העליון חסם ניסיון של פליינג קרגו להפחית 100 מיליון שקלים מתשלומי המס
חברת השילוח הבינלאומית ניסתה להפחית באופן דרמטי את המס בגובה של 250 מיליון שקל שעליה היה לשלם על עסקת מכירת מניותיה, בטענה שיש לפצל את "ימי הרכישה" לשני חלקים – מכירת פעילות ומכירת מוניטין. בכל אחד מהמועדים אלה שיעור המס היה שונה, כך שאם עמדתה הייתה מתקבלת שיעור המס המשוקלל היה נמוך משמעותית. העליון: "לא ניתן לפצל את יום הרכישה"
בית המשפט העליון חסם היום (ב') ניסיון של חברת השילוח פליינג קרגו להקטין ב-100 מיליון שקל את המס שבו תחויב בעסקה שבה נמכרו מניותיה לקונצרן הבינלאומי דויטשה פוסט תמורת חצי מיליארד שקל.
ברשות המסים ביקשו לחייב את פליינג קרגו במס רווחי הון של כ-250 מיליון שקל בגין העסקה משנת 2007. פרשנות המס של הרשות, שנדחתה תחילה על ידי ביהמ"ש המחוזי מרכז, קיבלה לבסוף בחודש מרץ את אישור בית המשפט העליון. מס רווחי ההון שדרשה הרשות הוא על הפער בין התמורה שהתקבלה עבור המניות מדויטשה פוסט, לבין מחיר רכישתן.
- העליון הכריע: חברת השילוח פליינג קרגו תשלם 250 מיליון שקל מס
- כך התעופף למס הכנסה מטען של 250 מיליון שקל
זמן קצר לאחר פסק הדין בעליון פנתה פליינג קרגו שוב לבית המשפט בבקשה לקבל "הבהרה". באמצעות עורכי הדין פנחס רובין, דניאל פסרמן ושלומי זידר ממשרד גורניצקי ושות', היא טענה כי לא נקבע בפסק הדין מהו יום הרכישה של המניות, אשר לקביעתו יש השפעה על חישוב המס הסופי.
עוד היא טענה, כי לפי מתווה העסקה יש לקבוע בעצם שני ימי רכישה – אחד לפעילות ואחד למוניטין. לקביעה כזאת הייתה השלכה משמעותית, משום שבכל אחד מימי הרכישה שהחברה רצתה שיקבעו שיעור המס היה שונה. מדובר בהשפעה דרמטית משום שהפער שקול ל"תוספת מס בסדר גודל של כ-100 מיליון שקלים" – לשון החברה. כלומר תשלום מס של 150 מיליון שקלים במקום 250 מיליון שקלים.
"דין בקשת ההבהרה להידחות", כתב השופט גרוסקופף שחתום על פסק הדין יחד עם השופטים נועם סולברג ויוסף אלרון. "אחד העקרונות שפסק הדין מבוסס עליו הוא שכאשר עסק חי נמכר כיחידה אחת, לא ניתן לפצל את המכירה לצורכי מס לשני רכיבים: מכירה של הפעילות העסקית מזה, ומכירה של המוניטין הנלווה לאותה פעילות עסקית מזה". לאור זאת הוסיף וקבע השופט כי: " לא ניתן לפצל את 'יום הרכישה' של המניות כך שייקבעו יום רכישה אחד למניות בקשר לרכיב הפעילות, ויום רכישה אחר בקשר לרכיב המוניטין".
גרוסקופף הסביר בפסק הדין איך הייתה משפיעה עמדת רשות המסים, שיוצגה על ידי עו"ד עמי לינדר מפרקליטות המדינה, מול עמדת פליינג קרגו על שיעור המס הסופי. "עמדת רשויות המס היא כי 'יום הרכישה' של המניות הוא 24.8.1982, תחילת מועד פעילות השילוח הבינלאומי של קבוצת פליינג קרגו. כתוצאה מכך חלק הארי של רווח ההון הריאלי (כ-81%) צמח בתקופה שבה יש לחשב את המס בגינו לפי שיעור המס השולי (48%), ורק חלק קטן (כ-19%) – בתקופה שבה יש לחשב את המס לפי שיעור קבוע של 25%. משמעות הדבר היא ששיעור המס המשוקלל על רווח ההון הריאלי הוא 43.62%".
"המבקשים (פליינג קרגו) סבורים כי את 'יום הרכישה' של המניות יש לפצל לשניים", כתב גרוסקופף. "'יום הרכישה' של המניות שיש לייחס לפעילות שנרכשה, ויום הרכישה של המניות שיש לייחס למוניטין. המבקשים אינם חולקים על כי יום רכישת הפעילות הוא 24.8.1982, אך הם טוענים כי יום רכישת המוניטין הוא מאוחר, ויש לראותו ביום העברת פעילות השילוח הבינלאומית לחברת הבת - 1.1.2001. התוצאה היא שברכיב המוניטין האמור עיקר רווח ההון הריאלי הופק לאחר מועד השינוי (כ-70.5%) ורק מקצתו (כ-29.5%) קודם למועד השינוי. יוצא ששיעור המס המשוקלל על רווח ההון הריאלי המיוחס למרכיב המוניטין הוא 31.78% בלבד".