גירושים ומזונות - הפרדת הדיונים מבורכת

האם בית הדין הרבני, הדן בתביעת גירושים, מוסמך לדון בעניין מזונות ילדים הכרוך אליה? שופטי בית המשפט העליון השיבו לאחרונה על שאלה זו בשלילה, תוך שהם קובעים כי גם אם אחד ההורים הגיש תביעת מזונות ילדים לבית הדין הרבני יחד עם תביעת גירושים, להורה האחר ולילדים יש זכות להעביר את הדיון במזונותיהם לבית המשפט לענייני משפחה, וזו תגבור על התביעה שהוגשה לבית הדין הרבני.

השופט מני מזוז, שקבע כי סוגיית מזונות הילדים צריכה להתברר בבית המשפט ולא בבית הדין הרבני, כתב בהחלטתו: "מזונות ילדים הם זכות עצמאית של הילדים שאינה מותנית בקשר הנישואין, וממילא אינם חלק מזכות הכריכה שנועדה כאמור לאפשר הכרעה כוללת בעניינים הכרוכים בסיום קשר הנישואין. מטעם זה, מזונות אישה ניתנים לכריכה, אך לא מזונות הילדים. חובת הורה לזון את ילדו אינה מותנית בקשר נישואין״.

בכך עצר בית המשפט העליון, לאחר שנים רבות של אי בהירות, את "מירוץ הסמכויות" הידוע לשמצה בכל הנוגע לתביעות מזונות ילדים. 

הדיון בכתובה לעומת הדיון במזונות צילום: shutterstock

תחום דיני המשפחה והגירושים סובל ממיעוט פסיקה עדכנית, בין היתר בשל החשש והפחד לגעת ב"פרה קדושה" - סמכויות השיפוט המקבילות של בתי המשפט האזרחיים לענייני משפחה ובתי הרבניים. לכן, פסק הדין המדובר הוא תגובה חריגה, חריפה וברורה של בית המשפט העליון לעובדה שבתי הדין הרבניים "מצפצפים" על ההלכה שנפסקה לפני כשלוש שנים, לפיה חובת האב לזון את ילדיו חלה עליו באופן מלא רק עד גיל 6 ולא מעבר לכך (מעבר לכך מחולק הנטל בהתאם לפערי כושר ההשתכרות של שני ההורים וחלוקת זמני השהות של הילדים ביניהם). 

מדובר בקריאת השכמה שמספק העליון לבתי הדין הרבניים - להפעיל את סמכותם בחוכמה, אחרת זו תקוצץ עוד יותר. בית המשפט העליון גמל לבתי הדין הרבניים על התעלמותם המתמשכת מפסיקותיו, באמצעות אישוש והרחבה של הלכה נושנה, ומתריע בכך בפני בתי הרבניים על העתיד לבוא.

בתי הדין הרבניים ניסו בשנים האחרונות להיאחז באמירות אגב של בית המשפט העליון ולבנות עליהן תאוריה משפטית מפוקפקת שכל מטרתה היתה הרחבת סמכות לבית הדין. בפסק הדין הנוכחי שמו השופטים סוף לניסיון הבעייתי הזה, והפגינו בפני בתי הדין הרבניים כי לא יהססו לצאת למלחמה.

פסק הדין הוא צעד מבורך לקראת קביעת הסמכות הבלעדית בנושא קטינים, הן בענייני מזונותיהם והן בענייני משמורתם, לבתי המשפט האזרחיים לענייני משפחה באופן שיותר לבית הדין לדון בנושאי גירושים וכתובה בלבד.

בימינו, רבים בוחר להיות הורים מבלי כל קשר למסגרת של נישואים, ולכן חוק שיפוט בתי דין רבניים שקובע כריכה ומתן סמכות בדברים שבאופן טבעי כרוכים לענייני הגירושים - כבר לא רלוונטי. נישואים וגירושים לחוד והורות לחוד - זו המציאות ב-2019 ואולי הכנסת הקרובה היא הזדמנות טובה לתקן את החקיקה בהתאם.

הכותב הוא שותף במשרד עורכי הדין א. זיסמן שני, המתמחה בדיני משפחה וירושה