כלכלת קשב: הקרב המטורף על הכניסה למוח שלנו

עוד רגע 2020, ואחת המלחמות הגדולות, המעניינות והמדממות ביותר בעולם היום היא המלחמה על הקשב שלנו. גוגל, פייסבוק וכל ערוצי המדיה והשיווק באשר הם, נלחמים בכל כוחם על כל טיפת קשב שאנחנו מוכנים - או בעיקר, לא מוכנים, אבל לא מצליחים להימנע מ - לתת להם.

צילום: שאטרסטוק

בשביל שנבין עד כמה זה חשוב למי אנחנו נותנים רשות כניסה אלינו למוח, צריך קודם כל שנבין שהמוח שלנו הוא כמו ספוג. כשאני טובל ספוג במים מלוכלכים הוא סופג אותם לתוכו, ומרגע זה יש בו מים מלוכלכים. הדבר נכון גם לגבי המוח שלנו.

במחקר מעניין שמוכיח בדיוק את זה, לקחו אנשים רגילים והושיבו אותם לכוס קפה עם אדם חביב (שהיה חלק מהניסוי). אחרי כמה זמן האדם החביב הלך, ואז התחילו לספר למשתתפים דברים איומים על האדם הזה – שהוא הטריד מינית, שהוא עשק קשישים וכדומה. חשוב לציין שגם לפני שסיפרו להם את הדברים הללו וגם אחרי, החתימו אותם על כך שהם יודעים שכל מה שמספרים להם על האדם הזה, מרגע זה והלאה, הוא שקר מוחלט. אחרי כמה ימים פנו אל המשתתפים וסיפרו להם שהאדם החביב ישמח לשבת איתם לעוד כוס קפה; אתם יכולים לנחש לבד, שכמעט כל האנשים ששמעו את השקרים לא רצו לשבת איתו לקפה (למרות שהם חתמו פעמיים שהם יודעים שהכל שקרים), בזמן שבקבוצת המדגם שלא שמעה את השקרים, כמעט כל האנשים שמחו לשבת איתו שוב לקפה.

מה אנחנו למדים מכך? שפייק ניוז עובד. הזיכרון שלנו בנוי ככה שתמיד עדיף לשקר ואז להתנצל – כולם זוכרים את דברי השקר ואף אחד לא זוכר את ההתנצלות. זה בדיוק מה שמבינים הפוליטיקאים שלנו ויועצי התקשורת שלהם. לצורך העניין, הדבר היחיד שהמשתתפים במחקר יכלו לעשות, זה להגיד שהם לא מוכנים לשמוע את השקרים. ברגע שהם שמעו את השקרים, למרות שהיה ברור להם שזה שקר, זה שינה את התפיסה שלהם.

אם אני צופה בתוכניות מאד ירודות בטלוויזיה ואומר לכולם שעלי זה לא משפיע, אני רק לומד מה לא - זה לא עובד ככה. אם אני קורא בלוגים או תגובות מאד אלימות במדיה החברתית וחושב שאני רק לומד על הישראלי המכוער ועלי זה לא משפיע – זה לא עובד ככה. מה שאנחנו נותנים לו רשות כניסה למוח שלנו הופך להיות חלק מהתפישה וההתנהגות שלנו, אנחנו הופכים להיות מה שאנחנו נחשפים אליו.

בתהילים נכתב "סור מרע ועשה טוב", והסדר פה מאד חשוב: קודם סור מרע, אחר כך כבר תעשה טוב בכל מקרה. אין ואקום אצלנו במוח, אם נוציא את המים המלוכלכים הוא יתמלא במים נקיים.

מי שחייב לקחת את המונח הזה ולהתייחס אליו בכובד ראש הם ההורים של היום. כהורים אנחנו משקיעים הרבה זמן ב"שיחות מוטיבציה" עם הילדים שלנו, בלדבר איתם על השפה שלהם ועל הערכים שלהם, ומשקיעים מאמצים רבים  בניסיון לחנך אותם לדרך הארץ הטובה בעינינו. חשוב שנזכור שיותר מכל שיחת מוטיבציה, נזיפה או עונש, אנחנו צריכים לנהל את קרב הכניסה אל המוח של הילדים שלנו. לאיזה תוכן הם נחשפים כשהם גולשים ברשת? מהן תוכניות הטלוויזיה בהן הם צופים? מה נכנס להם לתוך הספוג כשאנחנו לא שמים לב? זה, יותר מהרבה דברים אחרים, הולך לקבוע איזה ילד צומח לנו בבית.

2020 נמצאת עוד רגע בפתח, ו"כלכלת קשב" הופך להיות אחד המונחים החשובים ביותר בעולם המהיר והתחרותי שלנו. זה אומר שהקשב שלנו הוא המטבע החדש: כולם נלחמים על הזכות לקבל אותו, ועליכם לשים לב למי אתם נותנים אותו; את מי אתם הופכים לעני ואת מי אתם הופכים לעשיר בעולם החדש הזה, ובעיקר – למה הוא הופך אתכם בחזרה.