ענת גואטה: "שוקי ההון של היום הם מגרשי חניה לכסף"

"אני מרגישה כאילו באתי מחדרי המכונות של שוק ההון: אני יודעת איך הם מתנהלים, איך נראים השמנים שמשמנים את הברגים, וגם הברגים עצמם", מכריזה ענת גואטה, ראש רשות ניירות ערך, בראיון מיוחד ל"מגזין כלכליסט". "בתפקידי האחרון, כמנכ"לית אנטרופי, התמודדתי עם מערכת לחצים כמעט בלתי אפשרית מול בעלי השליטה. לכן הגעתי לרשות עם ראיית עולם וכיוון ברור מאוד לאן צריך ללכת. תשאלי את הוותיקים כאן והם יגידו שזה היה כמו אופנוע שעובר ב־300 קמ"ש והרוח מעיפה אותם".

לאחר כמעט שנתיים בתפקיד, גואטה, שנחתה בכיסא באופן שהפתיע גם את אנשי שוק ההון וגם אותה עצמה, כבר יודעת להדוף את הביקורת שמושמעת כלפיה לא אחת. לא מדגדג לה שיש מי שחושב שלאחר לכתו של שמוליק האוזר, יו"ר הרשות הקודם, אין יותר שריף בבורסה המקומית. גואטה, שבהשוואה לקודמיה מתרחקת מאור הזרקורים, מסתמנת עד היום כמי שהחליטה לאפסן את האקדח והשוט שהשאיר האוזר עמוק במגירה, ומעדיפה לעסוק בהיבטים הצרכניים — ואולי הנוחים יותר — של רשות ניירות ערך: שכלול והרחבת השוק, ולאו דווקא העמקת הפיקוח עליו.

"על מנכ"ל הבורסה איתי בן־זאב: מגיע לו כל הקרדיט על הנפקת הבורסה, אבל כולם יודעים שאם הרשות לא היתה פועלת באופן רציני וענייני התהליך היה נגדע באיבו" צילום: תומי הרפז

מתחילת כהונתה הופנתה כלפי גואטה ביקורת על כך שאינה מתערבת מספיק בחברות, שמצידן מיהרו לבחון את הגבולות — החל מהסכסוך המתוקשר בדירקטוריון פז לאחר שזו נהפכה לחברה ללא גרעין שליטה, עבור בקרקס חברות האג"ח האמריקאיות בחורף האחרון, ועד הסכם השכר המוגזם של אייל לפידות בשיכון ובינוי, שנוגד לחלוטין את רוח החקיקה להגבלת שכר הבכירים. "גואטה עוסקת באיזוטריה במקרה הטוב, ובהכנסת סיכונים נוספים למערכת במקרה הרע", אומרים מבקריה. בכך הם מתכוונים לכך שרוב עיסוקה, לפחות לפי המידע הזורם מלשכתה, הוא סביב הכנסת מוצרים חדשים לשוק ההון, החל מקרנות גידור סחירות ועד מוצרי איגוח — פעילות שאולי מתאימה יותר למנכ"ל הבורסה ולאו דווקא ליו"ר רשות ניירות ערך.

אבל גם לטענות אלה יש לגואטה מענה מסודר, כשעל הדרך היא אפילו מצליחה להחמיא לקודמיה בתפקיד. היא בוררת מילים בעדינות, מדברת לאט עד שלפרקים נדמה כאילו שיננה מראש את הדברים. רק כשלומדים להכיר אותה מעט יותר מבינים שכך היא מדברת תמיד, בשקט, ברוגע, מבלי להתעצבן או להרים את קולה. "זכיתי להיכנס לתפקיד יו"ר הרשות בינואר 2018, ולמזלי אני יכולה לעמוד על כתפיהם של קודמיי שהניחו את היסודות העמוקים הנחוצים לפיקוח על השוק – כמו בית המשפט הכלכלי, האכיפה המינהלית ותיקון 16 לחוק החברות. כך אני יכולה לעסוק בשלב הבא, שהוא משימה קדושה בעיניי: הפיתוח של שוק ההון המקומי", היא מסבירה את האג'נדה שעומדת לנגד עיניה. "צריך גם להבדיל בין עשייה תשתיתית לבין עשייה שוטפת. אם כל השינויים בתשתית כבר קרו והמוסדות הנחוצים קמו, אני לא צריכה לעסוק בהם; אבל פעילות האכיפה מורגשת מאוד. כמות התיקים שפתחנו במחצית הראשונה של 2019 כפולה מאשר בשנים הקודמות, על חלקם כבר יודעים ועל חלקם עדיין לא".

