כחלון לא מעורב, הפקידים מתנגשים

חזקיהו, שלא בא מרקע חשבונאי, הגיע מראש לתפקידו הנוכחי כמעין שירות מילואים מבחינתו, כדי לקדם את עשיית העסקים בממשלה ואת התשתיות. החשבונאות והדו"חות הכספיים של הממשלה אינם מה שמשך אותו לתפקיד, בוודאי בהשוואה לחשבים קודמים.

מימין: החשב הכללי באוצר רוני חזקיהו ומנהל רשות החברות הממשלתיות ינקי קוינט צילומים: עמית שעל, בשמת איבי

אלא שתוכנית התשתיות שחזקיהו ביקש להוביל, בשם "תשתיות 2030", לא משיגה עד כה את כל מה שהוא ציפה לה. התוכנית אולי נתנה דחיפה לפרויקטים קיימים, אבל לא ממש מצליחה ליצור תוכנית השקעות ארוכת טווח לשיפור התשתיות בארץ - מטרתה המרכזית.

הסיבה לכך, לפי גורמים בחשב הכללי, היא אגף תקציבים. שעה שבאגף החשב הכללי מבקשים לקבוע מסגרת תקציבית סגורה לפרויקטים ארוכי טווח, באגף תקציבים מעדיפים להשאיר את הדברים נזילים יותר. ככל שחלקים נרחבים בתקציב סגורים לשינויים, כך מצטמצמת יכולת האגף לפעול. המחלוקת לא מוגבלת רק לסוגיית התשתיות. מה שהעמיק אותה עוד יותר הם הגירעון הגבוה ובדיקת מבקר המדינה בנושא, שפגעו באמון בין אגפי האוצר. העובדה שהנהלת האוצר לא התכנסה מאז דצמבר מעידה יותר מהכל על הדינמיקה שם.

משה כחלון צילום: רויטרס

על רקע המחלוקת הזאת, קוינט - בגיבוי אגף תקציבים - ביקש לשנות את המבנה הקיים. עוד קודם לכך, בנת"ע כבר קיבלו החלטות דה פקטו ללא מעורבות החשב הכללי ובלי שהתקבלה בכלל החלטת ממשלה בנושא.

השיתוק במשרד האוצר נובע קודם כל משתי מערכות הבחירות של 2019 והיעדר ממשלה מתפקדת שמביא לשיתוק של חלק ניכר ממערכות המדינה. עם זאת, במקרה זה מי שמעכב את העבודה הם פקידים שאת כולם מינה שר האוצר משה כחלון.

אלא שלפי כמה גורמים במשרד, כחלון - שאמור להיות מסוגל לאחד בין כל האנשים שמינה בעצמו ולקבוע סדר יום - כמעט ואינו מעורב בנעשה. דווקא מערכת הבחירות הנוכחית לא אמורה לגזול כל כך הרבה מזמנו. כעת, כשהוא חבר מפלגת הליכוד ולא ראש מפלגה עצמאית, אמור להיות לו יותר זמן פנוי.