$
דעות

דעה

להצלחה אבות רבים: כמחצית מבוגרי 5 יחידות מתמטיקה הן בנות

את למרות הפרסומים השבוע לפיהם העלייה במספר הנבחנים במתמטיקה 5 יחידות - היא רק בקרב בנים. כמו כן, שיעור התלמידים מהפריפריה לא פחת והתפלגות הציונים נשמרה. אלו חלק מהסיבות בגינן מדובר בהצלחה לאומית גדולה

אלי הורביץ 16:0926.09.19

השבוע פורסם בכלכליסט מחקר חדש לפיו תוכנית אחת של משרד החינוך תרמה לגידול במספר לומדי חמש היחידות במתמטיקה כשלושה אחוזים יותר מתוכנית אחרת.  

 

הראשונה החלה בתקופת כהונתו של גדעון סער ואילו השנייה, כך נטען, בתקופתו של נפתלי בנט. שתי קדנציות, שתי תוכניות, ויודעי דבר מספרים שבכלל מדובר בשתי גישות שונות של יחידות שונות במשרד החינוך.

אילוסטרציה אילוסטרציה צילום: PIXABAY

 

אז בואו נעשה קצת סדר. בשנת 2012 ניגשו לחמש יחידות במתמטיקה 8,869 תלמידים, ואילו בשנת 2019 ניגשו 19,200 תלמידים, לפי פרסומי משרד החינוך. מדובר בגידול עצום של 116 אחוזים. כמחצית מבוגרי החמש הן תלמידות, ושיעור התלמידים מהפריפריה לא פחת. רמת הבחינה נותרה גבוהה, התפלגות הציונים נשמרה ולכן מדובר בהצלחה לאומית גדולה שטבעי שיהיו לה אבות רבים.

 

שתי התוכניות שהמחקר בדק הן תוכניות מעולות. הראשונה היא 'העתודה המדעית טכנולוגית', תוכנית פורצת דרך וחשובה שמוביל ד"ר עופר רימון, ראש מנהל מדע וטכנולוגיה של משרד החינוך. התכנית פועלת בעיקר בבתי ספר גדולים, מאתרת ילדים מוכשרים בסוף כיתה ו' ומשבצת אותם לכיתות אם מיוחדות בחטיבת הביניים. הם מקבלים מורים מצוינים ושעות לימוד נוספות, מעמיקים את הידע המתמטי ומיישמים אותו בפיזיקה ובמחשבים.

 

התוכנית השנייה, שנוסדה בשם 'מתמטיקה תחילה', הוקמה בתקופת כהונתו של שי פירון כשר החינוך. בראשה עומד שיח' מוהנא פארס, ראש האגף לתוכניות לאומיות במשרד החינוך. תוכנית זו הוסיפה קומה ופתחה כיתות בבתי ספר שבהם לא פעלה מגמת חמש יחידות, בעיקר בבתי הספר הקטנים שבפריפריה. כמו כן, היא אפשרה לבתי ספר בינוניים וגדולים לפתוח כיתות נוספות.

 

כשנכנס לתפקידו נפתלי בנט, הוא הכניס למהלך כולו משאבים נוספים, מנהיגות ונשמה. לצד שתי התכניות הללו פועלות תוכניות רבות נוספות, שכוללות תיכון וירטואלי לכאלף תלמידים, אלפי מהנדסי הייטק וסטודנטים שמשמשים כחונכים, תוכניות הכשרה למאות מורים חדשים ועשרות קהילות מקצועיות של מורים ברחבי הארץ. כמאה גופים מפעילים אותן, ובהם מוסדות אקדמיים, חברות הייטק, ארגוני חינוך, רשויות ורשתות חינוך.

 

כמנהל קרן פילנתרופית העוסקת בנושא, יצא לי להכיר מקרוב מעל ל-200 תוכניות שפעלו בתחום וכל אחת מהן תרמה את תרומתה החשובה להצלחה הכוללת. אמנם קשה להצביע מי תרמה יותר, כי כולן פעלו במקביל, אך זה לא באמת חשוב. מה שחשוב הוא שהן פעלו במקצועיות ובתיאום ממשלתי–אזרחי יוצא דופן, על ידי קואליציה שנקראה 'חמש פי שניים' בסיוע ארגון מנוסה בשם 'שיתופים'.

 

מהמהלך הזה ניתן ללמוד שאין תוכנית אחת, מוצלחת וגדולה ככל שתהיה, שיכולה לבדה להניע שינוי מערכתי. גם אין גורם אחד, חזק ורציני ככל שיהיה, שיכול לעשות זאת בכוחות עצמו. חייבים להביט במראה בכנות ולהבין שכל התוכניות מצליחות כי מושקעים בהן מאמץ, כישרון ומשאבים. הרי המבחן האמיתי הוא לא אם תוכנית כזו או אחרת הצליחה יותר, אלא האם ביחד נוצר מהלך ציבורי ומקצועי שמצליח להניע את המחט הלאומית.

 

כעת נעשים מחקרים שמנסים להתחקות אחר מהלך חמש היחידות מזוויות שונות. כולם מנסים להסיק תובנות כיצד ניתן לעצור הידרדרות ולהניע צמיחה משמעותית בנושא חיוני. לקח חשוב הוא שרק כשמורידים את מפלס האגו, פועלים ביחד סביב יעד משותף, מקפידים על תיאום הדוק, ומתמידים בשיתוף פעולה בנחישות ובאחריות הדדית, רק אז העגלה הגדולה זזה.

 

כל מי שהיה שותף למהלך חמש היחידות יכול לחוש גאווה וסיפוק. אולם, אין לנוח על זרי הדפנה, יש להמשיך לחזק את היסודות שעליהם הוא נבנה, כי לא לעולם חוסן.

 

  

הכותב הוא מנכ"ל קרן טראמפ וחבר ועד החינוך הלאומי

בטל שלח
    לכל התגובות
    x