הבלגן החדש־ישן של דיסקונט והפועלים
המפרק של קבוצה עסקית אוסטרלית שעומדת במרכז פרשת העלמת מס מהגדולות בתולדות המדינה דורש לקבל מידע ומסמכים מהבנקים, שלטענתו מעורבים בפרשה
אחת מפרשות העלמות המס הגדולות בהיסטוריה של אוסטרליה חוזרת להלך אימים על הבנקים הפועלים ודיסקונט. המפרק האוסטרלי של קבוצה עסקית בשם ארבין, שקרסה לאחר שרשויות המס האוסטרליות טענו כי העלימה מסים בהיקף של 100 מיליון דולר, פנה לבית המשפט המחוזי בתל אביב בדרישה להכיר בישראל בהליך הפירוק של החברות בקבוצה.
- כבר אין מקלט בטוח אפילו באיי הבתולה
- לאחר 5 רבעונים יבשים: בנק הפועלים מחלק דיבידנד חריג של מיליארד שקל
- דוחות חזקים לדיסקונט: עלייה של 29% ברווח הנקי ל-545 מיליון שקל
לפי רשויות המס, ארבין - שהיתה בבעלות משפחת בינטר היהודית - קרסה לאחר שלכאורה לקחה הלוואות פיקטיביות, שהעניקו בין היתר הפועלים ודיסקונט. בין היתר, מטרת הבקשה שהוגשה באמצעות באי כוחו המקומיים של המפרק, עו"ד ליאור דגן וסיוון לב ממשרד פירט וילנסקי ושות', היא שהמפרקים האוסטרלים יוכלו "לקבל מידע, מסמכים ונתונים בנוגע לחשבונות הבנק של החברה והחברות־הבנות שלה שבפירוק, שהתנהלו בבנקים בישראל, בנוגע לפעילויות כספיות שנעשו בנכסי וכספי החברות שבפירוק, באופן שיאפשר להתחקות ולאתר את הגורמים וצדדי ג' שאליהם הועברו הכספים והנכסים של החברות שהוחזקו בישראל".
הטענה שעלתה באוסטרליה היא שמשפחת בינטר הפקידה כספים שלא דווחו בהפועלים ובדיסקונט ובבנקים בשוויץ דרך פועלים שוויץ. בתמורה, נטען, העניקו הבנקים הישראלים לחברות של המשפחה הלוואות בהיקף דומה כדי להעלים הכנסות חייבות במס, שכן הרשויות באוסטרליה לא היו מודעות לקיום הפיקדונות בבנקים הישראלים. באפריל 2017 אף הוגשה נגד בנק הפועלים בקשה לגילוי מסמכים לפני הגשת תביעה נגזרת בנוגע למעורבות לכאורה של הבנק בפרשה, כולל טענות כי בבנק היו מודעים להשלכות של המעשים שלהם ולכוונת הלקוחות להעלים מסים. בהמשך הועבר ההליך לגישור ולבסוף, במרץ, סוכם על פשרה שבה נושאי משרה בבנק שילמו באמצעות חברת הביטוח 4.3 מיליון שקל לתובעים בתביעה הנגזרת, בלי להודות בטענות.
בדו"חות מחצית 2019 של בנק הפועלים ישנה התייחסות לפשרה זו, ואילו בדו"חות המחצית של דיסקונט מוזכר כי בדצמבר 2016 התקבל בבנק כתב תביעה שהוגש נגדו בבית משפט באוסטרליה. בתביעה נטען כי הבנק סיפק שירותי בנקאות לחברות הללו, שסייעו להם להתחמק מתשלום מסים בהיקף כולל של 100 מיליון דולר אוסטרלי. בבנק מעדכנים כי בספטמבר 2017 התקיים דיון שבו נשמעו טענותיו המקדמיות של הבנק, שטען לחוסר סמכות פרוצדורלית. על רקע דחיות ושינויים במבנה התביעה, הדיון נדחה והיה אמור להתקיים ב־19 בספטמבר האחרון - אך נדחה שוב.
בפנייה כעת של המפרקים לבית המשפט הישראלי מזכירים באי־כוחם כי "בפסק הדין שנתן בית המשפט האוסטרלי נכללו ראיות ומסמכים המצביעים על פעולות בהיקפים של עשרות מיליוני דולרים שנעשו על פני תקופה ארוכה בין חברות מקבוצת בינטר לבין הבנקים בישראל, על העברות בנקאיות מחשבונות הבנק בישראל לחשבונות של קבוצת בינטר באוסטרליה וכן העברות מאוסטרליה לחשבונות הבנק בישראל, על פיקדונות בסכומים מהותיים שהופקדו על ידי חברות שבשליטת בני משפחת בינטר ועל מסמכים ותכתובות בין הבנקים הישראלים לבין החברות מקבוצת בינטר, על כך שנציג בכיר של בנק הפועלים נטל שוחד מבני משפחת בינטר וכן קביעות וממצאים המתארים מערכת יחסים כספית סבוכה, הדוקה וממושכת בין הבנקים בישראל לחברות בקבוצת בינטר".
עד כה, הפרשה הוצנעה בהקשר של הפועלים ודיסקונט, למעט אירוע משמעותי אחד. באפריל 2018 נחשפה הסיבה שבגינה קידום של בכיר בבנק הפועלים בשם ניב פולני, שהוכרז שבועות ספורים קודם לכן, טורפד על ידי בנק ישראל. אז פרסם הבנק דיווח שלפיו המינוי טורפד על רקע טענות שעלו נגד הבנק בפרשה.