“עשיתי לא פחות ממהפכה, אנשים עוד לא התאוששו”

החודש הועבר לפרקליטות התיק המשמעותי הראשון בהובלתה המלאה של גואטה. זהו תיק נרחב בנושא שימוש במידע פנים, כשהחשוד המרכזי הוא מנחם וינברג, סוחר מניות מבני ברק. החקירה המסועפת כוללת כמה חברות בבורסה, מאליום וקדימהסטם ועד אימפריית הנדל"ן סאמיט של זוהר לוי.

גואטה. "מה שבעיקר מגדיר אותי הוא שאני בן אדם חופשי. החופש הזה הוא סוג של דרך חיים" צילום: ענבל מרמרי

לזכותה של גואטה ייאמר כי על אף מורכבות התיק, החקירה הסתיימה במהירות מפתיעה יחסית לקצב שבו עבדה רשות ני"ע עד היום. "אנשים כאן עוד לא התאוששו", היא אומרת על קצב העבודה המהיר. "עשיתי פה לא פחות ממהפכה, החל בשינויים הפרסונליים הפנימיים שבוצעו בשקט ובאופן מכבד. גם האופן שבו המחלקות עובדות השתנה, ונוספה פונקציה שעוסקת בפיתוח עסקי. אנחנו רואים את עצמנו כמי שאמור לפתח את עסקי שוק ההון — כי אם לא נעשה זאת, זה לא יקרה".

חמישה מתוך 12 בכירי רשות ניירות ערך פרשו מאז כניסתה של גואטה לתפקיד; המוכרת שבהם היא ד”ר גתית גור־גרשגורן, שעמדה בראש המחלקה הכלכלית. עם צוותה החדש, גואטה צללה עמוק לתוך פיתוח השוק – כשבדרך היא שוברת עוד מוסכמות וכללים הנהוגים בשוק ההון, כמו למשל "מי מגיע אל מי". כבר חודשים ארוכים נפגשת יו"ר הרשות עם השחקנים המובילים בשוק, כשלא אחת היא עורכת ביקורים במשרדי חברות הביטוח ובתי ההשקעות, בחירה שמעוררת הרמת גבות. "אף שהיתה לי משנה סדורה, ידעתי שאי אפשר לצאת לתהליך אסטרטגי בלי השוק. לכן הבאנו לכאן 50 אנשים מהשוק וישבנו איתם אחד על אחד", היא מתארת.

היו לא מעט אנשים שהופתעו לנוכח המפגשים האלה.

"נו אז יגידו", היא מנופפת בידה, ספק בכעס ספק בעייפות מהתגובות והלחשושים סביבה, שנדמה כי כבר התרגלה אליהם. "אני תמיד עושה מה שנכון, לא מה שנוח. לכן גם אמרתי 'נצא לסיורים, אני רוצה לראות את המוסדיים והשחקנים בשוק בבית שלהם, וכן, זה גם סוג של לתת להם כבוד'. מיד אמרו לי 'לא, ראש הרשות לא מסתובב, באים אליו'".

אבל גואטה לא זקוקה לתירוצים או הסברים. בדיוק כפי שהיא לא טורחת להסתיר את שיער השיבה, כך גם היא לא מרגישה צורך לעמוד בציפיות או להתאים את התנהגותה לנורמות שהתקבעו בשוק ההון. "המדד היחיד מבחינתי הוא שאני עדיין קמה כל בוקר בתחושת סקרנות. בעבר, כשהרגשתי הססנות, ידעתי שזה הרגע לחשוב על הדבר הבא”.

