מסלול הכסף של טלגראס נחשף: השיטה, העדויות וסימני השאלה

ב־19 במרץ האחרון בשעה 14:42 בצהריים הסכר נפרץ. האחים עופר רחימה ורן בוגנים, חברים בכירים בזירת הסחר בסמים המקוונת הגדולה בישראל "טלגראס" שפעלה באמצעות אפליקציית טלגרם, שהיו עצורים זה שבוע, יצאו להפסקה, כל אחד בנפרד, מהחקירה המשטרתית במשרדי להב 433 בלוד. בוגנים, האח הצעיר (34), עישן קודם סיגריה בחוץ, ואז פגש את אחיו הגדול (49) רחימה (שם משפחתם שונה היות שרן משתמש בשם נעוריה של אמו).

עד לאותו רגע כל אחד מהם שמר על זכות השתיקה. באותו מפגש בהפסקה הם שוחחו והחליטו לשנות כיוון. סביב השעה 15:00 התיישב כל אחד מהאחים מול החוקר שלו והודיע לו שהוא מוכן לשתף פעולה. "אני זה ש'יפתח' ורן ישמור על עמימות לגבי מה שהוא 'פותח', ככל שזה מתאפשר", אמר רחימה לחוקרים. מאותו רגע החלו השניים לפתוח את הפה בחקירות האינטנסיביות, שנערכו כמה ימים.

עמוס סילבר. היה "הפנים" של טלגראס מאז הקמת הרשת

העדויות במשטרה של האחים, יחד עם חומרים נוספים שהגיעו לידי "כלכליסט", מספקות הצצה מרתקת לאופן שבו פעל מה שכונה במשטרה "ארגון הפשיעה 420" — שם קוד המזוהה עם תרבות הקנאביס — ומשרטטות את "נתיב הכסף" שעבר מיד ליד במעלה הארגון: מסוחרי הסמים שפרסמו את מרכולתם במערכת טלגראס, דרך שליחים ועובדים ועד למנהלים הבכירים ביותר בראש הפירמידה.

כנגד 27 מבכירי הארגון הוגש בחודש אפריל כתב אישום חמור על ידי מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, המייחס לחבריו עבירות תיווך לסחר בסמים במסגרת ארגון פשיעה, התחמקות מתשלום מס, הלבנת הון ועוד. בימים אלה החל משפטם של הנאשמים.

עופר רחימה. "לעתים הייתי מקבל מהסוחרים סמים במקום כסף"

"נאשם מספר 1" בפרשה בשלב זה הוא בר־אל לוי (28), מי שהיה הדמות הבכירה בארגון שפעל מישראל, ומוגדר בכתב האישום כ"סמנכ"ל התפעול של הארגון" או בעדויות במשטרה "מנכ"ל טלגראס בארץ". אולם מעליו בארגון היו שני שותפיו להקמת טלגראס — יוסי משי (המכונה "גל"), שפעל מגרמניה, ועמוס סילבר, הפנים של טלגראס מאז הקמתה, שפעל מארה"ב. כתב האישום מתאר את חלקם של סילבר ומשי במשותף עם לוי בהקמת פלטפורמת טלגראס במרץ 2017, "במטרה להקל ולייעל את הסחר בסמים מסוכנים מסוג קנאביס על נגזרותיו. במסגרת זו קבעו ביניהם כי סילבר יעמוד בראש המערכת וכמנהלה הראשי".

סילבר, שמהעדויות במשטרה שהגיעו לידי "כלכליסט" עולה כי לא בחל גם בהפצת הסמים בקרב קטינים, נעצר באוקראינה בגל המעצרים הגדול של חברי הארגון ב־12 במרץ לאחר שפותה להגיע לשם מארה"ב על ידי בכיר בטלגראס שגויס כסוכן משטרתי. בשבוע שעבר החליט בית המשפט באוקראינה לאשר את הסגרתו של סילבר לישראל, והוא צפוי לעמוד בארץ לדין באשמת ניהול ארגון הפשיעה. משי, לעומתו, איש הכספים של הארגון שהוגדר בעדויות במשטרה כ"גזבר" של טלגראס ושהה בגרמניה, הצליח להימלט ולא נתפס (ראו מסגרת).

