מקומות 60-51: מבריאן צ'סקי וג'ו ג'בייה ועד יוגב גרדוס

מיטת נשיקה לערים הגדולות

בריאן צ'סקי וג'ו ג'בייה מייסדי AirBNB צילום: אי אף פי

בהיבט הנדל"ני, המיזם הקטין את היצע הדירות להשכרה "רגילה" באזורים המתוירים של אותן ערים, ודחף מעלה את מחירי שכר הדירה באזורים הללו. בהיבט התיירותי הוא הגדיל את היצע המיטות בכל עיר שבה הוא פועל, והפך למתחרה מר של המלונאים. תל אביב לא היתה אמורה להיות יוצאת דופן, אך ראו זה פלא: דווקא בתל אביב הקטנה שיעור הדירות שהוסבו למלונאות באמצעות AirBNB גדול פי כמה מאשר בערים מובילות בעולם: 7,140 דירות בתל אביב, שהן 3.4% מכלל הדירות בעיר, הוסבו למטרה זו — לעומת 1.4% בברצלונה, 0.8% באמסטרדם ו־0.5% בניו יורק. הסיבה לכך היא שבעוד שברוב הערים המערביות זיהו הרשויות את פוטנציאל הפגיעה של AirBNB בשוכרי דירות, ופעלו להכפיף את השירות לרגולציה נוקשה, בישראל הוא התקבל בזרועות פתוחות. אמנם לפני כמה שבועות החלה עיריית תל אביב לגבות מדירות AirBNB תעריף ארנונה מעט יקר יותר, אבל מסתמן שהוא לא ישנה דבר. גם רשות המסים טרם החלה לגבות מס הכנסה מהדירות המושכרות במסגרת השירות, על אף הקמתן של חברות ענק המאגדות ניהול של מאות ועשרות דירות כל אחת.

הפלטפורמה שהקימו צ'סקי וג'בייה פרושה על פני מאות ערים ברחבי העולם, אך אין ספק שדווקא כאן נמצאו להם יופי של פראיירים.

נמרוד בוסו

מקום 52: אית'ן בראון, מייסד ומנכ"ל ביונד מיט

נועץ שיניים בתעשיית הבשר המסורתית

הכוח המניע של אית'ן בראון, מייסד ומנכ"ל חברת תחליפי הבשר Beyond Meat, נחשף בראיון שהעניק ל"פורצ'ן" עוד ב־2014, כשהסטארטאפ שייסד היה בקושי בן חמש. בראיון ההוא סיפר בראון שהוא מעריץ את טסלה, יצרנית כלי הרכב החשמליים של אילון מאסק, הודות ליכולתה לפצח את מה שהגדיר "אלטרואיזם הדוניסטי — אותה נקודת חפיפה מתוקה שבין הצלחה אישית לתרומה לחברה". במסע שלו למציאת האלטרואיזם ההדוניסטי של תעשיית המזון, בראון הוביל את פיתוחו של דור חדש של תחליפי בשר מבוססי צמחים, שהחברה שלו החלה לשווק ב־2013.

אית'ן בראון צילום: איי פי

במאי האחרון, כשהחברה היתה בת עשר, ביונד מיט הפכה לציבורית. התזמון היה מושלם: הגל הצמחוני־טבעוני מתחזק, השיח הציבורי על הזיהום שמייצרת תעשיית הבשר קיבל משנה תוקף נוכח משבר האקלים, וביונד מיט פרצה את הדרך לסגמנט תעשייתי שלם כשהפכה לחברת תחליפי הבשר הראשונה המונפקת בנאסד"ק. ההנפקה זכתה להצלחה מסחררת, וכיום החברה נסחרת לפי שווי של 9.3 מיליארד דולר.

לביונד מיט יש תוכניות גדולות לעתיד: היא שואפת לנגוס בשוק הענק (200 מיליארד דולר) של יצרניות הבשר, ולשכנע עוד ועוד צרכנים לאכול תחליפי בשר, גם אם אינם צמחונים או טבעונים. נכון, בראון אינו היחיד שמנסה למצוא תחליף הולם לבשר, אבל אף לא אחת מהן משתווה למפעל חייו של בראון, במונחי הכנסות ופריסה עולמית.

