בלי סיפון ומעקה: מה נדרש כדי להפוך לספק החסקה הרשמי של עיריית ת"א?

בלי סיפון, בלי מעקה, אך עם מבנה עשוי סיבי זכוכית ופוליאסטר, חלקי פרזול עמידי קורוזיה ויציקה מיוחדת של צלעות חיזוק: עיריית תל אביב מפרסמת מכרז מיוחד לספקי חסקות, אותו כלי שיט בסיסי חביב על מצילים בחופי הארץ.

הזוכה במכרז יהפוך לספק החסקה של העירייה בשנתיים הקרובות. מהו המפרט הרצוי? גובהו המרבי המותר של חסקה הוא 22 ס"מ בחלקו המרכזי, משקלו בין 71 ל-73 ק"ג ואורכו המרבי 470 ס"מ. הרוחב המותר: 143 ס"מ במרכז הסיפון העליון. המשוט מהווה חלק בלתי נפרד מהחסקה – אך אינו מופיע במכרז של עיריית תל אביב.

חסקה צילום: ויקיפדיה

מבנה החסקה חייב כאמור להיות עשוי סיבי זכוכית ופוליאסטר בעובי מינימלי של 3 אינץ' ואילו כל חלקי הפרזול עשויים נירוסטה, למניעת קורוזיה. כדי לחזק את החסקה, מבנהו מבוסס על צלעות אורך שחייבות להיות עשויות פוליאוריתן בצפיפות גבוהה - וצלעות הרוחב עשויות עץ אורן. לחסקה, כך מתברר, יש גם "תעודת זהות" שבמסגרתם מוטבע בגופו חודש היצור והמודל.

מקורותיה של החסקה אינם ברורים. מדובר בכלי שיט המשמש מצילים בישראל מעל 70 שנה וככל הנראה היה בשימוש נרחב בידי דייגים ערבים לפני קום המדינה. החסקה "העבריה" הראשון נבנתה בשנות השלושים של המאה הקודמת על ידי שלמה אלחסוף, מציל חירש, שהיה גם נגר בהכשרתו, שהחליט לבנות סירה שתתאים לצורכי המצילים בחופי הארץ. 

למרות שמידות רשמיות למשוטי חסקה אין בנמצא, אורכו המקובל של משוט חסקה הוא 3.45 מטרים ורוחב הכפות בו נע בין 18 ל-20 ס"מ, לפי תכנונו המקורי של אלחסוף.