רן בוגנים. כונה ברשת הייזנברג כשם כוכב סדרת הטלוויזיה "שובר שורות" צילום: יריב כץ

ארגון פשע מסודר עם 18 מחלקות ודרג ניהולי

חשיפת כלכליסט כך נמלט יוסי משי מתחת לאף של משטרת גרמניה כלכליסט חושף כי חצי שנה לפני מעצר חברי ארגון טלגראס, משטרת ברלין כבר ישבה על הזנב של המוח הפיננסי של הארגון יוסי משי, שפעל מגרמניה - אולם הוא הצליח להמלט, ועד היום לא נלכד עמיר קורץ, 8 תגובות לכתבה המלאה 

ארגון טלגראס עבד כמו מכונה משומנת עם חלוקת תפקידים ברורה, נהלים מסודרים, היררכיה וסדר שלא היתה מביישת פירמה עסקית מובילה — שכללה דרג ניהול בכיר, מתחתם ראשי ענפים ומתחתם מנהלים ועובדים רבים נוספים שעסקו בתכנות, אימות, שליחויות וכדומה.

בטלגראס פעלו לא פחות מ־18 ענפים שונים לצורך תמיכה, תפעול, שיווק וקידום המערכת, בהם ענף משאבי אנוש שגייס ושיבץ עובדים, ענף גזברות, ענף דוברות, ענף אקטיביזם שארגן אירועים פומביים, ענף פיתוח שניהל צוות מתכנתים, ענף בקרת סחר שניהל את ערוצי הפרסום של סוחרי הסמים במערכת, ענף עוקץ שטיפל בתלונות של סוחרים ולקוחות, ענף אבטחה שהיה אחראי על מניעת הונאות, ענף ביקורות שהיה אחראי לדירוגם של סוחרי הסמים על פי הביקורות שקיבלו מהרוכשים, ענף פסיכודליה וענף אכילים, שעסקו גם בסמים קשים יותר, ענף חו"ל שעסק בהתרחבות של הסוחרים מחוץ לישראל ועוד מגוון ענפים שונים שעסקו במתן שירותים ותמיכה לסוחרי הסמים, לרוכשי ומשתמשי הסמים ולמגדלי קנאביס.

בוגנים היה, לפי האישומים, צומת מרכזי ואיש מפתח בטלגראס בכל הנוגע לניהול מערך השליחים והגזברות בארגון, כמו גם ניהול ענף האימותים של סוחרי הסמים שפעלו דרך המערכת, והיה לו מגע עם כל הדמויות הבכירות שבו. הכינוי שלו באפליקציית הטלגרם היה "הייזנברג" — על שם הדמות הראשית בסדרת הטלוויזיה "שובר שורות". הוא זה שהביא לארגון בחודש אוקטובר האחרון את אחיו רחימה והמליץ למנותו לתפקיד של שליח מרכזי שכונה "שליח 5". אמנם רחימה עבד בטלגראס רק חמישה חודשים עד מעצרו, אולם מתוקף תפקידו היה לו קשר ישיר מול דרגי השטח ודרגי הניהול והוא נחשף למידע רב. עדויותיהם של השניים היו חלקים חשובים בפאזל שהרכיבו החוקרים.

שאר חומרי החקירה שנחשפים כאן מראים גם הם על האופן המסודר והמקצועי שבו פעל הארגון. כך, למשל, נתפסו על ידי החוקרים טבלאות אקסל מסודרות שמפרטות את ההכנסות בחמשת החודשים האחרונים ערב התפיסה, שעמדו על יותר מ־9 מיליון שקל — כולל פירוט הסוחרים החייבים, תאריכים מדויקים ועוד. באותו אופן נתפסו גם טבלאות המרכזות את העברות הכספים למנהלי ועובדי טלגראס - התשלום שמגיע להם, המענקים שקיבלו, בכסף או בסמים וכדומה.

מסלול הכסף והסמים של טלגראס

עמלות עבור פרסום הסמים ואימות זהות מרשיע

לפי דו"ח של האגף לחקירות מודיעין במשטרה, שהגיע לידי "כלכליסט", ומבוסס על אומדנים שפרסמה טלגראס בעבר בעצמה, עולה כי עד נובמבר 2018 נמכרה בישראל דרך טלגראס מריחואנה בשווי של 282 מיליון שקל, על ידי 4,659 סוחרים ב־505,680 עסקאות, בכמות מצטברת של 4.12 טונות, תמורת סכום ממוצע של 70.4 שקל לגרם.

