הבונים היצירתיים

מוגש מטעם DUN'S 100 

כיצד יראה נוף ילדותם של הילדים שלנו? של הנכדים שלנו? כיצד תיראה המדינה שלנו? אז נכון, מן הסתם חלק מהתשובות הללו נמצאות בידי הממשלה הבאה שתיבחר בקרוב, אך לא רק, אם תשאלו את האדריכלים המובילים של ישראל, חלק לא קטן מהתשובות או אפילו חלק גדול מהאחריות לאופן שבו תיראה המדינה, נמצא בידי האדריכלים, שתפקידם גדול בהרבה מאשר תכנון בניין או מתחם, תשתית או מסחר ומשרדים וכו'.

"אחרי כל כך הרבה שנים של עבודה והיכרות עם תחום האדריכלות בישראל, אני יכולה היום להגיד שמעמד האדריכל בארץ השתפר. הרבה מאוד יזמים לא ניגשים למכרז בלי לבדוק מולנו את כדאיות הפרויקט, את האופציות לשימוש בקרקע, את פוטנציאל העסקה. היום קיימת הערכה גדולה לתפקיד האדריכל וכמעט כל יזם יתייעץ עם אדריכל לפני ביצוע עסקה חשובה", מספרת ארנה צור, אדריכלית ומתכננת ערים, מנכלי"ת ושותפה ב'משה צור אדריכלים ובוני ערים בע"מ' שיחד עם בעלה משה מנהלת את אחד המשרדים הבולטים בישראל, עם מעל ל – 80 עובדים בסניפי החברה בתל אביב וחיפה, משרד הקיים כבר 41 שנים, "אני רואה את השיפור במעמד האדריכל לאורך העשורים האחרונים. בעבר היה נפוץ מאוד בחו"ל שכל יזם המעוניין לבנות פרויקט, לא ניגש לעסקה לפני התייעצות עם אדריכל, אולם בארץ זה היה קורה פחות. היום, אנחנו נמצאים במצב שונה מאוד ממה שהיה נהוג בארץ לפני 40 שנים, 30 שנים, ואפילו 20 שנים, היזמים מגיעים אלינו למשרד, יושבים איתנו, חושבים ביחד, ורק אחרי שהם לוקחים מאיתנו חוות דעת הם מחליטים האם להיכנס לעסקה, או שלא".

לדברים אלה מצטרף האדריכל עדן בר, בעלים ושותף במשרד 'בר לוי דיין אדריכלים ומתכנני ערים', "אנחנו בתמונה עוד מהבדיקה הראשונית של היזם, אנחנו מלווים אותו בחשיבה התכנונית, והערכת הזמנים, בבדיקת הסיכונים ומיצוי הפוטנציאל של הפרויקט, אנחנו למעשה מנתחים ומפענחים את הפרויקט על כל פרטיו ומעניקים מענה לא רק ברמה התכנונית, אלא ברמה הסינרגטית, ההוליסטית. אנחנו מעניקים הערכה באם כדאי בכלל להיכנס לפרויקט, מנסחים שאלות למומחי תכנון ובניה, משאלות העסוקות בנושאי הקניין ועד שאלות תקציביות ובדיקת שלבי ביצוע הפרויקט, כך שניתן יהיה לעבוד עליו באופן מהיר יותר ולהפחית את העלויות הביצוע של היזם".

גם גיל שנהב, אדריכל ושותף מייסד בחברת 'כנען שנהב אדריכלים בע"מ', רואה את תפקיד האדריכל כתפקיד חיוני וכשלם הגדול מסך חלקיו, "למשרד אדריכלים אסור להתמקד רק בעיצוב, תכנון וסגנון, זה הברור מאליו, אנחנו לא רק מתכננים, מטפלים בהוצאת היתר ורואים שהדברים נעשים לפי התכנון וכו', התפקיד שלנו הוא רחב יותר. הבניינים והפרויקטים שאנחנו מעורבים בהם קובעים את סביבת הבניה, משפיעים על האנשים ברחוב, על נוף הולדתם, על חייהם. אנחנו למעשה מעצבים סביבה ולכך נדרשת רגישות ומנהיגות". גם שנהב רואה שינויים גדולים במעמד האדריכל בישראל, ומציין את העובדה שמשרד 'כנען שנהב' בודק עבור לקוחותיו מעל ל – 200 מכרזים בשנה, "האדריכל הוא גם איש צוות בכיר במארג העסקי של הפיתוח העסקי של הפרויקטים. אם פעם היזם היה קונה מגרש, משווק אותו, בונה אותו ומקווה לטוב, היום האתגר גדל ופרויקט שלא בנוי נכון עלול לגרום נזק חמור ליזם. כשיזמים החלו להתייעץ מראש עם אדריכלים ולבנות פרויקטים פורצי דרך שהביאו להצלחה כלכלית גדולה ולפחות בעיות תכנוניות, בשלה ההבנה שכמו שמדברים עם שמאים ומהנדסים לפני הרכישה, כך מתייעצים גם עם אדריכל . הפרויקט שלנו מתחיל עוד לפני קניית המגרש, אנחנו כאדריכלים צריכים לבדוק אם המקום מתאים, לבחון את ההיבטים הקשורים לזכויות בניה, מה אפשרויות ומגבלות הבניה, ובעיקר , לחפש את הרעיון התכנוני עם הערך המוסף שיהפוך את הפרויקט למנצח, במקביל , לחשוב גם על ההיבט השיווקי. לחשוב על קהלי היעד, נקודות העניין, השתלבות סביבתית, על הנוף הטבע והחברה".

