לכסף דווקא יש ריח
כשסותמים את האף הנזק עשוי להיות רב מהתועלת. כל עוד המשקיע הבעייתי נשאר מתחת לרדאר זה נוח לכולם. אבל כשההשקעה שלו נחשפת לאור השמש, החברה עלולה להתמודד עם משבר תדמיתי רציני
זה מצב מסוכן. לפי גורם בכיר ברשויות האכיפה, בעולם שבו יש מי שמנסה לדחוף כסף בעייתי לתוך המערכת הפיננסית הלגיטימית, חברות בתחילת דרכן עלולות לשמש, בניגוד לרצונן, כמכבסה לכספים שמקורם בעבירות מס, סמים, הונאות או תשלומי שוחד.כשרוצים כסף, במיוחד בתחומים צומחים, ופתאום נופל כמו מתנה מהשמיים איש עסקים עם כיסים תפוחים, לא תמיד מתעקשים לברר מיהו, מה הוא עשה וכיצד צבר את הונו. לשאול את השאלות הנכונות, ואם משהו מסריח להגיד: סליחה, איתך אני לא עושה עסקים.
ויקטור וקסלברג צילום: גטי אימג'ס
אבל כשסותמים את האף הנזק עשוי להיות רב מהתועלת. קחו למשל את המקרה של חברת הסייבר הישראלית דיפ אינסטינקנט. השבוע נחשף ב"כלכליסט" כי המיליארדר הרוסי־ישראלי ויקטור וקסלברג, שעליו הטילה ממשלת ארה"ב סנקציות, השקיע 13 מיליון דולר בחברה. או את המקרה של המיליארדר ג'פרי אפשטיין, עבריין מין מורשע שחשוד כעת בסחר בנערות, שהשקיע יחד עם אהוד ברק בחברת קרביין. כל עוד המשקיע הבעייתי לא נחשף לעיני כל, זה נוח לכולם. אבל כשההשקעה שלו נחשפת לאור השמש, החברה עלולה להתמודד עם משבר תדמיתי רציני.
אף אחד לא רוצה שהשם של החברה שלו יתנוסס ליד תמונה של עבריין מין, אוליגרך מסובך או חשוד בפלילים. בטח בשלב שהוא מנסה לגייס עוד כסף, או נמצא במגעים מתקדמים לחתום על חוזה פיקנטי עם חברת ענק. כשזה קורה, מגלים שאספסיאנוס לא דייק ולכסף לפעמים דווקא יש ריח, ואפילו חזק מאוד.
יזמים מעידים שלהכניס משקיע לחברה זה כמו לבחור שותף לדירה. מישהו שם כסף, אתה מכניס אותו לחיים שלך ויש לו תנאים. אבל כמו שמתעקשים במשא ומתן עם משקיע על האחוזים, השליטה או מספר הדירקטורים, צריך גם להתעקש להבין מיהו ומאיפה בא הכסף שלו. ואם הוא הסתבך בחו"ל, לא לבנות על זה שאף אחד לא שמע עליו בארץ.
