נתניהו נתן לחרדים, נתן גם למתנחלים, ולמי לא נשאר?

לאורך כהונתו, נתקל ראש הממשלה בנימין נתניהו במחאות ושביתות רבות - ובחלקן גם התערב. לפעמים הבטחותיו התממשו, לעתים נותרו ללא כיסוי.  על רקע חודש רווי הפגנות, "כלכליסט" ממפה את המחאות המרכזיות בשנות נתניהו ומשרטט כרוניקה של צ'קים שמנים עם פירעון חלקי בלבד.

1998

סטודנטים: נשארו רעבים 

מחאת הסטודנטים צילום: זום 77

המחאה: מחאת הסטודנטים, שהחלה בקיץ 1998, היתה אחת המחאות הסוערות שידעה האקדמיה בישראל. במרכז המחאה ניצבה הדרישה להפחתת שכר הלימוד ב־50% ואף לביטול שכר הלימוד. במהלך המחאה הושבתו כל המוסדות להשכלה גבוהה במשך חודש, נחסמו נתיבי איילון והוקם אוהל מחאה מול ביתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. 58 סטודנטים שבתו רעב במשך 18 ימים.

נתניהו נכנס לתמונה: "שרה הכינה לכם פיצות", הוא הציטוט הזכור ביותר ממחאה זו. הסטודנטים, ששבתו רעב, לא העריכו את המחווה של אשת ראש הממשלה ויצאו אח"כ בקריאות: "לא יצאנו לכבישים בשביל פיצה בלי זיתים". נתניהו עצמו לא התערב באופן אישי במשבר. מי שהביא לסיום שביתת הרעב היה נשיא המדינה דאז, עזר ויצמן.

מה קרה מאז ההבטחה: הוקמה ועדת וינוגרד, שהמליצה להפחית את שכר הלימוד ב־50% בתוך חמש שנים. ההמלצה בוצעה באופן חלקי ושכר הלימוד הופחת ב־20%.

2003

אמהות: סירב להתחייב

צילום: אריאל בשור

המחאה: בנימין נתניהו, אז שר האוצר, החליט לקצץ באופן דרמטי את השלמת ההכנסה לאמהות חד־הוריות. מי שהפכה לסמל המאבק בהחלטה היא ויקי קנפו, שפצחה בצעדת מחאה שנמשכה שבוע ולאחריה בשביתת רעב של 18 יום. לקנפו הצטרפו אמהות נוספות ומוחים מקבוצות מוחלשות אחרות.

הקפיטליזם ניצח מה נשאר מהמחאה החברתית? שתי הבעיות העיקריות שנגדן יצאו המוחים ביולי 2011 - יוקר הדיור ויוקר המחיה - לא נפתרו. מדיניות השוק החופשי של הממשלה והקטנת ההוצאה האזרחית בלמו שינוי עמוק יותר שחר אילן, 4 תגובות לכתבה המלאה 

נתניהו נכנס לתמונה: כשקנפו יצאה מביתה במצפה רמון וצעדה לירושלים היא הכריזה: "לא רק שאגיע לירושלים - אני אדפוק בדלת של נתניהו". נתניהו התעלם מקנפו בתחילה, אולם לטענתה ביום החמישי לצעדה התקשר אליה אחד מאנשיו והציע לקחת אותה לירושלים ברכב. היא סירבה. קנפו הגיעה לירושלים בשעות הצהריים, ורק בחצות יצא אליה נתניהו, שוחח עמה וסיכם שייפגשו באופן רשמי במשרדו. אולם כשקנפו הגיעה, היא נתקלה רק בנציגי הרווחה והביטוח הלאומי וסירבה לקיים את הפגישה עד שלבסוף הגיע נתניהו. בסיום הפגישה אמרה קנפו: "בינתיים אין תוצאות. הפגישה היתה טובה. הוא היה מאוד קשוב, אמר שיבדוק את הדברים, אבל לא נתן תשובות לכלום".

מה קרה מאז ההבטחה: ניתנו תמריצים לאמהות חד־הוריות שיוצאות לעבודה והוחלט לסבסד מעונות יום. עם זאת, קיצוץ הקצבאות נותר בעינו.

רופאים: קיבלו הכל, המתמחים לא

צילום: מיקי אלון

נתניהו נכנס לתמונה: בעקבות שביתת הרעב שגזר על עצמו יו"ר הר"י, ד"ר ליאוניד אידלמן, שנמשכה 11 ימים, התערב נתניהו במשבר והבטיח לאידלמן תוספת של אלף תקנים לבתי החולים הציבוריים. ההבטחה של נתניהו סיימה את המשבר עם הר"י, אך אז נפתח משבר חדש עם הרופאים המתמחים, שבמסגרתו הביעו התנגדות להסכם שחתמה הר"י - וכאלף מתמחים הגישו מכתבי התפטרות. חודשיים לאחר מכן נתניהו נפגש עם המתמחים, אך הם פוצצו את הפגישה עמו באמצע וטענו, "לא קיבלנו הצעה קונקרטית".

מה קרה מאז ההבטחה: המשבר הגיע לסיומו עם חתימה על הסכם בין הרופאים המתמחים למשרד האוצר. בהסכם הובטחו למתמחים הטבות שונות, ובהן מענק של 6 אלף שקל לכל רופא מתמחה עד סוף תקופת ההתמחות, והבטחה לבחון מחדש את ההסכם הקיבוצי לאחר שלוש שנים.

