החשש: כניסה למדד FTSE תייקר את הדירות

אם לא יהיו שינויים והפתעות של הרגע האחרון – כפי שאכן אירע בסיבובים קודמים - בעוד כחודש תגיע באופן רשמי הבשורה הסופית על כניסת איגרות החוב של ממשלת ישראל אל המדד היוקרתי WGBI (ראשי תיבות של מדד איגרות החוב הממשלתיות העולמי) של FTSE. זהו המדד החשוב ביותר בעולם בקטגוריה הזו.

כבר באפריל האחרון הודיעה חברת FTSE RUSSEL הבריטית על כוונתה להכניס את ישראל למדד, אחרי שבדיקות שהיא קיימה העלו כי האג"ח של ממשלת ישראל עומדות בקריטריונים העיקריים, לרבות שווי שוק של 50 מיליארד דולר, דירוג אשראי של מעל A מינוס וגם דרגה מספקת של נגישות.

החשב הכללי במשרד האוצר רוני חזקיהו. פריסה נוחה יותר צילום: אוראל כהן

לפי הערכות, הכניסה של האג"ח הממשלתיות הישראליות למדד צפויה להביא עימה גידול בביקושים לאיגרות אלו, מכיוון שמדד זה הוא מעין חותמת איכות שתביא לכך שקרנות פנסיה של מדינות מפותחות יתחילו עתה להשקיע בהן. היקף הגידול הצפוי לאג"ח הממשלתיות הישראליות הוא בין 3 ל־4 מיליארד דולר - ומטבע הדברים, ככל שהביקושים לאיגרות עולים, המחירים שלהן יעלו בהתאם ולפיכך, התשואות עליהן צפויות לרדת עוד ועוד, מתחת לרמה הנמוכות כבר ממילא.

חשוב להבהיר: ישנם לא מעט מומחים בשוק ההון הסבורים כי ההשפעה של כניסת האג"ח הישראליות ל־FTSE לא תהיה גדולה ושקשה לדעת מה בדיוק יהיה היקפה. יתרה מזו, ישנו קונצנזוס די רחב כי חלק מאותה השפעה כבר מתומחר, כלומר כבר מתבטא ברמת המחירים הנוכחית שאליהן הגיעו האג"ח הממשלתיות אחרי ההודעה של FTSE מאפריל האחרון. אגב הבשורה הסופית צפויה בסוף ספטמבר, כאשר הכניסה בפועל למדד תתרחש בסוף הרבעון הראשון של 2020.

ובכל זאת, ראשון החוגגים את כניסת ישראל למדד הוא החשב הכללי באוצר, שמנהל את החוב הממשלתי שהולך ותופח על רקע הזינוק בגירעון. זה לא שהכניסה של ישראל למדד תקטין את החוב, אך היא כן תקטין את החזרי החוב שהגיעו בשנים האחרונות לסכומים של 39-37 מיליארד שקל בשנה. אמנם החזרי החוב הם כסף "מת" שאינו מיועד לבניית כיתות לימוד, מחלקות בבתי חולים ותוכניות להכשרתה מקצועיות, אבל הם יפחתו.

אין מחלוקת על כך שלאירוע כמו כניסת ישראל למדד של FTSE יהיו השלכות מרחיקות לכת על מספר רב של משתנים כלכליים. המחלוקת היא על עצימותן של אותן השלכות. לדוגמה, אין תמימות דעים לגבי עוצמה הייסוף של השקל שהכניסה צפויה להביא עימה, אם בכלל. שכן לא ברור אם הרוכשים יבצעו גידורי מטבע על רכישות האג"ח שלהם. כמו כן, מאוד קשה לאמוד את השפעתו של האירוע על רקע שלל משתנים הקיימים ממילא ולוחצים לייסוף, לרבות העודף בחשבון השוטף, תחילת יצוא הגז והמשך המכירה של חברות ישראליות.

כניסתה של ישראל למדדים בינלאומיים היא תמיד מאורע משמח, סיבה לגאווה לאומית ותירוץ טוב לפוליטיקאים שמבקשים לנכס לעצמם את הישגי הכלכלה הישראלית - בוודאי בתקופת בחירות. אך יש לאירוע הזה גם השלכות שליליות בעיקר בהקשר של הפנסיה שלנו, ובעיקר עבור אלו שמתקרבים ליציאה לגמלאות.

בהינתן שלקיחת הסיכונים במוצרים הפנסיוניים מוגבלת, נשאלת השאלה מאין תבוא התשואה, כאשר אג"ח ממשלתיות הן מרכיב חיוני בתיקים הפנסיוניים, לרבות עבור אלו שמתקרבים לגיל פרישה ואינם יכולים להרשות לעצמם לקחת סיכונים מיותרים שכן אין להם דרך להציל את הכסף האבוד אם ההשקעה המסוכנת לא מצליחה וגורמת להפסדים.

במובן העמוק יותר, תשואות ברמות כל כך נמוכות עלולות לשבש את תהליך קבלת החלטות הפיננסית: לקיחת סיכוני יתר כדי לפצות על תשואה נמוכה — תהליך שבקצה שלו עלול לזרוע את זרעי הבועה הבאה.

נקודה חשובה נוספת: לאירוע הזה השלכות גם על ריבית המשכנתאות. כאשר בנק מסחרי צריך לתמחר הלוואה לדיור ארוכת טווח, הוא מסתכל על הריבית של אג"ח ממשלתיות ארוכות טווח: ככל שהיא נמוכה יותר כך הריביות שהלווה משלם נמוכה יותר. לפיכך, אחת ההשפעות האפשריות היא הוזלת ריבית המשכנתאות ולדבר הזה השלכות על הביקושים לדיור שרק הולכים וגדלים וזאת על רק מציאות של היצעים הולכים ויורדים, וכתוצאה מכך גם על מחיריהן של הדירות שעשויים לעלות.