הפד מסנדל את בנק ישראל

ללא הפתעות של הרגע האחרון, נשיא הפד ג'רום פאוול צפוי לשנות כיוון ולהתחיל כבר ביום רביעי הקרוב במדיניות של הפחתת ריבית, ככל הנראה לרמה של 2.25% לעומת 2.5% כיום. החלטה כזו צפויה לסנדל את נגיד בנק ישראל אמיר ירון, שקיווה להעלות את הריבית במשק הישראלי, שעומדת כיום על 0.25% בלבד.

עם כניסתו של ירון לתפקיד לפני כעשרה חודשים, בפד דיברו על העלאות הריבית. אלא שהנגיד פספס את המומנטום. כעת העלאת ריבית נראית בגדר מדע בדיוני. השינוי בארה"ב מצטרף לאירועים באירופה, שם נגיד הבנק המרכזי האירופי מריו דראגי הצהיר כי בכוונתו להמשיך ולהעמיק את ההרחבה המוניטרית.

נגיד בנק ישראל אמיר ירון צילום: אלכס קולומויסקי

אולם לא רק הנעשה בעולם משפיע על ירון, אלא גם התפתחויות בארץ: כך למשל, מדד המחירים האחרון, לחודש יוני, צנח בשש עשיריות האחוז וטרף את הקלפים. בעקבותיו, האינפלציה השנתית בישראל נחתכה בן לילה במחצית - מ־1.5% ל־0.8%, ונותרה מחוץ ליעד, כלומר מתחת לגבול התחתון של טווח יציבות המחירים שקבעה הממשלה, הנע בין 1% ל־3%.

אנשי בנק ישראל הבהירו ביום רביעי האחרון בפגישה סגורה שערכו עם חזאים וכלכלנים בשוק ההון כי אין מה לעלות ריבית ברמות אינפלציה אלו. בנוסף, שער החליפין של השקל אל מול סל המטבעות - שקלול המטבעות של שותפות הסחר העיקריות של ישראל - שבר שלוש פעמים את השפל ההיסטורי רק בשבוע האחרון. התמונה המסתמנת ברורה: כלי הריבית מנוטרל.

לא רק ירון בבעיה. האירועים הצפויים בארה"ב ממחישים כי כלי המדיניות המאקרו־כלכלית של ישראל הגיעו למיצוי מלא. בנק ישראל נותר ללא כלי הריבית, וממשלת ישראל נותרה ללא יכולת להרחיב עוד את הגירעון - שני הכלים הנפוצים לעידוד פעילות כלכלית במקרה של אירועים חיצוניים. לפי בנק ישראל, הגירעון המבני מאיים להגיע עד סוף השנה ל־4.5% מהתמ"ג, קרוב ל־59 מיליארד שקל, לעומת תקרה של 40 מיליארד שקל - מצב המחייב קיצוצים והפחתת מסים בסך כ־20 מיליארד שקל.

במצב זה, לממשלת ישראל אין איך להתגבר על אירוע חריג כמו מלחמה או מיתון. המשבר הפוליטי שפוקד את ישראל מגביל את ממשלת ישראל גם בכלי נוסף: רפורמות מבניות שיכולות להגדיל את פוטנציאל הצמיחה של המשק. איך שלא מסתכלים על זה, הארסנל התרוקן. קברניטי המשק, אם עדיין נותרו כאלו, נותרו ללא כלים בארגז הכלכלי והותירו את המשק חשוף.