עדי ברק

מקום 53: גרטה טונברג, אקטיביסטית

המבחן הגדול יהיה ועידת האקלים בצ'ילה

גרטה טונברג לא חידשה דבר. היא אומרת אמת שכולם יודעים. אבל הנערה השבדית בת ה־16 שהחלה להפגין בקיץ 2018 בכל יום שישי מול הפרלמנט בשטוקהולם, והפכה לקול החזק ביותר לפעולה נגד ההתחממות הגלובלית — גרמה לעולם להקשיב. גם מפני שהיא נערה לבנה ממדינה עשירה, אבל בעיקר מפני שאינה עושה הנחות לאיש. מונחים מכובסים כמו "צמיחה ירוקה" הם מבחינתה רק אמצעי להנציח את המצב הקיים, שבו קבוצה קטנה של אנשים גורמת נזק בלתי הפיך לרוב האנושות רק כדי להמשיך ולהתעשר. "אתם מדברים על להמשיך עם אותם רעיונות גרועים שהכניסו אותנו לצרה הזו, גם כאשר הדבר ההגיוני היחיד לעשות הוא ללחוץ על בלם החירום", אמרה לדיפלומטים בוועידת האקלים של האו"ם בקטוביץ', פולין, בדצמבר 2018.

גרטה טונברג צילום: אי פי איי

טונברג (שמה מבוטא טונברי) שמעה לראשונה על משבר האקלים כשהייתה בת 8. בגיל 12 הפסיקה לאכול בשר ולטוס. הסירוב הפך אותה לנציגה הבולטת של תופעת ה־Flygskam, "שיימינג טיסות", במולדתה — שנכון ליולי, נרשמה בה ירידה של 11 חודשים רצופים במספר הטסים. התופעה התפשטה גם למדינות אחרות באירופה ומעוררת תקוות חדשות בחברות הרכבות, שמתקשות להתחרות על הנוסעים בעידן הלואו־קוסט. טונברג עצמה יצאה לוועידת האו"ם בנושאי אקלים בניו יורק (בספטמבר האחרון) ובצ'ילה (בדצמבר הקרוב) ביאכטת מירוץ שמשתמשת רק באנרגיה סולארית ואנרגיית רוח.

בשנה האחרונה היא אינה מפגינה לבדה. בני נוער בכל העולם משביתים את הלימודים בימי שישי ומפגינים נגד אוזלת היד במאבק בשינוי אקלים. המוטיבציה ברורה: הם אלו שיחיו עם התוצאות.

טונברג והתנועה שהיא נהפכה למנהיגתה כבר סומנו כאויב אצל מי שמרוויחים מהמצב הקיים. ביולי אמר מוחמד ברקינדו, מזכ"ל OPEC, ארגון המדינות המייצאות נפט, שטונברג היא "האיום הגדול כיום לתעשיית דלקי המאובנים". טונברג הודתה לברקינדו בחום בציוץ שפרסמה בחשבון הטוויטר שלה. "זו המחמאה הגדולה ביותר שקיבלתי עד כה", כתבה.

רן אברמסון

מקום 54: בוב איגר, יו"ר ומנכ"ל דיסני

טורף־העל של תעשיית הבידור

כדי למצוא ברשימת שוברי הקופות של 2019 סרט שלא קשור לתאגיד דיסני, צריך לרדת עד למקום השביעי. עם "הנוקמים: סוף המשחק" שהפך הקיץ לסרט המצליח בכל הזמנים (והכנסות של 2.8 מיליארד דולר), ועוד ארבעה סרטים נוספים שנושקים למיליארד דולר או חצו אותו, ועם שליטה במותגים כמו מארוול, סטאר וורז, פיקסאר, סרטי האנימציה והדמויות הקלאסיות של דיסני ועוד מספר הולך וגדל של מותגים ממוקדים יותר כמו ESPN ונשיונל ג'יאוגרפיק, לדיסני יש אחיזת חנק על התרבות הפופולרית.

בוב איגר. ב-2019 בלעד את פוקס בעסקה של 71.3 מיליארד דולר צילום: אי פי איי

השושבין של המצב הזה הוא יו"ר ומנכ"ל דיסני, בוב איגר. מאז שהחליף את מייקל אייזנר ב־2005 מוביל איגר (קודם לכן נשיא וסמנכ"ל התפעול של החברה) אסטרטגיית התרחבות ורכישות אגרסיבית שיצרה חברה מסוג שלא היה בעבר. כבר ב־2006 הוא רכש מסטיב ג'ובס את פיקסאר בעסקה של 7.4 מיליארד דולר, ובהמשך את מארוול ולוקספילם (הבית של סטארוורז) בכ־4 מיליארד דולר כל אחת. במקביל הוא הרחיב את פעילות חטיבת פארקי השעשועים של החברה עם שני פארקים חדשים בהונג קונג ובשנגחאי והיה הכוח המניע מאחורי הרנסנס של אולפני האנימציה של דיסני' שחזרו למרכז הבמה עם להיטים כמו ראלף ההורס, שישה גיבורים, מואנה ולשבור את הקרח, סרט האנימציה המצליח בכל הזמנים.