גיל שנהב, ארנה צור ועדן בר

איכות, חדשנות ושירות הן רק חלק מהתכונות שמסייעות למשרד להוביל את השוק בישראל

כיצד ניתן להפוך את המשרד למוביל בשוק כל כך תחרותי שהמתחרים בו שואפים למצוינות? ולא פחות חשוב, כיצד ניתן לשמר את המעמד של המשרד כמוביל?

"משרד אדריכלים חייב להיות איכותי, לפני כל דבר אחר" אומרת האדריכלית ומתכננת הערים ארנה צור, המשרד צריך לייצר פרויקטים איכותיים מבחינה אדריכלית, להוביל סגנון וקו, להיות כזה שאחרים מסתכלים עליו, מחקים אותו ולומדים ממנו, שמתייעצים איתו, להיות יצירתי וחדשני, ללמוד מה עושים בעולם וכל הזמן להתעדכן על מה שקורה בעולם האדריכלות". לדברי צור, "אנחנו כמשרד מקפידים להיות בקו הראשון ולהוביל את האדריכלות בישראל, כל פרויקט מוסיף נדבך, אנחנו אף פעם לא משתמשים בתכניות מגירה, אנחנו משתמשים בידע נצבר וצועדים קדימה יחד עם העובדים שלנו. אנחנו משלבים טכניקה וידע לצד מעוף תוך חתירה למצוינות ללא פשרות וללא ויתור על דבר. אנחנו מוציאים פרויקטים מושלמים כי אנחנו תובעים מעצמנו שלמות, אף פעם לא נגיד שנעשה טוב יותר את הפרויקט הבא כי בכל פרויקט אנחנו דורשים מעצמנו ומבצעים את הטוב ביותר".

משרד 'כנען שנהב אדריכלים קיים כבר כ – 30 שנים, ומוכר היטב בשוק הישראלי, "כדי להיות משרד מוביל אתה חייב להתמחות ולהוביל את התחום בו אתה עוסק וכל הזמן לחדש בו. המשרד צריך להתרכז בנושאים ספציפיים ולהצטיין בהם" אומר אדריכל גיל שנהב, המשמש גם כיו"ר ה CTBUH בישראל, "דנית, אשתי, עובדת כבר 25 שנים בתחום הדיור המוגן, היא כותבת, מסיירת, מרצה ומייעצת, תוך שהיא מקפידה לנסוע למקומות שונים בכל העולם כדי לדעת מה קורה בתחום, מתוך תפיסה שהידע הוא אלמנט משמעותי בביסוס המומחיות. גם בנושא של התחדשות עירונית בו אנחנו עוסקים, במשך שנים עבדנו על בניה רוויה, ואז פרץ לעולמנו הפינוי בינוי והתעמקנו בנושא באופן משמעותי עד שהגענו למצב בו אנו מומחים לנושא. כנ"ל בבנייה לגובה ובנייה עירונית, והשילוב ביניהם. אנחנו משרד בגודל בינוני מבחירה המונה 35 עובדים, ובנושאים שאנחנו עוסקים אנחנו משתדלים להיות מצוינים".

