ארבעה אתגרים למערכת החינוך בפתיחת שנת הלימודים

ב-1 בספטמבר יותר משני מיליון תלמידים יפקדו את ספסל הלימודים. הם יגיעו לבתי ספר שתפקידם להכשיר אותם לעולם עבודה דינמי ומשתנה ללא הרף. משימה זו אפשר לקדם באמצעות תוכנית המותאמת אישית לתלמיד על פי יכולותיו וכישוריו (פרסונליזציה), באמצעות רב-תחומיות, ובאמצעות שיטות הוראה חדשניות ושילוב טכנולוגיות מתקדמות.

אולם, קודם לכל אלה, נדרשת מערכת החינוך והעומדים בראשה לתת מענה אמיתי לארבעה אתגרים מרכזיים.

קידום מעמד המורה – יוקרתו של מקצוע ויוקרתם של העוסקים בו נקבעת על בסיס כמה פרמטרים, ביניהם שכר, אוטונומיה מקצועית, תרומה לחברה ועוד. מעמד מקצוע ההוראה בישראל טעון שיפור מיידי וראוי להציבו גבוה בסדר העדיפויות של שר החינוך. הנושא זכה להתייחסות במהלך השנים, ביותר מעשר ועדות ממשלתיות וציבוריות שהציעו רפורמות במערכת החינוך ואמצעים לקידום מעמד המורה, בהן "אופק חדש" ו"עוז לתמורה", אך אין די בכך. למרות שלפי נתוני הלמ"ס שכר המורים עלה ב63% בתוך עשור בין 2005 ל-2015, הוא עדיין אינו שכר הולם. חשוב להמשיך במגמה של שיפור שכר המורים ובפרט של מורים מתחילים, מהלך שידרוש סולידריות מצד ארגוני המורים.

מעמד מקצוע ההוראה בישראל טעון שיפור מיידי צילום: shutterstock

עם זאת, השכר לבדו אינו הגורם היחיד בקביעת מעמד המורה. לראייה, בפינלנד, שבה מקצוע ההוראה זוכה ליוקרה רבה ונחשב למקצוע מבוקש שההכשרה בו תובענית וכוללת לימודים לתואר שני, המורים מרוויחים רק מעט יותר מהשכר הממוצע. מחקר שערך פאסי סאלברג מצא כי הגורם החשוב ביותר בקביעת יוקרתו של מקצוע ההוראה הוא סביבת העבודה ועליה להיות סביבה שמקנה אוטונומיה מקצועית, מאפשרת מימוש שליחות ערכית ומקצה זמן לפעילויות מקצועיות מלבד הוראה פרונטלית בכיתה. לסיכום, שלושת הגורמים העיקריים שיובילו לשיפור במעמד המורה הם שיפור בשכר המורים (בפרט בשכרם של המורים המתחילים), סביבת הוראה המעניקה יותר אמון ואוטונומיה מקצועית ותוכניות הכשרה מקצועיות.

השקעה בגיל הרך – על חשיבותו של החינוך בגיל הרך להתפתחות האישית, החברתית והלימודית נכתבו מחקרים וספרים רבים. למרות זאת, ההוצאה השנתית הממוצעת פר ילד בחינוך הקדם-יסודי עומדת בישראל על 2,713 דולר, פחות מרבע מההשקעה הממוצעת במדינות ה-OECD. צמצום פערים והענקת הזדמנות שווה לכל ילד מותנים בהקצאת משאבים גדולים בהרבה לחינוך בגיל הרך, לשיפור איכות ההכשרה של העוסקים בחינוך בגיל הרך ולהגברת הפיקוח על התחום. נושא זה ראוי שיהיה המשימה הראשונה במעלה של הממשלה הבאה ושל שר החינוך הבא, במיוחד לאור הקיצוץ הגדול הצפוי בתקציב המדינה אחרי הבחירות.

מיגור אלימות - מנתונים של סקר ההוראה והלמידה הבין-לאומי (TALIS 2018) עולה כי מדינת ישראל "מככבת" בראש הטבלה בתחום רמת האלימות בבתי ספר. מהדו"ח עולה כי רבע מהמנהלים מדווחים כי היו בבתי הספר שלהם תקריות של איומים או אלימות מילולית בין תלמידים לפחות פעם בשבוע. מיגור האלימות בבתי ספר חייב לשמש נר לרגלי העוסקים בחינוך בכל הדרגים של המערכת, וזאת באמצעות הקצאת משאבים מתאימים לתוכניות התערבות אפקטיביות.

קבלת האחר – התיקון לחוק החינוך המיוחד הכולל שילוב ילדים עם צרכים מיוחדים בכיתות רגילות ויושם השנה בהיקף רחב, הוא נדבך חשוב בהתפתחותם ובהשתלבותם של ילדים עם צרכים מגוונים בחברה והוא אף תורם לפיתוח סובלנות בקרב ילדים כלפי האחר. אלא שלמורים בחינוך הרגיל חסרה ההכשרה המתאימה ומערכת החינוך אינה ערוכה עדיין לקליטתם של כל הילדים עם הצרכים המיוחדים, שמספרם הולך וגדל בשנים האחרונות. חשוב להבטיח שכבר בשלב ההכשרה להוראה בכל המסלולים יכללו קורסים בנושא חינוך מיוחד, כפי שקורה במכללת לוינסקי לחינוך.

מורים שמעמדם נמוך, פערים שנוצרים עוד לפני כיתה א, אלימות גואה ומערכת שלא יודעת לקבל את השונה והאחר, כל אלה עלולים לסכן את הפלא שיצרה כאן "אומת ההייטק" שמדינת ישראל מתגאה להיות ונהנית (בינתיים) מפירותיה.