ארגון טלגראס, לפי כתב האישום, גלגל הכנסות של לא פחות מ־30 מיליון שקל בתקופת פעילותו שנמשכה שנתיים. הכנסות טלגראס הגיעו למעשה מעמלות פרסום ששילמו כ־3,500 סוחרי הסמים שפעלו בפלטפורמת הטלגרם תחת יוזרים ופרסמו את שירותיהם וקידמו אותם. התשלום נקבע בהתאם למספר הערוצים בטלגראס שבהם ביקש הסוחר לפעול ובהתאם לכמויות הסמים שהוא ביקש למכור. כמו בכל עסק מסודר, היה ממש מחירון: סוחר יכל למכור סמים בערוץ אזורי אחד במשקל של עד 50 גרם ללא עלות, ועבור כל ערוץ נוסף נדרש לשלם 420 שקל בחודש. בכמויות של עד 250 גרם (מה שכונה ערוץ "ארד") נדרש הסוחר לשלם לארגון 1,500 שקל מדי חודש.

בכמויות של עד ק"ג אחד (פרסום בערוץ "כסף") העלות החודשית עמדה על 3,000 שקל, ופרסום לטובת מכירות בכמות גדולה יותר מק"ג עלתה 4,200 שקל בחודש (בעבור פרסום בערוץ "זהב"). ערוצי הסחר נחלקו בחלוקה "מחוזית" — צפון, מרכז, דרום וירושלים — כאשר מתחת לכל מחוז נפתחו ערוצים אזוריים לפי ערים, ותל אביב עצמה נחלקה לשלושה ערוצים אזוריים. "טלגראס מקבלת כסף על הפלטפורמה של הפרסום", העיד בוגנים בחקירה, "סוחר בטלגראס הוא סוג של עצמאי".

"כשהצטרפו סוחרים לפול של טלגראס", סיפר רחימה בחקירתו על ראשית התהליך, "חלק מהאימות היה שהם היו צריכים לספק תעודת זהות ועוד אמצעי זיהוי ובנוסף היו צריכים להראות את הסחורה שהם מוכרים בווידיאו".

3,500 סוחרי סמים גלגלו מיליונים

גם בוגנים, שהצטרף לטלגראס בתחילת הדרך כמאמת זוטר והתקדם עד לראש ענף האימותים, סיפר בחקירתו: "הייתי מבקש תעודת זהות, סרטוני סלפי, תעודות על מנת להוכיח אותנטיות. מאז נכנסתי, עשיתי מעל 5,000 אימותים". מנהלי טלגראס היו מאמתים את זהות הסוחרים - בעזרת הרשתות החברתיות ותוכנת "אגרון" של משרד הפנים שנפרצה לפני כמה שנים. כמו כן היו מוודאים כי לא מדובר בשוטרים סמויים על ידי בדיקת מספר תעודת הזהות ששלח המועמד באתר של "קרנות השוטרים" וגם על ידי תוכנה מיוחדת שפותחה בארגון ובדקה אם ברשימת אנשי הקשר של המועמד יש טלפונים של שוטרים.

פרטי האימות היוו גם שוט מרתיע בפני הסוחרים לשלם את העמלות לטלגראס. "זה היה בעצם חומר מפליל עליהם", העיד רחימה, "שזה יהיה בידי המערכת במידה שיצטרכו לפרסם אותם בוול אופ שיים" — הכוונה לפרסום פומבי ב"קיר הבושה" באפליקציה שהיה חושף את זהותם האמיתית של הסוחרים בפני כל, כולל המשטרה.

ואיך נאספו כספי העמלות מהסוחרים? על ידי 11 שליחים שקיבלו בעיקר כסף מזומן או בסמים שווי ערך. אותם שליחים העבירו את הכספים שנאספו לאחד משלושת "השליחים המרכזיים". אחד מהם היה, לפי האישום, עופר רחימה. בחקירתו סיפר רחימה: "אני הייתי אוסף מהשליחים, לעתים הייתי מקבל מחלק מהסוחרים גראס במקום כסף". עדותו של רחימה מפורטת מאוד. הוא תיאר היכן בדיוק נפגש עם איזה שליח, סיפק כתובות מדויקות ומה סכומי הכסף שהיה אוסף מהם מדי שבוע.

הוא השתכר 3.5 שקלים עבור כל קילומטר שנסע, והגיע למשכורת חודשית של כ־28 אלף שקל בחודשים החזקים שבהם נסע אלפי קילומטרים. את הסכומים הגדולים במיוחד, "קופות שנעו בין 50 אלף ל־300 אלף שקל בשבוע", לדבריו, הוא היה אוסף מכמה שליחים מערים שונות שכונו "שליח 6" — כלומר השליח וקבלני משנה שלו.

