הליכי פש"ר כמוצא אחרון

מוגש מטעם DUN'S 100

בשנים האחרונות חל גידול במספר היחידים המגיעים להליכי פש"ר. אנשים רבים הנקלעים לחובות בוחרים בדרך של כניסה להליכים אלו מתוך מחשבה כי זהו הפתרון הטוב והיעיל ביותר לצורך הסדרת חובותיהם, מבלי להבין את המחיר היקר אותו יהיה עליהם לשלם עם כניסתם להליך.

מרגע פתיחת ההליך מוטלות על החייב הגבלות שונות וביניהן צו עיכוב יציאה מן הארץ, הגדרתו כלקוח מוגבל מיוחד כמשמעותו בחוק שיקים ללא כיסוי, הגבלתו מלהשתמש בכרטיסי אשראי ושיקים, הוא אינו יכול לפתוח חשבון בנק והוא אף אינו יכול להקים תאגיד או להיות בעל עניין בתאגיד.

בנוסף, מרגע כניסת החייב להליך, חברות המידע מציינות זאת ברישומיהן, והדבר מהווה כתם על היסטוריית האשראי של חייב זה. הדברים מקבלים משנה תוקף לאחר חקיקתו של חוק נתוני אשראי תשע"ו-2016, ואין כל ספק כי גם אם יזכה החייב בהפטר בסוף ההליך הרי שיקשה עליו לקבל בעתיד משכנתא, הלוואה או אשראי כלשהו ולחזור למסלול חיים תקין. בנוסף, סביר כי גם גופים עסקיים שונים ייזהרו ביותר מלהתקשר בעסקה עם מי שהוכרז כפושט רגל.

יש אף לזכור כי עם הכניסה להליך מוקנים כל נכסיו של פושט הרגל לנאמן, ובכלל זה בית מגוריו של החייב המשמש כעוגן בחייו, וקיים חשש כי הוא יימכר במסגרת הליכי הפש"ר. חשש זה אף מתחזק עם כניסתו לתוקף של חוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי תשע"ח-2018 בספטמבר הקרוב המבטל את ההגנה שניתנה עד כה לחייבים רבים במסגרת חוק הגנת הדייר תשל"ב-1972, ועל חייב הנכנס להליך לקחת זאת בחשבון.

לאור חסרונות אלו, מומלץ לחייב לעשות ככל יכולתו כדי להיכנס להליכי מו"מ עם הנושים ולהגיע עמם להסדרים מוסכמים של פריסת החובות, מבלי להיזקק להליכי פש"ר.

עו"ד גלעד נרקיס צילום: אביחי כהן

גלעד נרקיס הוא עו"ד, מומחה בתחום הבנקאות, האשראי החוץ בנקאי והליכי חדלות פרעון