חמש ההשפעות הראשונות של הרכב האוטונומי על חיינו

בימים אלו נערך האקו-סיסטם החברתי והעסקי לכניסה של הרכבים האוטונומיים. לעובדה זו יש השלכות מרחיקות לכת על חברות הרכב, חברות הטכנולוגיה, מערכות שלטוניות מדיניות ומוניציפליות, על משק האנרגיה, על שינויים אקולוגיים, על המערכת המחוקקת ועל הרשות המבצעת. אולם בסופו של דבר נשאלת השאלה – כיצד כל זה ישפיע עלינו, ומה תהיה התרומה של כניסת הרכבים האוטונומיים לאיכות החיים הפרטית של כל אחד ואחת מאתנו?

רכב אוטונומי צילום: Intel Corporation

מניעת מוות בתאונות דרכים של למעלה ממליון איש בשנה

על אף המגבלות הקיימות בטכנולוגיה שעדיין נמצאת בהתפתחות, נכון להיום נסיעה ברכב אוטונומי היא בטיחותית פי 100 אלף (!) מנהיגה עצמית ברכב. כיום, 96% מן התאונות הן תוצאה של טעויות אנוש. מסתבר שאנחנו יוצרים במו ידינו את אחת המגפות הקשות ביותר שאי פעם ידענו: על פי ארגון הבריאות העולמי, בכל שנה נהרגים בתאונות דרכים מעל ל-1.3 מיליון איש. על כל הרוג מגיעים לבתי החולים כ-8 פצועים וכ-100 אנשים שהיו מעורבים בעקיפין בתאונה. אחת העובדות המעציבות במיוחד היא שבמקרים רבים מדובר בילדים קטנים, כאשר תאונות דרכים זו סיבת המוות המובילה בקרב ילדים ומבוגרים צעירים בני 5-29.

בראד טמפטלטון, אשר נמנה על הצוות שבנה את הרכב האוטונומי הראשון, אמר: הרכב האוטונומי לא מתעייף, לא שותה לשוכרה, לא מתרגז ולא שולח טקסטים ולכן, מגפת תאונות הדרכים עתידה להיעלם מן העולם ובמקביל נתעורר מהפנטזיה לפיה אנחנו נהגים נפלאים (לפחות רובנו המכריע).

שיפור חייהם של אנשים עם מוגבלויות ועלייה בשיעור השתלבותם בחיי היום יום

כ-20% מהאזרחים האמריקאים מנועים מנהיגה על פי חוק בארצות הברית, בשל מגבלות של ראייה, שמיעה וכדומה. כלומר, כל אדם חמישי בארצות הברית אינו נייד באופן עצמאי; בפועל הוא תלוי בחסדי מערכת התחבורה הציבורית. אוכלוסייה זו מתקשה להשתלב במקומות עבודה, לצאת לסידורים באופן עצמאי או לקבל טיפול רפואי נאות ובזמן. כניסת הרכבים האוטונומיים עתידה להשפיע לחיוב על איכות החיים שלהם: נכים אשר אינם יכולים להשתלב במקום עבודה, מבוגרים אשר מתקשים ליהנות מן המערכת החברתית התומכת בגלל קשיי הניידות שלהם, אנשים הסובלים ממחלות כרוניות אשר אינם מקבלים טיפולים קבועים בשל חוסר היכולת לשאת את המסע המייגע בתחבורה הציבורית - כל אחד מהם יוכל לנוע ממקום למקום, בקלות ובבטיחות ולעיתים אף ללא צורך בליווי או סיוע נוסף.

חיסכון כלכלי כתוצאה מוויתור על הרכב הפרטי

הסיבה המרכזית לחיסכון המשוער אשר עליו מדווחים רוב הגופים שמנתחים ומציעים תרחישים לעתיד הרכב האוטונומי, תהיה ויתור על בעלות על רכב פרטי. על פי הערכות של חברת הייעוץ מקנזי, ב-2025 מרבית תושבי הערים הגדולות יעדיפו שלא להחזיק רכב פרטי בתוך העיר. בהתאם להערכות אלו, בעתיד הקרוב ייפסק המרדף אחר צבירת הון מספק לרכישת רכב, לא נחייה תחת עננת ההלוואה שביקשנו מהבנק עבור רכישה זו, ובוודאי נחסוך מעצמנו את עוגמת הנפש שקיימת בעדות לירידת ערכו של הרכב בכל פגיעה וככל שעובר הזמן. הירידה בהוצאות תתאפשר בעקבות העלות הנמוכה שתתאפשר לנו עבור הנסיעה במונית האוטונומית.

כאשר הנסיעה במונית האוטונומית תהיה זולה באופן משמעותי מאשר נסיעות ברכב הפרטי – רבים יעדיפו למכור את רכבם הפרטי או להפחית את השימוש בו. כך למעשה, מודל "בעלות על" (רכב) יוחלף על ידי מודל "נגישות אל" (נסיעות).

ויתור על שירותים נלווים להחזקת רכב

51% מהתיקים הנידונים בבית המשפט בארצות הברית קשורים לתאונות דרכים. כאשר נוותר על הנהיגה, נמנע מתאונות ולא נצטרך להיעזר בשירותי ביטוח או טיפול הרכב במוסך, ונחסוך גם הוצאות של טיפול משפטי במקרים של תאונה. בנוסף, נפסיק לשלם עבור חניה - או במקרים פחות נעימים על קנסות. הוויתור על השירותים הנלווים הללו יחסוך לכולנו זמן, אנרגיה, משאבים רגשיים וכמובן הרבה מאוד כסף.

זמן נוסף במתנה

במקום להיות מרוכזים במתרחש על הכביש ולהבטיח את הגעתנו בבטחה ממקום למקום, נוכל בעתיד לנצל באופן יעיל ביותר את זמן השהיה ברכב. עיצוב הפנים של הרכב יותאם בדיוק לצרכים הייחודיים שלנו, כאשר המרחב הפנימי כפי שאנחנו מכירים אותו יעלם. ההגה, לוח המחוונים, דוושות הדלק ועוד, יפנו את מקומם לעיצוב חלל שיהפוך את הרכב לקפסולה אישית מפנקת, מרווחת ונינוחה אשר מנותקת מן העולם החיצוני. בתוך הקפסולה הזו נוכל לנצל את הזמן לשינה, אכילה, צפייה בסדרות האהובות עלינו, השלמת פערים בעבודה ואפילו טיפול קוסמטי מלא, כולל צביעת שיער במקרה הצורך. התחזיות מדברות על תעשיית בידור ופינוק חדשה שתיבנה סביב צרכי והעדפות הנוסעים, אשר תיקרא "תעשיית הנוסעים". על פי הערכות תעשייה זו צפויה להגיע לשווי של כ-7 טריליון דולרים עד 2050.

אני, באופן אישי, כבר מוכנה להחזיר את המפתחות. ואתם?

הכותבת היא חוקרת עתידים, יועצת אסטרטגית, מרצה ומנהלת יחידת החדשנות במטריקס.