בג"ץ דחה את העתירות נגד מבקר המדינה שמעכב פרסום דו"חות הביקורת
המחנה הדמוקרטי והתנועה למען איכות השלטון טענו כי מתניהו אגלמן מעכב שלא כדין את פרסום דו"חות הביקורת משיקולים זרים: השופט מזוז: "העתירות מבוססות באורח כמעט בלעדי על פרסומים בתקשורת שלא נבדקו ולא אומתו"
- עוקף את ועדת ההיתרים: אנגלמן אישר לנתניהו לקחת הלוואה של 300 אלף דולר מספנסר פרטרידג'
- לא רק גירעון: אנגלמן מעכב דו"ח על הרגולציה בתקשורת - בתקופת נתניהו וקרא
- מבקר המדינה: "העיכוב בפרסום הדו"חות - קל ומתבקש"
בפסק הדין כתב השופט מני מזוז כי דין העתירות להידחות על הסף, באשר אינן מבססות כל תשתית עובדתית או משפטית שיש בה כדי לתמוך בסעד המבוקש. "העתירות נסמכות כל כולן על כתבות ופרסומים בכלי התקשורת, ללא כל תשתית עובדתית בדוקה וקונקרטית", כתב. לעמדת מזוז הצטרפו השופטים יצחק עמית ואלכס שטיין.
לדברי מזוז בפסק הדין, אף אם ניתן להבין את דוחק השעה מולו ניצבו העותרות, אין בכך כדי להכשיר הגשת עתירות המבוססות באורח כמעט בלעדי על פרסומים בתקשורת שלא נבדקו ולא אומתו.
מדובר בשתי עתירות: הראשונה התייחסה לדוח ביקורת שגרתי בעניין הגירעון בתקציב המדינה ודו"ח ביקורת מיוחד בענין תפקוד משרדי הממשלה, ואילו העתירה השנייה מתייחסת לדו"ח מיוחד "בעניין עצמאות הרגולטורים בתחום התקשורת מהשפעה פוליטית".
לטענות העותרות, החלטת המבקר לעכב את פרסום הדו"חות התקבלה שלא כדין, בניגוד לנוהל הנוהג במשרד מבקר המדינה לפיו אין מעכבים פרסום דו"חות בשל בחירות, ותוך ניגוד עניינים חריף הנובע מזיקתו של המבקר לראש הממשלה, אשר תמך וקידם את בחירתו. נטען כי ההחלטה לעכב את פרסום הדו"חות לוקה בחוסר סבירות קיצוני ונעשתה מתוך שיקולים זרים שנועדו להטיב עם ראש הממשלה, וזאת ללא מתן פומבי להחלטה ותוך פגיעה בזכות הציבור ל"בחירה מיודעת".
בתגובת מבקר המדינה - שהוגשה באמצעות פרקליטות המדינה, והמאומתת בתצהירו האישי של המבקר - נטען כי דין העתירות להידחות על הסף משורה של טעמי סף שונים, ובראש ובראשונה בשל העובדה כי אין כל בסיס במציאות לטענותיהן העובדתיות של העותרות, המבוססות כולן אך על פרסומים בכלי התקשורת, כאילו מבקר המדינה הורה לעכב או לגנוז דו"חות ביקורת שהוכנו על ידי קודמו. בהמשך לכך כוללת תגובת המבקר סקירה מפורטת, עובדתית ומשפטית, באשר לתהליכי העבודה על דו"חות הביקורת ולוחות הזמנים באשר להגשת הדו"חות ופרסומם, הנגזרים מהוראות חוק מבקר המדינה.
לפי הנטען בתגובת המבקר שני הדו"חות אליהם התייחסה העתירה הראשונה מהווים פרק בדוח השנתי ומלאכת גיבושו טרם הושלמה ולכן הם לא הובאו לאישורו הסופי של המבקר היוצא וגם לא של המבקר המכהן וממילא לא ניתן לפרסמם בעת הנוכחית.
בקשר לדו"ח שבעתירה השנייה נטען כי גם כאן לא מדובר בדו"ח נפרד אלא בפרק שצפוי להתפרסם במסגרת הדו"ח השנתי. לענין זה הוסבר כי העבודה על דו"ח זה בנושא "עצמאות גופי הרגולציה בתחום השידורים" נערכה בשנת 2018, וכי מהלך העבודה על הדו"ח התעכב חודשים אחדים בשל חקירה פלילית שהתנהלה בענין הקשור לנושא שעלה במסגרת הדו"ח. עקב כך החליט המבקר הקודם בחודש מאי כי הדו"ח יקודם ללא החלק שבעטיו נגרם העיכוב (הנוגע לעצמאות השידור הציבורי). בהתאם לכך הושלמה הכנת הדו"ח וניתן לו האישור הסופי על ידי המבקר היוצא ביוני 2019. לתגובה צורפה הודעת מייל ששלח בסמוך לכך עוזרו הבכיר של המבקר היוצא, ניצב (בדימוס) עמיחי שי, בה נכתב: "אין החלטה לגבי מסגרת הפרסום והמועד. נראה כי דו"ח זה יצורף לדו"ח 70א".