כיבודים בלשכה: 1,500 עורכי דין מונו כיושבי ראש ועדות, סגנים וממלאי מקום

אפילו בתקופת יושב הראש לשעבר עו"ד אפי נוה, לא התבצעה חלוקת תארים כזו בלשכת עורכי הדין: ל"כלכליסט" נודע כי לא פחות מ-1,500 עורכי דין נבחרו לאחרונה על ידי המועצה הארצית בלשכה כחלק מ"רשימת נשיאות", כלומר כיושבי ראש של ועדות מקצועיות, ממלאי מקום יושבי הראש או סגניהם.

המספר העצום הזה משקף מצב בו לוועדות מקצועיות שונות מונו עשרות מנהלים במקביל, וזאת כנראה מתוך צורך לתגמל את הפעילים ועורכי הדין שלוקחים חלק בפעילות הפוליטית בלשכה, או שתמכו בראש הלשכה הנבחר עו"ד אבי חימי ואנשיו.

יו"ר לשכת עורכי הדין, עו"ד אבי חימי

כך נוצר מצב תמוה ביותר, בו לוועדות כינוסים וחדלות פרעון, למשל, ישנם ארבעה יושבי ראש, שישה ממלאי מקום ו-24 סגנים. זוהי ועדה רגישה, משום שעורכי הדין העוסקים בתחום לא רק מייצגים לקוחות, אלא גם מתמנים כבעלי תפקיד על ידי השופטים שלבסוף פוסקים את שכרם. הוועדה מארגנת כנסים שונים וימי עיון, וראשיה מחליטים מי יהיו השופטים שיזכו להיות מוזמנים לכנסים ומי לא. אותם שופטים דנים לאחר מכן בתיקיהם של ראשי הוועדה. האומנם נדרשים 34 אנשים לנהל את הוועדה? האם מישהו בכלל חושב שכל 34 עורכי הדין המנהלים יהיו מעורבים בוועדה, או שמדובר רק בחלוקת תארים ריקה מתוכן?

יושבי הראש של הוועדה הם אביחי ורדי, אלונה בומגרטן, מנחם מושקוביץ ואיתי פריימן. אלו הם שישה ממלאי המקום: אמיר פלמר, ליאור דגן, רואי נגריס, קובי אמסטר, ענבל בית הלחמי ושי גליקמן; להם נוספים, כאמור, עוד 24(!) סגנים. בנוסף, מאות עורכי דין ייבחרו כחברי ועדה.

יו"ר הוועדה אביחי ורדי התמודד מול חימי על ראשות הלשכה, אך בשלב מסוים פרש וחבר אליו; ייתכן שבתמורה לכך הוא דרש לקבל לידיו את ראשות הוועדה לחדלות פרעון, תחום בו הוא עוסק. בקדנציה הקודמת של אפי נוה היה ורדי יו"ר משותף של ועדת חדלות הפרעון במחוז תל אביב.

דוגמה נוספת להתנהלות הבעייתית היא ועדת משפחה, לה מונו ארבעה יושבי ראש (רוני עזרא, שמעון חסקי, מאיה הרצברג אלון ויאיר שיבר), חמישה ממלאי מקום (דוד ביטון, שני ליבמן, נועם לאור, יעקב קראוס ודוד רוזן) ועוד 34 (!) סגנים. בסה"כ מדובר במעל ל-40 עורכי דין, שכולם אמורים כביכול לנהל את הוועדה וכולם רשאים לכתוב על נייר המכתבים שלהם ובאתר שלהם שהם סגנים או יושבי ראש ועדת משפחה. מובן כי בפרסומים מסוג זה לא נכתב, לידיעת הציבור, שלכל ועדה יש עשרות מנהלים.

חשוב לציין ש-1,500 עורכי הדין האמורים נבחרו רק לוועדות ולפורומים הארציים בלשכה; בנוסף מחולקת הלשכה לשישה מחוזות, וכל מחוז בחר או יבחר בקרוב את יושבי הראש, הסגנים וממלאי המקום של הוועדות המחוזיות. כך קיים הפוטנציאל להעניק תארים לעוד אלפי עורכי דין.

למהלך הזה, ולאלפי חברי הוועדות, משמעות סמויה נוספת: השפעה אפשרית על הבחירות הבאות לראשות הלשכה. כך, חלק נכבד מראשי הוועדות הללו, שרוצים לשמר את מקומם, תומכים באופן טבעי בראש הלשכה המכהן או במי מטעמו לקדנציה נוספת. בסופו של דבר בחירות ללשכת עורכי הדין מוכרעות בפער של כ-1,000-1,500 קולות - וכך ניתן כבר כעת להבטיח נאמנות של רבים בבחירות שיתקיימו ב-2023. 

חימי עם עו"ד אביחי ורדי

הרשימה אושרה פה אחד

הרשימה בה מפורטים 1,500 השמות נשמרת עדיין, משום מה, בחשאיות, ופניותינו ללשכה בבקשה לקבלה נענו באמירה שעדיין לא ניתן למסור את השמות. לא נמסר גם כי מדובר ב-1,500 עורכי דין.

יחד עם זאת, בסוף חודש ספטמבר - מעט לפני ראש השנה - פרסם ראש הלשכה אבי חימי פוסט בפייסבוק, בו בישר כי בישיבת המועצה הארצית בלשכה מונה עו"ד ליאור שפירא לממלא מקומו, ובנוסף כתב כי "המועצה אישרה פה אחד את רשימת נשיאויות: יושבי ראש, מ"מ וסגני יו"ר, לוועדות והפורמים המקצועיים של הוועד הארצי שהגשנו". חימי כתב כי "אני רואה חשיבות רבה בכך שחברי המועצה נתנו אמון מלא ברשימה המכובדת, הכוללת עורכות ועורכי דין מובילים ומנוסים בתחומים השונים".