האדריכל עדן בר, אשר הצוות במשרדו מונה 38 אנשים, מציין מספר פרמטרים שלדעתו מסייעים למשרד להפוך למוביל, ולהישאר ככזה לאורך זמן בשוק הישראלי, "יש כמה משרדים מצוינים ומי שרוצה להצליח ולהוביל לאורך זמן חייב לשלב מספר פרמטרים. הפרמטר הראשון הינו ידע, כאשר צריך נגישות לידע ולהיות בעלי יכולת לנתח את הידע באופן כזה שניתן יהיה להשתמש בו. כמובן שהניסיון משחק כאן תפקיד מרכזי ביכולת לאסוף ולעבד את הידע באופן שיעניק תוצרים איכותיים. הפרמטר השני הוא גודל בסיסי של משרד. משרד מוביל חייב להיות בעל יכולת להתמודד עם מספר פרויקטים במקביל ולדעת לתת ריכוז מאמץ סביב פרויקטים שדורשים משאבים גדולים יחסית, אם בשל גודל הפרויקט, או אם בשל אילוצי זמן. הפרמטר השלישי הוא המקצועיות, יש לדעת את כל החוקים הרלוונטיים ואת ביצוע המלאכה בצורה הנכונה. והפרמטר האחרון הוא השירות והאמינות, כאמור, יש כמה משרדים מצטיינים שיכולים להעניק תוצרים איכותיים ומצוינים, ולכן חשוב מאוד שהשירות יהיה טוב מאוד, צריך לעמוד בזמנים ולבצע את העבודה בצורה השירותית ביותר. הגישה איתה אנחנו מגיעים היא שכל פרויקט אדריכלי במשרדנו הוא יצירה חדשה וייחודית, שמשלבת בתוכה את הסביבה בה הוא נמצא, הצרכים הפונקציונליים אותם צריך הפרויקט לשרת, את הצרכים הכלכליים של היזם ועוד רובדים רבים שצרכים לקבל ביטוי בתכנון.

עיבוד הנתונים ייצור ביטוי פיזי אומנותי של מכלול הרבדים המילוליים, רעיוניים ותרבותיים.

אנו מנסים לתת ביטוי עכשווי בנושאי הצורה, הפונקציה והחומר תוך יצירת שפה אדריכלית הנשענת על העבר והמסורת התכנונית בישראל - למרות היותה קצרה יחסית - ששאבה את מרכיביה מתקופת הבאוהאוס, הקוביזם והמודרניזם.

לאן צועד עולם האדריכלות?

מה הם הטרנדים המובילים היום ואילו פרויקטים הרשימו את האדריכלים המובילים?

כלל המרואיינים בכתבה ציינו את ה We work וחללי העבודה המשותפים כאחד הטרנדים המובילים כיום, אולם ישנם טרנדים נוספים, "עד לפני עשר שנים הייתה בישראל תקופת של אדריכלות אקסטרווגנטית בעוד כיום האדריכלות הולכת יותר לכיוון של איכותיות מאופקת. יש תשומת לב רחבה יותר על איכות הסביבה, חומרים וצורה" מסביר אדריכל עדן בר, "יש גם חזרה לרחוב בצורה נכונה, לייצר עניין ברחוב, לייצר צל ובנייה של רחוב שמאפשר מפגש אנושי, ולא מגדלים ושממה". לדברי בר, עולם האדריכלות יעניק מענה לצורך בקהילתיות, "אנשים משתוקקים מחדש לקהילות, זו מגמה עולמית שהאדריכלות תיתן לה המענה. אנחנו מתחילים לראות את זה ב We work ונמשיך לראות איך האדריכלות תסייע לייצר אינטראקציה בין אנשים, לא ברמה קיבוצית, אלא ברמה של שיתופיות. אנחנו בעידן שבו ניתן לקנות באינטרנט ולבצע הרבה פעולות בלי יציאה מהבית, ויש רצון לחזור ולפגוש את האנשים במרחב הקרוב. במקביל אנחנו נכנסים לתוך עידן של תפיסה כוללת בה יעשה שימוש בחומרי בניה זולים, מורכבים וירוקים, כאשר נעבור ליותר ויותר מוצרים בהתאמה אישית. למעשה, המוצר יתאים את עצמו אלינו בגלל המחשוב והוזלת הייצור המאסיבי שיהפוך למותאם אישית".

לדעתו של אדריכל גיל שנהב, טרנד נוכחי בולט הינו העיסוק בעירוניות ובמרחב הציבורי, "נבנתה ההבנה שאי אפשר לתכנן מספר רב של דירות מבלי לטפל במרחב הציבורי. אנחנו צריכים רחובות טובים, חנויות, משרדים מבני ציבור. לא רק דירות, צריך לייצר עירוניות טובה ונכונה, עירוניות מאוזנת, ואנחנו רואים תשומת לב תכנונית לנושא כבר היום". מבחינת טרנדים עתידיים מציין שנהב את 'עירוב השימושים' כטרנד מרכזי, "חטאנו במאה ה -20 בתכנון אזורים נפרדים של מגורים, משרדים, תעשייה ומסחר , וזה יצר תופעות לוואי לא רצויות. החל מנסיעות ארוכות, ועד אזורים ריקים בשעות מסוימות, בעיות חניה ועוד. התכנון המומלץ הוא שבעתיד אדם יעבוד, יבלה, יעשה ספורט ויצרוך תרבות באותו אזור. הוא יוכל להגיע לעבודה עם אופניים ותחבורה ציבורית, הכל יהיה קרוב יותר. עוד אלמנט אדריכלי שנתעסק בו בעתיד יהיה מציאת האיזון בין בנייה לגובה לבנייה נמוכה. במדינות עם שטחים קטנים וממוצע ילודה גבוה, שיש להן רצון לשמור על הנוף והטבע, יהיה צורך למצוא את האיזון באופן יצירתי".

