הוסר המכשול האחרון ליצוא גז למצרים

חברת קצא"א החדשה (קו צינור אירופה אסיה) חתמה בסוף השבוע האחרון בלונדון על חוזה רשמי מול EMG, בעלת צינור הגז ישראל־מצרים, לקבלת דמי תשתית והזרמת גז טבעי, כך נודע ל"כלכליסט". החוזה מסיר את המכשול המשמעותי האחרון בפני הזרמתו לראשונה של גז טבעי מישראל למצרים, ומבטיח תשלום עמלות שימוש והזרמה לחברה הממשלתית קצא"א, שצפויות להתגלגל לבסוף לקופת המדינה. המהלך עדיין נדרש בקבלת אישורים רגולטוריים, אך מאחר ומשני צדי ההסכם עומדות חברות ממשלתיות, ההערכות הן כי אישורים אלו יתקבלו.

נציגי קצא"א במעמד היו יו"ר הדירקטוריון ארז חלפון וממלא מקום המנכ"ל איציק לוי, והחתימה בוצעה מול נציגי חברת EMED, בעלת המניות העיקרית (39%) ב־EMG. חברת EMED נשלטת בידי שותפות של חברת הגז הממשלתית המצרית EGAS (28%), דלק קידוחים (36%) ונובל אנרג'י (36%). EMG יוצגה בחתימה בידי יו"ר ומנכ"ל החברה עבדל חמיד חמדי, השותף המנהל מאמון אל סאקה, ואליהם נוספו נציגי דלק קידוחים ונובל אנרג'י.

נציגי קצא"א ו-EMG חותמים על ההסכם בסוף השבוע צילום: שי דולב

המגעים בין הצדדים נחשפו לפני שנה ב"כלכליסט", לאחר ש־EMED רכשה את צנרת הגז המושבתת של EMG, שהזרימה גז ממצרים לתחנות הכוח של חברת החשמל בישראל. למעשה, הצנרת הושבתה ב־2011 לאחר ההפיכה במצרים ועמדה מאז ללא שימוש, ורק לפני כשנה החל להתגלגל הרעיון להפוך את כיוון ההזרמה ולהשתמש בצנרת למכור גז ישראלי למצרים.

שליטה על ה"שיבר" של צנרת ההולכה למצרים

חתימת קצא"א היתה קריטית עבור הזרמת הגז מישראל למצרים, שכן נקודת החיבור לצנרת לרבות הברז ששולט על הזרמת הגז שוכנת בשטח החברה הממשלתית באשקלון. מכאן שכל שימוש בצנרת חייב את הסכמתה של קצא"א וצפוי להכניס לה הכנסות מדמי חיבור, תשתית והולכה. משמעות הדבר היא ייצור הכנסות חדשות למדינה מהזרמת הגז, נוסף לחלקה הקבוע בחוק של המדינה ממיסוי היצוא.

עבור קצא"א עצמה, שסיימה בשנה החולפת שינוי ארגוני, החוזה מהווה מקור הכנסות חדש. בסביבת החברה טוענים שהחוזה צפוי להניב לה הכנסות של מאות מיליוני שקלים. בנוסף, נטען שסעיף ששולב בחוזה בישורת האחרונה מעניק לחברה אופציית הארכה עד לסיום הזרמת הגז ממאגר לווייתן, כלומר עשרות שנים קדימה.

אסדת הקידוח תמר מול חופי חיפה. הזרמות הניסיון יתחילו בנובמבר

החוזה שנחתם בסוף השבוע נמנה למעשה עם השלבים האחרונים הנדרשים להוצאה לפועל של שני הסכמים שעליהם חתמו לפני כשנה וחצי השותפויות במאגרי הגז הישראליים תמר ולווייתן. לפי דיווחי השותפויות, הן חתמו על אספקה כוללת של כ־64 מיליארד מ"ק גז טבעי ל־10 שנים לדולפינוס המצרית. היקפם הכספי הכללי של החוזים הוערך אז ב־15 מיליארד דולר לכל שנות האספקה. קצא"א צפויה לגזור הכנסות מעמלות הזרמה ותשתית בהתאם לכמויות הגז שיועברו למצרים מהמאגרים בישראל.

