עתירה לבג"ץ: לעצור את חקיקת 'חוק המצלמות' בקלפיות

הליכי החקיקה המזורזים שנועדו לאפשר הצבת מצלמות בקלפיות בבחירות בעוד 12 יום, מגיעים כעת להכרעת בג"ץ. עו"ד שחר בן מאיר הגיש היום (ה') עתירה לבג"ץ ובה הוא מבקש להורות על צו ביניים ולקבוע דיון דחוף שעניינו הוא הצעת חוק המצלמות. הצעת החוק הוגשה נגד ממשלת ישראל, ועדת הבחירות, היועץ המשפטי לממשלה וועדת השרים לחקיקה.

תזכיר הצעת החוק פורסם לפני ימים ספורים כשהכוונה היא לאפשר לנציגי מפלגות – משקיפים – לשאת מצלמות ולצלם את המתרחש בקלפי הבחירות, למעט מאחורי הפרגוד. הצעת החוק ככל שתתקבל אמורה לחול כבר בבחירות הקרובות.

בעתירה טוען עו"ד בן מאיר כי הכנת תזכיר החוק ופרסומו נעשו באופן מפורש ובוטה בניגוד לדין ותוך חריגה מהותית מהנחיית היועץ המשפטי בעניין.

שופט בית המשפט העליון חנן מלצר, יו"ר ועדת הבחירות לכנסת צילום: עמית שאבי

לטענת העותר ישנה חשיבות בהבנת הרקע לפרסום הצעת החוק, כאשר ביום הבחירות לכנסת ה-21 פעלה רשימת הליכוד והציבה נציגים מטעמה, משקיפים, בעיקר בקלפיות במגזר הערבי. "מטרתו ותכליתו של מבצע המצלמות של הליכוד, לא הוסתרה כלל מפני הציבור והיא נעשתה במפורש ובגלוי לשם 'הפחדת' או 'הרתעת' בוחרים במגזר הערבי, שימעטו לבוא ולהצביע על מנת להוריד את היקף ההצבעה במגזר זה", טוען בן מאיר בעתירה.

עו"ד שחר בן מאיר צילום: אריאל שרוסטר

לדבריו לא מדובר בהשערה שלו אלא הדברים נכתבו על ידי הגורם הארגוני שטיפל עבור הליכוד במבצע המצלמות, משרד יחסי הציבור "קייזלר ענבר" ובעמוד הפייסבוק שלו נכתב כי בעקבות מבצע המצלמות ירד אחוז ההצבעה במגזר הערבי: "...אז כן, אנחנו 'אשמים' במהלך הזה. אחרי תקופת הכנה ארוכה, מערך לוגיסטי מדהים ושותפות עמוקה וצמודה עם טובי האנשים בליכוד, הרמנו מבצע שהיתה לו תרומה מכרעת לאחד ההישגים החשובים ביותר של מחנה הימין: 'טוהר המידות' במגזר הערבי. בזכות זה שהוצבו משקיפים מטעמנו בכל קלפי, אחוז ההצבעה ירד מ-50%, הנמוך ביותר שנראה בשנים האחרונות".

לדברי בו מאיר, נוכח שמבצע המצלמות בבחירות הקודמות לכנסת נעשה בפתאומיות וכתוצאה מכוונת הליכוד לחזור על מעשיו גם ביום הבחירות לכנסת ה-22, הוגשו ליו"ר ועדת הבחירות השופט חנן מלצר מספר בקשות בנושא וביחס אליהן ניתנה החלטתו. השופט מלצר כתב בהחלטתו ששימוש במצלמות במתחם הקלפי מעלה שאלות מהותיות של משפט חוקתי ומנהלי כמו גם של פגיעה בפרטיות והוא קבע כי בהיעדר חקיקה מסמיכה הדבר אסור.

בעתירה נטען כי השופט מלצר לא התעלם מהחשש לפגיעה בטוהר הבחירות וקבע שלועדת הבחירות יש סמכות להפעיל מפקחים שישאו מצלמות תיעוד וכי "פיילוט" זה של ועדת הבחירות עומד להיות מופעל ביום הבחירות, על ידי מספר אךפי מפקחים מטעם ועדת הבחירות.

לטענת בן מאיר על רקע זה פורסמה הצעת החוק, כשכל הידוע לו לא נערכה על עבודת מטה במסגרת גיבוש ההצעה עם נציגי ועדת הבחירות, אשר היא האמורה ליישם בפועל ולפקח על הפעלת מצלמות על ידי נציגי המפלגות ככל שתתקבל הצעת החוק ותהפוך לחוק.

כן נטען שלא נערכה כל עבודת מטה בשיתוף הרשות להגנת הפרטיות, והצעת החוק שמבחינת תוכנה היא בעלת משמעות חוקתית מגובשת בתוך יומיים מבלי להתייעץ ולערוך עבודת מטה מסודרת. לדבריו מדובר בסיטה מהותית מהנחיות היועץ המשפטי לממשלה ולא ניתן לראות בכך ישום פעולה מנהלית סבירה אלא הדבר מצדיק התערבות של בית המשפט העליון בפעולת הממשלתה בגיבוש הצעת החוק.