא גם לקראת השנה הבאה.
מה שלבנון זקוקה לו עכשיו הוא רפורמה אמיתית שתתמקד לא רק בגירעון התקציבי אלא בראייה כוללת יותר. הצעת התקציב הנוכחית שהוציאה את ההמונים לרחובות חיפשה את הפתרון הקל, קרי לצמצם את הגרעון התקציבי על ידי מסים חדשים על הציבור שגם כך חש כמקופח. צעדי הממשלה לא כללו צעדים נדרשים כמו להתמודד עם הסיאוב במערכת הציבורית המנופחת, הניהול הכלכלי הכושל והרווחים הקלים שעושים הבכירים הפוליטיים ובני בריתם על חשבון חורבנה של הכלכלה המקומית, בין השאר באמצעות התחמקות מתשלום מסים.
צומת הדרכים של חיזבאללה
ההפגנות בלבנון ספונטניות ומבוססות על זעם אותנטי של האזרחים מכל השכבות והעדות. מאחר שזה המכנה המשותף הכמעט יחיד הוא יכול להיות גם לרועץ עבור תנועת המחאה ולהפוך אותה לקצרת מועד. מי שכבר מנסה לרכב על גבה של המחאה הוא מנהיג חיזבאללה חסן נסראללה שמתיימר להציג עצמו כמי שמתנגד למסים החדשים ומגינם של החלשים, כל זאת כשנציגיו ישבו בממשלה שאישרה את התקציב. בפועל נסראללה וארגונו עזרו לרסק את הכלכלה הלבנונית, להשתלט על משאביה המוגבלים ולהכפיפם לטובת צרכי ארגונו והפטרון מטהרן. עתה חיזבאללה נמצא בצומת דרכים ועליו לקבל החלטה לא פשוטה מבחינתו נוכח המשבר המעמיק.
אופציה אחת היא להודיע על פרישה מהממשלה ואי הצטרפות לממשלה החדשה שככל הנראה תקום במטרה להשיג הקלת סנקציות מארה"ב. האופציה השנייה היא לחזק את מעמדו בממשלה הבאה ולהעביר את המסר בפומבי גם לקהילה הבינלאומית מיהו הכוח השלט במדינה. שתי האופציות לא אידיאליות מבחינת נסראללה, אך האופציה השלישית ואולי המועדפת עליו והיא לשמר את המצב הנוכחי כבר לא קיימת ולכן נראה שהוא צריך לחשב מסלול מחדש.
הכותב הנו מנהל חברת קונקורד המזה"ת
