העדפה מקלקלת: משרד החינוך הולך הפוך

חמש שנים קידם משרד החינוך תוכנית לצמצום פערים תקציביים בחינוך. אלא שדו"ח שפרסם אתמול מרכז המחקר והמידע של הכנסת מגלה שגם לאחר שהרפורמה מומשה במלואה, המצב קשה מאוד. לא רק שמערכת החינוך אינה מקטינה פערים בבתי הספר התיכוניים - היא מגדילה אותם.

שרי החינוך שי פירון ונפתלי בנט קידמו תקצוב דיפרנציאלי - המונח של מערכת החינוך להעדפה מתקנת - בחינוך היסודי ובחטיבות הביניים. התוכנית, שעלותה מיליארד שקל בשנה, רשמה הצלחות. אבל גם בה נפלו פגמים. אחד מהם הוא שאין לה מנגנון עדכון, כך שקיים חשש שהיא תישחק במהירות.

תלמידי תיכון (ארכיון) צילום: גדי קבלו

הדו"ח גם מצביע על העובדה הקשה שהרפורמה עסקה רק בחינוך היסודי ובחטיבות הביניים ולא בבתי הספר התיכוניים, "למרות שבהם הפערים הרחבים ביותר". לא רק שבתיכונים אין העדפה לחלשים, שוררת שם אפליה תקציבית קשה לטובת החינוך הממלכתי־דתי ולרעת החינוך הממלכתי החילוני והערבי. שרי החינוך הדתיים העזו להתקדם, לאט אמנם, להשוואה תקציבית בגילאים הנמוכים. אבל נראה שלצאת נגד ראשי הישיבות התיכוניות כבר היה יותר מדי מבחינתם.

הדו"ח מעלה נתונים קשים: התקציב לתלמיד תיכון בחמישון החלש והחזק כמעט זהה, במקום ההעדפה המתקנת הרצויה של 50%. בין השנים 2014 ל־2017 גדל התקציב לתלמיד תיכון מהחמישון החלש ב־20% ובחמישון החזק ב־23%. החזקים התחזקו יותר. בנוסף, תלמיד יהודי בחמישון החלש קיבל ב־2017 תקציב גבוה ב־75% מתלמיד ערבי באותו חמישון.האפליה הזאת לא רק פוגעת בבני הפריפריה היהודית והערבית, היא גם גורמת לבזבוז קשה של פוטנציאל כוח אדם והיא מהסיבות העיקריות לפיריון העבודה הנמוך במשק.

מדאיגה לא פחות העובדה שבמקום להכריז על תוכנית מקיפה לתקצוב דיפרנציאלי בתיכונים, משרד החינוך הכריז בינתיים רק על פיילוט שנערך ב־100 תיכונים ערבים ויימשך חמש שנים. יש חשש גדול שעד אז האפליה תימשך ואולי גם אחר כך. הממשלה הבאה צריכה להחליט על תקצוב דיפרנציאלי אמיתי לכל אורך מערכת החינוך. גם אם המשמעות היא לקחת ממי שמקבל הרבה יותר ויש לו הרבה כוח פוליטי.