הקפאת התוכנית לטיפול בניכור הורי היא נזק להורים ולילדים

לאחרונה התבשרנו כי נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, הקפיאה את הפיילוט בנושא ניכור הורי. ההחלטה, כך נכתב, ניתנה בעקבות תלונות שהועברו להנהלת בתי המשפט בדבר התוכנית שפעלה בבית המשפט לענייני משפחה במחוז מרכז, בהובלת השופטת רבקה מקייס, שתכליתה התמודדות עם מצבי ניכור הורי. התוכנית נועדה לאפשר למערכת המשפט לתת תגובה מיידית למצבי ניכור הורי, בהם נפגע הקשר בין הורה לילד, וזאת מתוך הבנה שזמן התגובה הרגיל של מערכת המשפט אינו מאפשר התמודדות יעילה עם מצבי ניכור הורי, המחייבים התערבות מהירה.  

על פי מודל ההתערבות שאומץ בתוכנית הפיילוט, הורה הטוען כי קיימת פגיעה בקשר בינו לבין ילדו, יוכל לפנות לביהמ"ש במסלול מהיר, שיאפשר דיון דחוף בתוך 14 יום, לרבות הזמנת תסקיר דחוף מלשכת הרווחה. התוכנית הייתה אבן דרך חשובה בהתמודדות עם תופעת הניכור ההורי, אשר קיים קונצנזוס במערכת המשפט כי יש לטפל בה בכלים אפקטיביים וכי זיהוי מוקדם של התופעה ונגישות מהירה, ייקלו על מיגור התופעה והבראת היחסים המשפחתיים.

אילוסטרציה צילום: שארטסטוק

על מנת להבטיח שמנגנון התערבות דחוף זה לא ינוצל לרעה על ידי הורים, שיעלו את הטענה של ניכור הורי לשווא מטעמים של טקטיקה משפטית, נקבע שהורה המבקש ליישם את מסלול הדיון המהיר, יידרש להפקיד התחייבות עצמית וכן ערבות צד ג' על סך של 10,000 שקל. מנגנון דומה, אגב, נדרש על פי חוק כל אימת שאחד מבני הזוג מבקש, למשל, צווי עיקול להבטחת זכויות רכושיות.

על פי הפרסומים בתקשורת, תוכנית הפיילוט הנ"ל נחשפה לכאורה בכנס סודי לחוג מצומצם של עורכי דין המקורבים ליו"ר המחוז החדשה, ובהמשך לטענה זו נשלחו תלונות להנהלת בתי המשפט וכן לנשיאת בית המשפט העליון, אשר לאחריה הוחלט כאמור על הקפאת התוכנית.

לשיטתי, מדובר בתוכנית מצויינת שלא נועדה להיות "סודית" או להיחשף רק בפני קומץ של עורכי דין בלבד והטענות בענין זה אינן במקומן. ההתלהמות סביב התוכנית, עוד בטרם שיושמה וניתן היה להפיק ממנה לקחים ומסקנות, גרמה נזק של ממש: נזק להורים רבים העומדים כיום חסרי אונים מול מערכת משפט שאינה ערוכה לטפל בעניינם בטווחי זמן מהירים ונדרשים. השיח הציבורי אודות מצבי ניכור הורי והפגיעה החמורה שנוצרת במסגרתם להורים ולילדים, לא יביא בפני עצמו כל מזור. ככל שבתי המשפט לא יגיבו למצוקה הקיימת ולא ירימו את הכפפה כדי להנגיש את המערכת וסעדיה בפני כל המעורבים בזמן אמת – לא יימצא פיתרון יעיל לבעיה הכאובה הזו שקורעת תרתי משמע משפחות.

היוזמה של מחוז מרכז ראויה בעיניי להערכה. לא עוד עמידה מנגד והמתנה למחוקק בתהליכים ארוכים, שיכולים להימשך שנים עד שיקרמו עור וגידים, אלא נקיטת עמדה באופן מיידי וניסיון לקדם מענה מהיר של המערכת למצבים משפחתיים רגישים ודחופים. גם אם לגופים כאלה ואחרים בציבור הייתה ביקורת על התוכנית, ניתן היה להשמיעה במקומות המתאימים, בדיונים רלוונטים, שלבטח עוד היו נערכים אודות התוכנית, אשר מראש הוגדרה כניסיונית. הניסיון, שצלח לפי שעה, לקבור את התוכנית, השיב אותנו אחורה, למציאות קשה יותר. עדיף מודל שאינו מושלם, אולם מקדם אותנו כמה צעדים לקראת פתרון הבעיה (ואגב, דומה במהותו למודלים שיושמו בהצלחה במדינות אחרות), מהיעדר מודל בכלל. הקפאת התוכנית לא עשתה שירות טוב למי שהכי נזקק לה – הורים וילדים במצוקה, אשר משוועים לפתרונות יעילים ממערכת המשפט.

ד"ר פרילינג היא עורכת דין, מומחית לדיני משפחה וירושה, מחברת הספר "ניכור הורי" ונכחה באותה פגישה מדוברת