פרשנות
הזנחת הגיל הרך מתחילה בממשלה: קודם כל, צריך עוד מעונות
הבעיה האמיתית של מערכת מעונות היום היא שהמדינה, באופן שערורייתי, פשוט לא בונה מספיק מעונות. רק רבע מהילדים נמצאים במעונות מסובסדים ורק חצי מהילדים נמצאים בכלל במסגרות. דרושה תוכנית לאומית מקיפה להקמת מעונות יום. אז אולי בעוד כמה שנים תהיה פה מערכת מעונות אמיתית ולא סמלית
החלטת ראש הממשלה בנימין נתניהו היום להעביר את האחריות למעונות היום ממשרד העבודה והרווחה למשרד החינוך היתה המחשה נוספת ליחס הלא רציני של הממשלה למעונות היום ולטיפול הכושל בגיל הרך. ראשית, משרד החינוך הודיע שיישום ההחלטה יתרחש רק לאחר הבחירות, כאשר לא ברור אם נתניהו יהיה ראש הממשלה ואם הרב רפי פרץ יהיה שר החינוך. שנית, התברר ששר העבודה והרווחה חיים כץ מעוניין להעביר רק את ההיבטים הפדגוגיים של המעונות למשרד החינוך ולשמור את רוב התקציב אצלו. נתניהו היה יכול לפחות לסגור את המחלוקות בתוך הממשלה שלו לפני שהוא יוצא בהודעות חגיגיות לתקשורת.
- נתניהו: הפיקוח על מעונות היום יעבור למשרד החינוך - אבל רק לאחר הבחירות
- בכיר במשרד העבודה במתקפה על בנט: "איפה היית שבע שנים?"
- ההורים מחו ברחובות: "יש טרור במקום שצריך להיות הכי מוגן"
ברור שהממשלה חשה צורך להודיע משהו כדי להיענות למחאת ההורים. טוב שמערכת הבחירות הרדומה עוסקת גם בנושאים חשובים כמו הטיפול בגיל הרך ולא רק בהשמצות והכפשות. אבל אם יש משהו שפרשת הגננת כרמל מעודה הוכיחה זה שאפילו מצלמות לא יכולות למנוע התעללות בילדים. הדרישה של ההורים להכניס את חוק הפיקוח על מעונות היום לתוקף כבר בשנת הלימודים הקרובה היא ראויה ורצויה, אבל היא לא תפתור את הזנחת הגיל הרך על ידי ממשלת ישראל.
הבעיה האמיתית של מעונות היום היא שהמדינה, באופן שערורייתי, פשוט לא בונה מספיק מהם. בישראל יש כ־600 אלף ילדים בגילאי 0-3 אבל רק 160 אלף ילדים לומדים במעונות יום ומשפחתונים מסובסדים, שהם המעונות המפוקחים. על פי הערכות, מספר דומה של ילדים הולכים למעונות ומשפחתונים פרטיים. כלומר לחצי מהילדים אין כלל מסגרות, מפוקחות או לא. הדבר בא לידי ביטוי בנתונים הקשים של ה־OECD שגילו שישראל משקיעה סכום מביך של 400 דולר בשנה בילד בגיל הרך, והדבר ממקם אותה במקום האחרון בארגון. כל כך מביך שעל זה רבים עכשיו בממשלה, מי יהיה אחראי להעביר את 400 הדולרים האלה לאזרח. לשם השוואה, תקציב החינוך הקדם־יסודי במשרד החינוך גדול פי חמישה מתקציב האגף לגיל הרך במשרד העבודה והרווחה.
יש לנו מערכת מעונות חלקית ביותר שאינה עונה על הצרכים. כדי שההורים לא יצטרכו לשלם סכומי עתק למעונות פרטיים, כדי שיהיו יותר מעונות בפיקוח וכדי שיהיו מספיק מעונות בכלל, דרושה תוכנית לאומית מקיפה להקמת מעונות יום. אז אולי בעוד כמה שנים תהיה פה מערכת מעונות אמיתית ולא סמלית.