בפוסט של חימי לא נכתב שמדובר ב-1,500 יושבי ראש וסגנים, וכי יש ועדות שמונו להן 30 יושבי ראש, סגנים וממלאי מקום. אמירתו לפיה הרשימה אושרה פה אחד מעידה על כך שגם בתקופת חימי, כמו בתקופת נוה, אין אופוזיציה בלשכה ואין לכאורה מי שיאבק על כך שהלשכה תפעל תחת מנהל תקין ותקבע קריטריונים מסודרים לקבלת תארים כיושב ראש ועדה, סגן יושב ראש או ממלא מקום.

מבדיקת כלכליסט עולה כי 44 חברי המועצה הארצית בלשכה, שהתבקשו לאשר בישיבת המועצה הארצית שהתקיימה ב-24 בספטמבר את רשימת המינויים, קיבלו את הרשימה לעיונם שעות קודם לכן - בשעה 23:00 בלילה ביום 23 בספטמבר. הישיבה עצמה התקיימה, כאמור, למחרת בשעה 14:00.

ראוי להוסיף כי זמן קצר לאחר הבחירות לראשות הלשכה, שהתקיימו לפני כחמישה חודשים, פנה כלכליסט בשורת שאלות לגבי אופן הבחירה הצפוי של יושבי הראש לוועדות המקצועיות, מאחר שמדובר במשאב שנחשב לאחד המשמעותיים שבידי הלשכה, אם לא המשמעותי שבהם. כל הפניות הללו נותרו ללא כל מענה מצד הלשכה, והטעם לכך כנראה ברור, שכן אין כל קריטריונים לבחירת ראשי הוועדות וייתכן שהקריטריון המוביל הוא רמת הקשרים של המעוניינים במינוי לעסקנים המובילים בלשכה והכוח הפוליטי שלהם.

יחד עם זאת, באותה עת מסרו לכלכליסט מספר נבחרים למועצה הארצית כי הם יעמדו על כך שיקבעו לפחות קריטריונים כלליים וקווי מסגרת לבחירת עורכי הדין לתפקידים האמורים. לאור דברי חימי שהרשימה אושרה "פה אחד", נראה שאיש לבסוף לא דרש לקבוע קריטריונים לבחירה ואיש לא עמד על כך שלכל ועדה יהיה מספר סביר של יושבי ראש וסגנים - ולא 40-30 איש.

תגובת לשכת עורכי הדין

"אכן, רוח חדשה מנשבת בלשכת עורכי הדין מאז כניסתו של עו"ד אבי חימי לתפקיד יושב ראש הלשכה, ואחת הראיות לכך היא הבעת האמון מצד מאות עורכי דין שהתנדבו וביקשו להיות פעילים בוועדות השונות. נציין כי ברוב הוועדות ישנם ארבעה יושבי ראש, כאשר כל אחד יעמוד בראש הוועדה בכל אחת מארבע השנים הקרובות.

"על פי חוק לשכת עורכי הדין חייבת הלשכה להשמיע את עמדתה בכל הליך חקיקה, בין אם הוא מקצועי ובין אם הוא חברתי, ועל פי רוח החוק החדש חיזק ראש הלשכה את מערך הממונים על הוועדות המקצועיות ואירגן את התשתית האירגונית על מנת להוביל בצורה מקצועית לחלוטין את הוועדות המקצועיות.

"עם כל הכבוד שהלשכה רוחשת לכלכליסט לא הוא זה שמנהל את הוועדות המקצועיות הללו אלא לשכת עורכי הדין. בקדנציה הזאת ננהל את הוועדות הללו לטובת אזרחי המדינה וציבור עורכי הדין בצורה המקצועית ביותר. ושוב נדגיש, כי נכונותם של מאות עורכי דין להתנדב ולתרום מניסיונם המקצועי הרב ומזמנם, מהווה תעודת כבוד של ממש ללשכת עורכי הדין וכל ניסיון להטיל בהם או בתהליך דופי אין לו בסיס של ממש והוא מונע מצרות עין בלבד.

"בקרוב נקיים את טקס השקת הוועדות בבית ציוני אמריקה בנוכחות שר המשפטים וגורמים בכירים נוספים במערכת המשפט, ואת כמובן מוזמנת להגיע אליו ולהיווכח בכך שאכן, רוח חדשה נושבת בלשכת עורכי הדין".

עו"ד נועם לאור מסר בתגובה: "בנוגע לטענה להיעדר אופוזיציה אציין כי במהלך הדיונים במועצה הארצית נשמע קולנו בקול רם וברור ובהחלט לא פעם קיימים חילוקי דעות נוקבים עם ראש הלשכה בשלל נושאים. הדברים עולים גם מהפרוטוקולים השונים (לדוגמא הוויכוח לעניין חברי ועדת ביקורת וכן הבקשה להעלות על סדר היום את נושא סילוק תביעת ההשתקה נגד העיתונאית שרון שפורר, שלא נכלל מלכתחילה על סדר היום). יחד עם זאת, כאשר מדובר בנושאים המקדמים את האינטרסים של כלל ציבור עורכי הדין (לדוגמא דחיית הכניסה לתוקף של הרפורמה בתקסד"א) נמשיך לתמוך בראש הלשכה וליטול חלק בעשייה. נבחרנו לשרת את הציבור כדי להוביל שינוי בנושאים מהותיים ולא להיות אופוזיציה לעומתית בכל מחיר. התנהלות הלשכה כיום לא דומה ולו בקמצוץ להתנהלות בקדנציה הקודמת. אין לי ספק שלנוכחות שלנו במועצה הארצית יש תרומה מכרעת לשינוי הערכי המתחולל על הלשכה לטובה".