"על ראש רשות שוק ההון משה ברקת: אנחנו לא חלוקים, יש לנו תפיסות עולם שונות. כל אחד לפי האינטרסים עליהם הוא אמון. באופן טבעי תמיד יהיה מתח בנקודות החיכוך" צילום: עמית שעל

רבים מן המהלכים שלך, מהכנסה של קרנות גידור סחירות, דרך עידוד השקעה במניות טכנולוגיה ועד מוצרי איגוח, נראים כמגבירי סיכון במערכת. למה להכניס עוד סיכון?

"אין לנו ברירה. כיום, שוקי הון הם סוג של מגרשי חניה לכסף. כמות הכסף גדלה והולכת, שליש מהנכסים חסרי הסיכון בעולם נסחרים בריבית שלילית – ומצד אחר, תוחלת החיים עולה כל שנה בארבע שנים. כנראה שבטווח הקרוב שום דבר לא יהרוג אותנו, ומשהו יצטרך לממן את הקיום שלנו. הגשר בין ההווה לעתיד אמור להיות התשואה על הנכסים הפיננסיים, שבלעדיה נהיה אנשים עניים מאוד.

"נכון, אני מוסיפה סיכון במובן הזה שאני מוסיפה נכסי סיכון, אבל אני גם מגוונת אותם. השאלה היא אם בטווח בין אג"ח ממשלתי לאופציות יש מגוון רחב. ככל שמרחיבים את כמות הנכסים יש יותר מידע, ולמשקיעים יש יכולת גבוהה יותר לתמחר. מיהם השחקנים שיגיעו לבריכה הגדולה הזאת? אותם המוסדיים, מנהלי הקרנות והתיקים שצמאים למגוון המוצרים, כדי שיהיה להם איפה להחנות את הכסף. רגולטורים כמונו נמצאים בפיגור של שנות אור מאחורי העולם כי בישראל אין מוצרים רבים שקיימים בחוץ. אז למה שלא נייצר אותם כאן במקום שייצאו לחו"ל?

"שאלו פעם את אמזון למה היא מכניסה יותר מדי מוצרים ומגדילה את סיכון המשתמשים? לא; כשאת נכנסת לשם, את רוצה את המבחר הגדול ביותר כדי לקבל החלטה מושכלת. למה זה לא נכון בשוק הפיננסי? הרי אפשרנו לענקיות הטכנולוגיה להתחרות על הצרכן הישראלי. למה זה לא יכול לקרות בפיננסים?

"השוק הציבורי הוא אור השמש. הוא שקוף, ואם יש עוולה — היא מתגלה ומטופלת, ולכן האיגוח מתכתב עם השוק הציבורי".

מה המוסדיים חושבים על זה? הם הקדישו את השנים האחרונות ללמידת השקעות בחו"ל. הם מוכנים לחזור?

"אני חושבת שהם צמאים לכך. הם אומרים לי את זה. ברור שאם יהיו פה יותר חברות מעניינות, גם המוסדיים יעדיפו להיות כאן. אני רוצה לראות כאן בפרק זמן של שנים בורסה משנית דיגיטלית שתעניין חברות הייטק ישראליות שיגייסו כאן. הישג נוסף מבחינתי יהיה לראות נוכחות מחודשת של זרים.

"על המלחמה של ברקת באנטרופי, בניהולו של גל סטאל: אני מנועה מלטפל בנושא, אבל הוא איזוטרי. ההצבעות של המוסדיים זה חלק זעיר מעבודתם, ומציגים אותו כמרכזי" צילום: אוראל כהן

"ברגע שפירסמנו את נושא הדיווח באנגלית, קיבלנו טלפונים מגופים זרים, גורמים שמסתכלים על ישראל ואוהבים אותה — אל תשכחי שאצולת הפיננסים הגלובלית מורכבת בעיקר מיהודים ויש להם פינה חמה לישראל. כל מה שצריך זה להסיר את המחסום".

האם תכניסו לבורסה החדשה, אם וכאשר תקום, את נאסד"ק כבעל מניות?

"יכול להיות. אם נצליח להביא גוף מסדר גודל של נאסד"ק לישראל זו תהיה הצלחה גדולה. שר האוצר ביקר לפני חודשיים בבורסת ניו יורק וזה היה אחד הנושאים שעלו שם".