לדברי יו"ר קצא"א ארז חלפון, "הזרמות הניסיון יתחילו בנובמבר, ובהמשך נעבור להזרמה ישירה. החתימה בוצעה מול EMED, שמתפעלת את צנרת הגז של EMG, כאשר התשלום הוא על פי ההזרמה בפועל, עם קיבולת מינימום ומקסימום".

בקצא"א לא מפרסמים מה היקף ושיעור העמלות שהחברה צפויה לגזור בעשור הקרוב, אך בחינת דיווחי הבורסה של חברת נתיבי הגז הממשלתית הישראלית נתג"ז מספקת אמת מידה לצפוי. ביוני האחרון דיווחה נתג"ז על חתימת חוזה מול נובל אנרג'י להזרמת גז למצרים, הכולל כמויות מינימום בלבד. בחוזה התחייבה נתג"ז להזרים מינימום של 4.5 מיליארד מ"ק עד 2020 תמורת תשלום של 230 מיליון שקל.

השותפויות לווייתן ותמר צפויות לייצא למצרים כ־6.4 מיליארד מ"ק גז בכל שנה החל משנת 2021 — כלומר כמות גז גבוהה פי כמה מזו שעליה דווחה נתג"ז. לפי הערכות במשק האנרגיה, בקצא"א יכוונו להזרמה של לכל הפחות 5 מיליארד מ"ק בשנה, שמאפשרים לגזור הכנסות שנתיות פוטנציאליות של 200–170 מיליון שקל.

הזרמת הגז הקבועה מלווייתן צפויה להתחיל עד סוף השנה

שותפויות הגז לווייתן ותמר כבר דיווחו החודש שבדיקות הצנרת הושלמו והיא נמצאה תקינה. בכוונת השותפויות להעלות את לחץ ההזרמה בצנרת בינואר 2020 ולהביא אותה לרמת אספקה של כ־2 מיליארד מ"ק גז טבעי בשנה. בהמשך השנה, בהנחה שכל המערכות יעבדו כשורה, יועלה קצב ההזרמה לרמה הנקובה בחוזה של 3.2 מיליארד מ"ק לשנה ממאגר לווייתן לבדו. לפי ההערכות, ממאגר תמר יוזרמו עוד 3.2–1.8 מיליארד מ"ק נוספים בשנה, בהתאם לעודפי הגז במאגר ושדרוגי צנרת ההולכה הישראלית.

לפי החוזה בין המאגרים הישראלים לדולפינוס המצרית, הגז הישראלי צפוי להגיע שווה בשווה משני המאגרים. עם זאת, בעוד הזרמת הגז הקבועה מלווייתן צפויה להתחיל כבר בסוף 2019, הזרמת הגז מתמר צפויה לעבוד במתכונת של מכירת עודפים עד 2021, והחל משנה זו להתקבע על מכירת כמות גז שנתית קבועה.

מטרייה גיאו־פוליטית שתקשה להתנגד להזרמה

נראה שבמצרים ניסו להצניע את החתימה על החוזה מול החברה הממשלתית הישראלית קצא"א. למעשה, בחודשים האחרונים האתר שבו צפוי היה להתבצע טקס החתימה הוזז שוב ושוב ממצרים לקפריסין עד שנקבע לסוף על לונדון. ל"כלכליסט" נודע שחתימת החוזה החדש תואמה מול משרד האוצר, האחראי על קצא"א.

מעבר לניתוחים הכלכליים על טיב חוזה המכירה של גז מישראל למצרים, מעורבותן של חברות ממשלתיות ישראליות ומצריות משני צדי החוזה מספקת לו מטרייה מדינית נרחבת. החתימה יצאה לפועל לאחר קיומו של פורום הגז הטבעי שנערך בקהיר בחודש יולי, שבמהלכו נפגשו שר האנרגיה יובל שטייניץ וצמרת משרדו עם נשיא מצרים עבד אל־פתח א־סיסי.

בישראל קיימת ביקורת נגד האחזקות של שותפויות הגז ובעלות השליטה בהן דלק קידוחים ונובל אנרג'י בתשתית הולכת הגז למצרים. לובי 99, שמתנגד לאישור שהעניקה רשות התחרות לרכישת הצנרת של EMG, אף מאיים בעתירה לבית הדין להגבלים עסקיים. אך ביקורת זו תידרש לקחת בחשבון גם את ההיבטים הגיאו־פוליטיים של העסקה, שהחתימה האחרונה מעניקה לה חיזוק רשמי.