ניצולי שואה: עדיין בעוני

צילום: שאול גולן

המחאה: מצוקתם של ניצולי השואה החלה הרבה לפני בחירתו של נתניהו ב־2009, אבל הלחץ הציבורי בנושא גבר וגבר עד שהגיע לשיא ב־2014.

הכדור במגרש של הציבור הזדמנות לסדר יום חדש האם המחאות יעוררו את העניין בבחירות מוקדם מהצפוי, ויתרה מכך, האם יצליחו לשנות את סדר היום לחברתי וכלכלי יותר צבי זרחיה לכתבה המלאה 

נתניהו נכנס לתמונה: באפריל 2014, עם מינויו של יאיר לפיד לשר האוצר ולשותף הבכיר ביותר בקואליציה השלישית של נתניהו, הסוגיה קיבלה טיפול, בדמות תוכנית שמקצה תוספת תקציבית של מיליארד שקל בשנה להגדלת זכויותיהם של כ־200 אלף ניצולי השואה שחיו אז בישראל - כשליש מהם מתחת לקו העוני. "מוטלת עלינו החובה המוסרית לדאוג לכך שניצולי השואה בינינו יחיו את שארית חייהם בכבוד", התגאה אז נתניהו.

מה קרה מאז ההבטחה: לפי נתונים מ־2017, שנתיים אחרי התוכנית, עמד שיעור ניצולי השואה החיים מתחת לקו העוני על רבע. מאז, לפי נתונים מ־2019, גדל שיעור ניצולי השואה החיים מתחת לקו העוני לכשליש.

יוצאי אתיופיה: שידור חוזר

צילום: מוטי קמחי

המחאה: שני מקרים שבהם שוטרים תקפו את בני העדה הוציאו אלפי אנשים לרחובות בירושלים, בתל אביב, בקריית גת, באשקלון ובחיפה.

נתניהו נכנס לתמונה: בשיא גל ההפגנות נפגש נתניהו עם חייל שהוכה ואמר: "יש כאן מצוקה אמיתית ואנו נטפל בה". ראש הממשלה הורה על הקמת צוות לבדיקת האירועים. הצוות שהוקם, בראשות מנכ"לית משרד המשפטים אמי פלמור, הכין דו"ח ובו 50 המלצות שהוגש לממשלה. בהמשך הוקמה גם ועדת שרים לקידום שילובם של יוצאי אתיופיה.

מה קרה מאז ההבטחה: 84% מהמלצות הוועדה יושמו. בין אלו שלא, יש המלצות משמעותיות, כמו הכשרת צוותי חינוך בנושא גזענות ופרסום דו"ח משטרתי שנתי על הליכים משמעתיים נגד שוטרים שנקטו מעשים פסולים על רקע גזעני. לפי נתונים לא־רשמיים, בשנתיים האחרונות נהרגו שני בני הקהילה מירי שוטרים. המקרה האחרון, של הירי בסלומון טקה, הוכיח שיחסי משטרה עם בני מיעוטים רחוקים משיקום.

2017 

נכים: הקצבה מתעדכנת לאט

צילום: דנה קופל

המחאה: המחאה על קצבאות הנכות התעוררה ב־2015 עם עליית קמפיין "נכה, לא חצי בן אדם", שהוביל לצעדים משמעותיים מצד הממשלה, בהם הגשת הצעות חוק וגם הקמת ועדה בראשות פרופ' ירון זליכה. אלא שסחבת בקבלת ההחלטות הציתה את המחאה מחדש בקיץ 2017, אז חזרו הנכים על דרישתם להשוות את קצבת הנכות לשכר המינימום.

נתניהו נכנס לתמונה: לאחר שהמלצות ועדת זליכה הונחו על שולחן הממשלה, נתניהו החליט להקים ועדה נוספת בראשות פרופ' אבי שמחון. ועדה זו לא המליצה על השוואת הקצבאות לשכר המינימום, אלא על חלוקת תקציבים לפי רמת הכנסה ונכות.

מה קרה מאז ההבטחה: החוק להעלאת קצבאות הנכות עבר בכנסת ב־2018 וקבע כי הקצבאות יעלו ב־4.3 מיליארד שקל בארבע פעימות. שתי פעימות בוצעו ושלישית צפויה בתחילת השנה הבאה.

2018

אלימות נגד נשים: הכסף לא עצר את הרצח הבא

צילום: YNET

המחאה: בסוף 2018, שהיתה רוויה מקרי אלימות נגד נשים, כולל 25 רציחות, פרצה מחאה נרחבת. נשים וגברים שיצאו למחות דרשו מהממשלה להתערב ולהגדיל תקציבים למלחמה באלימות כלפי נשים. שיא המחאה היה ביום שביתה שנערך ב־4 בדצמבר, שכלל מאות מוקדים בהשתתפות עשרות אלפי אנשים.

נתניהו נכנס לתמונה: בתגובה לסערה הציבורית נתניהו הגיע לביקור במקלט לנשים מוכות. שם התבטא נגד התנהלות המשטרה ומערכות אכיפת החוק בטיפול בבעיה, והורה להקים ועדה לטיפול בנושא.

מה קרה מאז ההבטחה: אחרי שתוכנית חומש לטיפול באלימות נתקעה, הוועדה לטיפול באלימות במשפחה בראשות נתניהו אישרה את הגדלת התקציב למניעת אלימות נגד נשים לשנה אחת בלבד ב־20 מיליון שקל. המשך התוכנית לא תוקצב.