“זה שהציבור אינו שותף להצלחת ההייטק, זו תקלה”

נושא הבורסה המשנית הוא אחד הפרויקטים המרכזיים שגואטה מקדמת, אך הוא נתקע בחקיקה בהיעדר ממשלה חדשה. היא עוד לא יודעת בדיוק איך תיראה המתחרה הצעירה של הבורסה בתל אביב, אבל מעריכה שזו תהיה בורסה דיגיטלית שתקרוץ בעיקר לחברות טכנולוגיה מקומיות ותשאיר אותן בישראל, חלום שאף רגולטור לא הצליח להגשים עד היום.

בניין הבורסה. "שווי הבורסה נובע מכך שתמחרו אותה כחברת צמיחה ולא כחברת ערך. כל המודל הזה זר לשוק שלנו" צילום: אוראל כהן

"אנחנו בוחנים את כיווני ההקמה, רואים למשל את הבורסה החדשה לטווח ארוך שהוקמה בארה"ב ולומדים הכל", היא אומרת על הבורסה החדשה שהוקמה בעמק הסיליקון, במטרה לתגמל משקיעים שיחזיקו מניות של חברות טכנולוגיה לטווחי זמן ארוכים – מה שיאפשר לחברות להתפתח מבלי לחוש לחץ מתמיד מצד בעלי המניות.

למה את חושבת שתצליחי איפה שכולם נכשלו? הרי כבר ניסו להביא חברות טכנולוגיה מחו"ל שייסחרו כאן, נתנו להן הקלות והקימו קרן הייטק שמספקת את הסחורה.

"העובדה שהציבור אינו שותף להצלחת ההייטק, זו תקלה. השוק שלנו נמצא בנקודת חולשה גם בנזילות, בסחירות, בתיאבון של החברות לגייס כאן, בתיאבון של הזרים להשקיע כאן. אבל הגענו לנקודה בזמן שאפשר לעשות אותו משום שהבורסה נמצאת היום במקום אחר לגמרי והפכה לגוף עסקי מונפק בבעלות של בעלי מניות זרים. זה היה תהליך מוצלח מאוד. היינו יכולים להתנהל באופן שהיה מסכל את הכל. היינו צריכים לתת היתר ל־18 גופים ועשינו את זה בחודשיים, עבדנו ימים ולילות".

את מרגישה שלמה עם הגופים שנכנסו? הרי רובם לא מוכרים.

"זה התפקיד של הרשות — מבחני מהימנות, תהליכי Fit and Proper".

אבל בסוף, אף שהרפורמה לשינוי מבני של הבורסה נולדה וגובשה ברשות ניירות ערך בתקופת האוזר, הקרדיט על ההנפקה נזקף לזכותו של איתי בן־זאב, מנכ"ל הבורסה.

"לאיתי מגיע כל הקרדיט, אבל הוא, וגם הבורסה ושוק ההון, יודעים שאם הרשות לא היתה פועלת באופן ענייני ורציני — התהליך היה נגדע באיבו. לא היתה לנו סיבה לעשות את זה".

ככלכלנית, את לא חושבת שהשווי של הבורסה, שנסחרת כיום לפי שווי של מיליארד שקל, מנופח?

"השווי של הבורסה נובע מכך שתמחרו אותה כחברת צמיחה ולא כחברת ערך. כל המודל הזה זר לשוק שלנו, וכאן זה מתחבר גם לסיבות שבגללן המוסדיים המקומיים לא משקיעים בהייטק. אם הבורסה היתה מבצעת את הרוד שואו בישראל ומשתמשת במשאבים שזמינים בישראל, התוצאה היתה אחרת".

איך קרה שהבורסה המנומנמת שלנו קיבלה הגדרה של חברת צמיחה?

"זה היה רעיון של הבורסה, בשביל להגדיל את האטרקטיביות שלה בעיני הזרים”.