אבל את המהלך הגדול ביותר שלו, הגדול בהיסטוריה של עולם הבידור, השלים איגר רק השנה: רכישת 21 סנצ'ורי פוקס מרוברט מרדוק, בעסקה בשווי אדיר של 71.3 מיליארד דולר, שכללה את אולפן הסרטים של פוקס (שהפיק את שני הסרטים הקודמים שהחזיקו בתואר הסרט המצליח בעולם, אווטאר וטיטאניק), את זרוע הפקות הטלוויזיה של פוקס (שאחראית לסדרות כמו הסימפסונים, הומלנד ואמפייר), את רשת ערוצי הכבלים FX, חצי ממניות קבוצת אנדמול־שיין (שאחראית ללהיטי ריאליטי כמו האח הגדול ומאסטר שף), את השליטה בנכסי המדיה של המותג נשיונל ג'יאוגרפיק ועוד נכסים בהודו, אפריקה ומקומות נוספים. אלו הצטרפו לפורטפוליו המגוון ממילא של דיסני שכולל ערוצי ברודקאסט וכבלים כמו ABC, A&E ו־Freeform ואת רשת שידורי הספורט ESPN. איגר עוד לא אמר את המילה האחרונה. בהמשך השנה דיסני תשיק את דיסני+, שירות סטרימינג חדש שמתיימר להיות נטפליקס קילר.

בפחות מ־15 שנה, איגר יצר את מה שהיה קודם לכן רק חזון דיסוטופי של ספרי מדע בדיוני זולים: תאגיד־על עם שליטה עצומה באמצעי מדיה, ויכולת להכווין את התרבות הפופולרית בכל מקום שבו צורכים אותה. זה כבר לא אולפן של עכבר חמוד ומדבר: זה מונוליט עצמתי שמערבל את דייסת התרבות העולמית. ואנחנו? אנחנו אוכלים הכל בהנאה רבה.

עומר כביר

מקום 55: שאול מרידור, הממונה על התקציבים באוצר

ימשיך להיות המבוגר האחראי במשרד

קולו של שאול מרידור, ראש אגף התקציבים במשרד האוצר מאז 2017, כמעט ולא נשמע בשנה הראשונה שלו בתפקיד. בהתחלה, היה נראה כי הוא נזהר לא לעצבן אף אחד. לא מעט הרימו גבה לנוכח הזהירות הזו מצד מי שמכיר היטב את תפקידו של האגף כ"מבוגר האחראי", דווקא בעיצומו של גיבוש תקציב 2019 — שכבר בתחילת הדרך נראה חסר אחריות.

שאול מרידור. ב-2019 סירב לשתף פעולה עם הניסיון להסתיר את ממדי הגירעון צילום: אלכס קולומויסקי

אלא שבשנה האחרונה מרידור שינה כיוון. נראה כי הוא הבין ששר האוצר שמינה אותו, משה כחלון, מאבד גובה, וכי הספינה הפיננסית ששמה ישראל מתקרבת לעבר שרטון: הגירעון צומח, ולא ברור איך יחזירו אותו למסלול. ייתכן כי מה ששבר את גב הגמל היתה הפרשה המביכה שבה כחלון חתם על תוספת תקציבית למשטרה של 22 מיליארד שקל על פני עשור (בעיקר לגמלאי המשטרה) בשל "היעדר יציבות תעסוקתית" — בתחנת משטרת נתניה, מול המפכ"ל וללא נוכחות פקידים.