גם אדריכלית ומתכננת ערים ארנה צור מדברת על 'עירוב שימושים' כטרנד עתידי בולט, "אם פעם היו מפרידים את שטחי המסחר, התעשייה, מבני הציבור הדיור וכו', היום כבר מתכננים שטחי מסחר או מבני חינוך, ועליהם מגדלים ועל זה דיור מוגן, אנחנו רואים פה שינוי תפיסה מתוך הבנה של מציאות עכשווית ומתוך הבנה שההפרדה הזאת יצרה בעיות חנייה, נסיעות ארוכות לעבודה, פקקים, אבדן זמן ומשאבים, איזורי רפאים ועוד". טרנדים נוספים אותם מציינת צור הינם בנייה ירוקה ושמירה על איכות הסביבה תוך שימוש גובר בטכנולוגיה מתוחכמת, "אנחנו רואים כבר כעת שיש חשיבות למעטפות בניין מתוחכמות, לדאבל סקין וחיסכון באנרגיה. מעטפת הבניין הופכת למשוכללת ומשלבת טכנולוגיה, אסתטיקה וחיסכון באנרגיה. המחשוב המתקדם מקל על הצעידה לעבר צורות מורכבות יותר. העבודה שניתן לעשות את הצורות המורכבות הללו הינה כלי חשוב שצריך להשתמש בו בחכמה ולא להפוך אותו למטרה, כך שהתוצר העיצובי יהיה יעיל, יפה ונכון"

מהם הפרויקטים שמרשימים את האדריכלים המובילים

"הפרויקט שהכי מרשים אותי כעת, והוא גם זה שיקבע לאן צועדת המדינה, האם נהיה מדינה מתקדמת או מדינה 'תקועה', זה התכנון החדש של המטרו בגוש דן" אומר אדריכל גיל שנהב, "מדובר בפרויקט משנה מציאות, אם המדינה תשכיל לסיים תוך עשור את 3 הקווים הראשונים ומייד תמשיך עם הקווים הבאים, הנוף העירוני שלנו יראה אחרת והמדינה תתקדם למקום טוב, אם לא, אנחנו נהיה בבעיה. זהו פרויקט מרשים שיכול להצעיד אותנו קדימה בכל ההיבטים האפשריים, וכמובן ישפיע לטובה על האדריכלות והנוף העירוני בישראל".

אדריכל עדן בר מסמן את הפרויקט של I.M.PEI במרכז תל אביב כפרויקט המקומי שהכי הרשים אותו מבין המגדלים בקו הרקיע של העיר, "יש בבניין הזה חשיבה פשוטה ומעניינית, יש שם חשיבה מרשימה מרמת המפגש ברחוב ועד הסקיי ליין, בעיני יש כאן פרויקט מוצלח ומעורר השראה, זהו מגדל שקט, ייחודי, עם מרכיבים מעניינים באדריכלות. הוא קטן וגדול, משתלב ובולט, באמת מרשים".

עבור אדריכלית ומתכננת ערים ארנה צור, הבחירה בפרויקט שהרשים אותה לאחרונה יותר מכל, היא אינה בחירה קשה. עם 4 פרסים בינלאומיים, כולל פרס הבניין הטוב בעולם מתחרות בינלאומית בשיקגו, צור מציינת את הפרויקט של מגדל שרונה ככזה שהרשים אותה יותר מכל, "זה היה פרויקט שעבדנו עליו בלי סוף, ירדנו לפרטי פרטים, לרזולוציות הכי קטנות, בכדי לבחור זכוכיות נסענו כמה פעמים לחו"ל עד שמצאנו את ההתאמה הנכונה, ביקרנו באתרים שונים בכל העולם כדי ללמוד על דברים הקשורים לתכנון, קומפוזיציה ופרופורציות, בנינו הרבה דגמים ודוגמאות, ועבדנו קשה מאוד להגיע לשלמות הזאת. אנחנו מקבלים כל הזמן מחמאות על הבניין, לא רק מתחרויות בינלאומיות, אפילו מהאנשים ברחוב. יש בבניין הזה איכויות אשר הן מעבר לפונקציונליות שלו ומעבר לעובדה שהוא מכניס כסף ליזמים, זה בניין מיוחד"