“צריך לעשות חושבים על מבנה הפיקוח”

המוסדיים מתלהבים מראש הרשות, אבל הרגולטורים האחרים בשוק — פחות. ראש רשות שוק ההון הטרי משה ברקת נכנס חזיתית בחברת הייעוץ למוסדיים אנטרופי, הבייבי של גואטה שטיפחה וניהלה אותה. במקביל התנגשו השניים גם סביב סוגיית הפיקוח על חברות הביטוח — שמפוקחות הן על ידי רשות ניירות ערך, בהיותן חברות ציבוריות, והן על ידי רשות שוק ההון, כמי שמנהלות את כספי הציבור.

יש תחושה שאת וברקת לא בדיוק באותו ראש, הוא מנסה לנגוס בסמכויות שלך?

"ברקת ואני עובדים בשיתוף פעולה ויש בינינו דיונים מקצועיים באופן מתחייב, כי אנחנו שני רגולטורים שפועלים באותו שוק. אנחנו לא חלוקים, אלא יש לנו תפישות עולם שונות. צריך לזכור שהמערכת הפיננסית בנויה משלושה רגולטורים — רשות שוק ההון, הפיקוח על הבנקים ואנחנו. האינטרסים הפיקוחיים נעים בטווח שבין יציבותיים לבין צרכניים, ובאופן טבעי, המתח יעלה תמיד בנקודות החיכוך. בשנים האחרונות הרגולציה התרחבה והלכה, ואולי אף הסתבכה. כמות הכסף גדלה אקספוננציאלית והחיכוכים בין הרגולטורים הם תופעת לוואי. אנחנו הכי מזוהים עם האינטרס הצרכני. המקום היחיד שבו אנחנו מפעילים פיקוח יציבותי הוא בקרנות הסל שעברו רפורמה בשנה שעברה.

“רשות שוק ההון היא במהותה פיקוח יציבותי על הביטוח, אבל בעקבות בכר נוסף לה היבט צרכני של דאגה לכספי הציבור. יש מתח מתמיד והצורך לאזן הוא משימה מורכבת. הגענו לנקודה שבה צריך לעשות חושבים על מבנה הפיקוח הנוכחי ועד כמה הוא משרת את האינטרסים היציבותיים והצרכניים".

במילים אחרות – וזו הפתעה נוספת עבור מי שמודד את האנשים שמגיעים לעמדות מפתח כמו שלה במושגי אגו – גואטה דוחפת לאיחוד רשויות. זה מהלך שנמצא בדיונים כבר שנים, אבל בדיוק משום שהאגו של אף אחד מהרגולטורים לא מאפשר זאת, אין התקדמות.

"רק כדי להמחיש: סטטיסטית, בעשור האחרון הריכוזיות בשוק ההון דווקא גדלה: כמות הגופים שמנהלים את כספי הציבור קטנה. זה קרה בגלל רגולציה, העלויות נהפכו לגבוהות מדי והגופים הקטנים נאלצו לצאת מהשוק".

מאיזה כיוון מגיע עודף הרגולציה?

"אי אפשר לסמן, זה היה כלל־מערכתי, בסוף הכל עובר דרך משרד המשפטים. המערכת של היום היא תוצר של אבולוציה לא אופטימלית. יכול להיות שצריך לעצור ולפרוץ את המעגל הזה באמצעות שרטוט הגבולות מחדש. אני מצפה שלאחר גיבוש הממשלה החדשה, משרד האוצר יטפל בנושא — בין אם באיחוד רגולטורים, במודל דו־ראשי או בוועדת תיאום”.

ברקת העלה את אנטרופי על הכוונת. אמנם את מנועה לטפל בסוגיה, אבל זה לא מכעיס?

"יכול להיות שלאור ההתרחשויות האחרונות אשקול להיות מנועה מטיפול באנטרופי גם מעבר לינואר, אבל אני מנטרלת את הרגש במקרה הזה באופן טוטאלי. באופן כללי אני מנסה לא להיות מופעלת אף פעם על ידי הרגש, אלא רק על ידי השכל. לפעמים גם הלב והבטן, אבל לא הרגש. הנשים טובות מאוד בלנתק רגש משכל, אחרת היקום לא היה בוחר בנו להיות אחראיות לדור ההמשך”.