נראה כי מאז, מרידור נכנס לכוננות שיא. כך, הוא התעקש להציג את היקף הגירעון בישיבת הממשלה, וקרא לנקיטת צעדים מיידיים. כחלון התנגד וביקש לדחות את הצגת הנתונים. מרידור לא ויתר, הציג את כל המידע והדליק את הנורות האדומות. כתוצאה מכך, כחלון ניתק כל קשר עם מרידור. בעיצומה של מערכת הבחירות הראשונה של 2019, שוחח מרידור באופן פרטי עם בני גנץ מכחול לבן (בה תומך דן מרידור, אביו של שאול). שי באב"ד, מנכ”ל האוצר (בהוראת כחלון) הודיע כי מרידור מועמד לפיטורים.

עם זאת, נראה כי מה שסיבך את מרידור יותר מכל היה הסירוב שלו ושל האגף לשתף פעולה עם הניסיון להסתיר את הגירעון ב־2018, באמצעות תרגיל שנבחן עכשיו בידי מבקר המדינה: הקדמת הכנסות מטעם רשות המסים ודחיית הוצאות על ידי החשב הכללי. כך או כך, בשנה האחרונה מרידור הוא מועמד לחיסול פוליטי – לאחר שהפגין אומץ נדיר, והעדיף את הנאמנות לתפקיד ולציבור, גם במחיר האפשרות כי יושלך לרחוב.

אדריאן פילוט

מקום 56: רוני חזקיהו, החשב הכללי

על מנת להמשיך בגיוסי חוב, חייבים לטפל בגירעון

רוני חזקיהו הספיק למלא שורת תפקידים בכירים במגזר העסקי והציבורי, מראש חטיבה עסקית בבנק דיסקונט, דרך המפקח על הבנקים ועד יו"ר הבנק הבינלאומי. לכן, כשלקח על עצמו את תפקיד החשב הכללי לפני קרוב לשלוש שנים, היתה זו החלטה לא טריוויאלית. בגיל 66 הוא עזב את הכיסא הנוח והמפנק של יו"ר הבינלאומי לטובת תפקיד סיזיפי ותובעני של סמנכ"ל הכספים של מדינת ישראל.

רוני חזקיהו צילום: אוראל כהן

החשכ"ל הוא תפקיד טעון ודומיננטי שמזמן למי שמאייש אותו עימותים עם גורמים שונים במשק. חזקיהו, שנחשב לבעל מזג נוח, כמעט ולא נכנס לעימותים פומביים שכאלה, ובמהלך הקדנציה לא הרבה להתבטא בציבור.

חזקיהו נחשב למקורב לשר האוצר משה כחלון, שמינה אותו. מבקריו אף אומרים שהוא קרוב מדי לכחלון, ולא משמש שומר סף מספיק נחוש. הביקורת הזו בולטת בייחוד על רקע ההתמודדות הנוכחית של צמרת האוצר עם עננת דו"ח מבקר המדינה בנוגע לנתוני הגירעון ל־2018 — גירעון שהחשכ"ל אחראי על עיבוד נתוניו והצגתם. החשש הוא שבאוצר גילו גמישות יתירה עם חלק מהנתונים והחישובים, שהובילה לכך שהגירעון עמד בדיוק על היעד שנקבע לו — זאת בעוד השנה כבר התברר כי החששות שהובעו כבר ב־2018 התאמתו והגירעון חורג מיעדו. העניין הזה הפך מהותי במתיחות בין אגף החשכ"ל לאגף התקציבים, ונבדק היום בידי מבקר המדינה.

בצד החיובי רשם חזקיהו מספר הישגים נאים בנושא גיוסי החוב למדינת ישראל. הוא הוביל מדיניות של הרחבת בסיס המשקיעים באג"ח של מדינת ישראל בעיקר באסיה; כך למשל, ביולי האחרון פורסם כי האוצר גייס ממשקיע מוסדי יפני אג"ח בהיקף של כ־140 מיליון דולר. הישג נוסף היה כשחזקיהו הוביל השנה את גיוס החוב הארוך ביותר למדינה: ביוני האחרון גייסה ממשלת ישראל אג"ח לתקופה של 50 שנה בהיקף של חצי מיליארד אירו. הגיוס בוצע מאחת מקרנות הפנסיה הגדולות באירופה.

ההישגים הללו נעשו על רקע הדירוג הגבוה יחסית של ישראל על ידי סוכנויות הדירוג הבינלאומיות. ישראל נהנית ממעמד טוב בשוקי העולם, אולם התפרצות הגירעון עלולה להעיב על כך. רק טיפול מהיר ויעיל בגרעון יאפשר לחזקיהו להמשיך במומנטום החיובי בגיוסי החוב.

