נציב התלונות על שופטים סירב לדון בתלונה בעניין קידום שוויון מגדרי

האם שופטים בתיקי משפחה, שקובעים את זמני השהות של ילדים עם כל אחד מהוריהם הגרושים, צריכים לכתוב בפסק הדין את זמני השהות עם האם ועם האב, או שניתן להסתפק בפירוט זמני השהות עם האב? שאלה זו הופנתה לאחרונה אל נציב תלונות הציבור על השופטים אורי שהם, אולם הוא סירב לדון בה בנימוק שהיא אינה בסמכותו.

נציב התלונות על השופטים אורי שהם. התנער מהתלונה צילום: עמית שאבי

הנציב סירב לדון בתלונה או לחוות את דעתו על הנטען בה, ושיגר החלטה קצרה לפיה הוא לא מוסמך לדון בתלונה. בהחלטה נכתב כי המתלונן מתייחס להחלטה שיפוטית של בית המשפט, כשהנציב לפי החוק לא מוסמך לברר תלונה בשאלה משפטית או ראייתית מהותית או בעניין הניתן לערעור על פי דין. בתשובה לא הובא הסבר כיצד התלונה הינה שאלה משפטית או נתונה לערעור.

את התלונה הגיש גיא רוה, העומד בראש עמותת "הורות משותפת טובת הילד", שפועלת לקדם שוויון בין אבות לאמהות בשלל נושאים הקשורים לגירושים ולטובת ילדיהם. רוה נאבק בעבר בהצלחה נגד הנוהג של שופטים להתייחס לנשים גרושות כ"חד־הוריות", אף שפעמים רבות לילדיהן יש אבא המעורב בגידולם ומשלם מזונות.

בתלונה כעת טען רוה כי בפסק דין של השופטת אלה מירז, סגנית נשיא בית המשפט לענייני משפחה בחיפה, צוינו זמני השהות עם האב בלבד. הילדים ישהו עמו בימים שני ורביעי עד למחרת ולסירוגין בסופי שבוע. לטענתו, צורת רישום זו "צורמת ואינה ראויה", ויש לציין הזמנים עם האם כמו שמציינים את הזמנים עם האב.

המתלונן טען שמדובר ב"דרך רישום מיושנת שמקורה בימים עברו והגיע הזמן לשנותה, שכן בבסיסה ההנחה שברירת המחדל היא שהילד אמור להיות אצל אמו 100% מהזמן, כשלאב מוענקים זמני שהות כחלק ועל חשבון הזמן של הילדים עם האם. זה המסר שעובר להורים ולכל מי שקורא את פסק הדין".