אך על אף ניתוק הרגש, כשגואטה רוצה לסיים את הדיון בנושא, היא יורה חץ קטן לכיוונו של ברקת: "האם מתפקידנו להעסיק את המוסדיים באירוע איזוטרי?", היא תוהה. אנטרופי זה איזוטרי?

"כן. ההצבעות של המוסדיים זה חלק קטן בעבודתם, והופכים את זה למשהו מרכזי".

“מזרחית? זה לזכותי ולא לחובתי”

מינויה המפתיע של גואטה על ידי שר האוצר משה כחלון לא רק התקבל בהפתעה, אלא גם לווה ברמיזות כי נבחרה רק כי הוא חיפש מועמדת מזרחית.

מה הכי עיצבן אותך מכל הרינונים שליוו את המינוי שלך?

"לא עיצבן אותי שום דבר. לי ברור שכחלון בחר בי כי הייתי הטובה ביותר. מזרחית? זה לזכותי ולא לחובתי. אם העולם רואה במזרחיות משהו פסול ולמרות זאת הייתי הטובה ביותר, אז זה אומר משהו. כל הדיון מעלה בי חיוך פנימי, ואני אומרת לעצמי כנראה שהשד עוד לא חזר לגמרי לתוך הבקבוק".

ובכל זאת, את שונה מאוד מכל ראשי הרשות שהיו לפנייך.

"שני ההורים שלי הם אנשי חינוך וקיבלתי חינוך טוב בבית. מה שבעיקר מגדיר אותי הוא שאני בן אדם חופשי. החופש הזה הוא מבחינתי הוא סוג של דרך חיים. כשאת שואלת למה אני לא צובעת את השיער — עצם תשומת הלב לזה, בעיניי, היא שריד לתודעה משעבדת שנשים וגם גברים במובן מסוים תקועים בה".

גואטה (50) היא הבכורה מבין ארבעה, שלוש אחיות ואח אחד. "אנחנו כולנו נשים חופשיות פורצות דרך ועצמאיות. אחות אחת היא פסיכולוגית קלינית, אבל בלילות היא די ג'יי בתל אביב, ועד לפני שנה היא הייתה נגנית צ'לו בערבים. אחותי הקטנה היא בתחום הפרמאקלצ'ר — חיה בצפון לפי עקרונות צריכה מופחתת ושימוש במה שקיים. יש להם חמישה דונם גינה שבה הם מגדלים את צרכיהם, מעין משק אוטרקי". אחיה, צחי סמיה, הוא לוביסט בכנסת.

מהבית היא מביאה עימה שני משפטי מפתח שמלווים אותה לאורך כל הקריירה: אין פחד בעולם כלל, והאמונה שאישה צריכה להיות עצמאית כלכלית. "כשגידלו אותנו היתה מנטרה בבית, שהסבירה למה צריך להשקיע בלימודים. אבא שלי תמיד היה אומר שאנחנו צריכות להיות עצמאיות כלכלית כדי לא להיות תלויות בגבר. וזה נכון. עצמאות כלכלית היא המפתח לעצמאות בכלל. אני מרוויחה יותר מבעלי והוא חי מצוין עם זה".

על אף גילה הצעיר, גואטה, שבאה מבית דתי והתחתנה בגיל 23, היא כבר סבתא לשלושה נכדים. לשאלה מה השינוי הגדול ביותר שקרה בחייה מאז מונתה ליו"ר רשות ניירות ערך היא עונה בלי לחשוב פעמיים: "הנכדה הנוספת שנולדה במשפחה".

איך את מסבירה לנכדייך מה את עושה?

"הם תמיד שואלים מה אני עושה עם ניירות הערך — מקשקשת עליהם או קורעת אותם".

אבל בכל זאת, ולמרות כל מה שאמרת על העצמאות ורוח החופש, נפטרת מהקוקו ועשית מהפך של ממש בנראות החיצונית.

"החלטתי להעז אחרי 20 שנה שלא הסתפרתי, והשיער שלי פשוט היה כבר יותר מדי. אין לי בעיה לעשות מהפכות".