עירית אבישר

מקום 57: ערן יעקב, מנהל רשות המסים

יידרש למלא את הבור

ערן יעקב קיבל את רשות המסים בתקופה מאתגרת: אחרי כמה שנים טובות של הכנסות גבוהות מהתחזיות, ההכנסות ממסים היו נמוכות. המצב הזה צפוי להפוך אותו, ככל הנראה, לאחד השחקנים החשובים בדו"ח מבקר המדינה בנוגע לסגירת החריגה בגירעון בסוף 2018.

ערן יעקב

בזירה אחרת, יעקב צריך לדעת למנף את הגל העולמי של אמנות בינלאומיות, שיתופי פעולה ותקנות, ששוטף את העולם בניסיון להילחם בהעלמות המס ותכנון המס האגרסיביים. הרשות היא אמנם שחקן קטן מאוד במהלכים הבינלאומיים, אבל היא חייבת להראות שהשינויים המרעננים נושבים גם במסדרונותיה.

עקרונית, רשות המסים נמצאת בהליכי שומה מול כמה חברות טכנולוגיה בינלאומיות, אבל עדיין לא ראינו פירות. יעקב ייבחן בקדנציה שלו כראש הרשות בדיוק בנושאים כאלה: ביכולתה של הרשות לשנות את הקונספציה שהיא חכמה על חלשים, ומתקפלת מול חזקים. לפי יעקב, 26 מיליארד שקל תקועים היום במערכת המשפט — אבל לא פעם גם לרשות המסים יש עניין לגרור הליכים לבית המשפט כדי לגבות משהו. יעקב גם מדבר על הצורך להפוך את הרשות לנוחה ונגישה יותר לציבור, אבל לפי שעה טרם ראינו שינוי בתחום זה. אם יעקב יממש את הבטחותיו, זה יהיה צעד משמעותי מבחינת הציבור.

תומר גנון

מקום 58: ענת גואטה, יו"ר רשות ניירות ערך

"למזלי אני יכולה לעמוד על כתפיהם של קודמי ולעסוק בשלב הבא, שהוא משימה קדושה בעיניי: פיתוחו של שוק ההון המקומי"

(לקריאת הראיון המלא - לחץ כאן)

מקום 59: איתי בן־זאב, מנכ"ל הבורסה לניירות ערך

הביא את המשקיעים, עכשיו צריך להביא גם את הציבור

זו היתה ללא ספק ה־שנה של איתי בן־זאב. המנהל שמינויו הפתיע את השוק, שנשלף מהמערכת הבנקאית כדי להוביל את ניתוקה של הבורסה מהבנקים, הוכיח השנה ביתר שאת שהוא לא חייב שום דבר לאף אחד, ולא היסס להתעמת מול הבנקים. בן־זאב מימש אחת לאחת את התכניות שהגה יו"ר רשות ני"ע הקודם פרופ' שמואל האוזר: הוא מצא קונים לאחזקות הבנקים בבורסה והוביל השנה את הנפקתה המוצלחת, מעבר לכל דמיון, תוך שהוא מגייס בעיקר משקיעים זרים. חוסר האמון של המשקיעים המקומיים התחלפו בתדהמה מהצלחת ההנפקה לפי שווי של 700 מיליון שקל, שמאז רק גדל — ומקרב לסף המימוש את האופציות שקיבל בן־זאב, שייכנסו לכסף רק כשהבורסה תהיה שווה 1.2 מיליארד שקל.

איתי בן זאב. ב-2019 הוביל את הנפקתה המוצלחת מאד של הבורסה צילום: תומי הרפז

בן־זאב נחוש להחזיר את הבורסה המקומית למקור גיוס ההון והחוב המרכזי של חברות ציבוריות, לצד הכנסת משקיעים וחברות מחו"ל. הוא מתמודד עם אתגר לא פשוט של בורסה שמחזורי המסחר שלה דועכים למול תחרות הן מבורסות זרות והן מהשקעות אלטרנטיביות. אתגר נוסף הוא ציבור המשקיעים שעדיין שבוי בידי הברוקרים המקומיים, בדגש על הבנקים. כדי לכבוש את האתגרים הללו הוא שואף ליצירת שיתופי פעולה עם בורסות זרות, עידוד רישום דואלי של חברות זרות, והכנסתן לבורסה של חברות חדשות מישראל (עם כמה הצלחות משמעותיות השנה, כמו ישראכרט, שב"א, אלטשולר שחם גמל ועוד). במקביל הוא פועל להכנסת ברוקרים זרים שייתחרו בבנקים המקומיים.

וזהו גם האתגר הגדול של בן־זאב לעתיד לבוא. בחזונו הוא מסתכל על ארצות הברית ועל מדינות מערביות נוספות, שם הציבור, בניגוד לשוק המקומי, הוא שחקן פעיל בבורסה. בן־זאב חושב שגברת כהן לא צריכה להירתע מהשקעה ישירה בבורסה, ורוצה להנגיש לה את האופציה הזו ולהוריד את רף הפחד.

בימים אלו שוקד בן־זאב על הכנסת ברוקר קמעונאי שיאפשר לציבור להשקיע בבורסה סכומים קטנים באופן דיגיטלי, ובעמלות נמוכות מאלו שמציעים הבנקים. מהלך כזה, אם יצלח, יכניס רשמית את בן־זאב לקטגוריה של אחד המנהלים המשפיעים ביותר במערכת הפיננסית בישראל.

רחלי בינדמן

מקום 60: יוגב גרדוס, סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר

המשימה הבלתי אפשרית של סגן המאקרו

אם אתם לא ישנים טוב כשהמינוס בבנק לוחץ, תארו לעצמכם מה עובר על האדם שאחראי על המינוס של כולנו, הלא הוא הגירעון הממשלתי שכבר הגיע לסכום הגבוה ביותר אי פעם, יותר מ־50 מיליארד שקל. האדם הזה הוא יוגב גרדוס, סגן הממונה על התקציבים לתחומי המקרו, ניהול וגיבוש תקציב המדינה, כוח אדם בשירות הציבורי, הבנקאות וגופי הפנסיה. כל חמשת הסגנים של הממונה מטפלים בכמה תחומים, אך מאחורי התואר הארוך של גרדוס מסתתרת משימה קשה, שנהפכה בתקופה האחרונה לבלתי אפשרית כמעט: שמירה על גירעון סביר, ומניעת גלישה למשבר פיסקלי.

יוגב גרדוס צילום: דוברות משרד האוצר

"סגן מאקרו", כמו שנוהגים לקרוא לו באוצר, הוא זה שאמור לוודא שהוצאות הממשלה (התקציב) יהיו שוות להכנסות המדינה, בתוספת הגירעון שנקבע — ללא חריגות מהותיות, ולהזהיר כשהמצב משתנה. כשגרדוס קיבל את התפקיד, באוגוסט 2017, הגירעון המצטבר היה בשפל — 2.3% מהתמ"ג, עמוק מתחת ליעד של 2.9% מהתמ"ג. חשוב מכך, משקל ההוצאה כאחוז מהתוצר היה כ־27%, דומה למשקל ההכנסות כאחוז מהתוצר. ספק אם גרדוס דמיין את גודל האתגר שימתין לו שנתיים מאוחר יותר. מאז, הגירעון הממשלתי זינק ל־3.9% מהתמ"ג, משקל ההוצאה תפח לכמעט 29% ואילו משקל ההכנסות צנח לכ־25% מהתמ"ג. גרדוס התריע שוב ושוב על המצב, אבל גילה מהר מאוד ששר האוצר משה כחלון היה מצוי כבר בעיצומו של קמפיין בחירות. המצב הנוכחי יחייב את גרדוס להוביל את ההתאמות התקציביות (שם קוד לקיצוצים ולהעלאת מיסים או ביטול פטורים), בהיקף של כ־20 מיליארד שקל בשנה הבאה — עם ממשלה חדשה ובסביבה פוליטית עוינת.

אף שגרדוס, כמו קודמיו, מתרחק מאור הזרקורים, שמו עלה לכותרות לפני כמה חודשים, דווקא בגלל מנכ”ל האוצר שי באב"ד. ב־20 ביוני שיגרו חמשת הסגנים של הממונה מכתב חריף וחריג לבאב"ד, והפצירו בו להפסיק לחבל בפעילות האגף. כל הסגנים חתמו על המסמך, אך באב"ד פתח את מכתב התשובה שלו במילים "יוגב, ערב טוב". ככל הנראה, הסיבה לכך היא טכנית — מישהו היה צריך לשלוח את המייל, וככל הנראה עשה זאת גרדוס. ואולם מאז, גם הוא נמצא על הכוונת של שר האוצר והמנכ"ל שלו.

אדריאן פילוט