הפגישות נערכו למשל בחניה של חנות "משקאות התורכי" בכפר סבא, בתחנת הדלק פז ליד הקניון בבת ים וליד בית ספר בפתח תקווה. שאר השליחים הגיעו לפגישות עם קופות של כמה עשרות אלפי שקלים בכל פעם, וגם במקרה זה הפגישות היו במקומות כמו תחנות דלק או חניות של בתי קפה, מסעדות או שווארמיות.

פרסום באפליקציית טלגראס. אחד מתוך אלפי פרסומים

משכורות במזומן למנהלים או תשלום בסמים

חלק ניכר מהכספים שנאספו על ידי רחימה שימשו לצורך תשלום משכורות למנהלי ארגון טלגראס, יותר מ־100 איש, שאותם הוא פגש אישית. חלק מהם, לדבריו, נהגו לקבל את המשכורת "לא בכסף" - אלא בסמים. רחימה העיד כי אחיו היה "שולח לו טפסים ובהם הוראות לאילו מנהלים ויוזרים לחלק כסף וסמים. ההעדפה היתה שהם ייקחו סמים יותר מכסף, כי היינו מרוויחים על הסמים". בהמשך הוא פירט: "סכום רכישת הסם היה 46-43 אלף שקל לק"ג, תלוי בזן, והחישוב עם המנהלים היה בערך 50 שקל לגרם, כלומר 50 אלף שקל לק"ג, לכן היה רווח".

רחימה גם סיפר על "בוט הייזנברג" - אמצעי טכנולוגי שפותח בהמשך ושאפשר למנהלים, לדבריו, "לראות את המאזנים שלהם, את המלאים של הסמים שיש במלאי - סוגים וזנים - ובהתאם היו עושים הזמנות, לפי מה שביקשו". הוא אמר כי הבוט נקרא על שם אחיו היות ש"רן היה אחראי על הוראות החלוקה וכל מה שקשור לסמים. בכל ארגון טלגראס".

"הייזנברג", התייחס בוגנים לעצמו בחקירה, סיפק להם גם סמים קשים יותר: "פטריות, LSD, MDMA ולכמות מאוד מסוימת של אנשים - קוקאין".

רחימה סיפק לחוקרים פרטים על המפגשים עם המנהלים.לדבריו, נפח המשכורות למנהלים עמד על כ־250 אלף שקל באוקטובר 2018, וטיפס לכ־400־500 אלף שקל ערב מעצרו במרץ 2019.

לדברי רחימה, 6־7 מנהלים קיבלו 16.5 אלף שקל בכל חודש, היו עוד 1־2 מנהלים שקיבלו 22 אלף שקל בכל חודש, ומנכ"ל טלגראס, בר־אל לוי שכונה "יוסי ראבק", "האבק" ו"son of god", קיבל מעל 30 אלף שקל בחודש. רחימה סיפר שהוא היה מנהל התפעול בארץ של הארגון, וגר ביישוב כחל בצפון: "לפחות 10 מהמנהלים אמרו לי שהוא המנכ"ל בארץ". גם בוגנים סיפר עליו: "הוא מנכ"ל טלגראס. הוא אחראי על כל מה שקורה בקבוצות, מחלק את התפקידים ונותן את הגדרות המקצוע לכל אחד".

מעבר למשכורות, היו המנהלים גם מקבלים לעתים מענקים מיוחדים. רחימה העיד כי "ייתכן שהסכום שלהם עלה כי הנפח של טלגראס גדל. יש מנהלים שאחראים על מבצעים, הגרלות, תרומות, פרסום, גיוסים של סוחרים, מפיצים ומגדלים — ואז המענק היה משתנה לפי התפוקה שלהם באותו חודש". כשהחוקר שאל אותו מי היה קובע את גובה המענק, ענה: "גל היה קובע הכל".

אבל את הכסף הגדול שאסף רחימה, הוא היה מעביר לאחיו רן באופן פיזי לביתו בראשון לציון. "היו המון פעמים, למעלה מ־20 פעמים, כל פעם לא פחות מ־100 אלף שקל", העיד רחימה. "בכניסה לבית היה שולחן שעליו או מתחתיו היינו מניחים את הכסף. היה לו חדר, כמו מקלט שבו היו מאוחסנות קופסאות שחורות ועוד שקיות אטומות, שבכולן היו זנים שונים של קנאביס. עוגיות הקנאביס היו במקרר יחד עם ה־MDMA ויחד עם פטריות. היכן היו שומרים את הכסף? לרן היו כספות בבית".

הדרג הבכיר בטלגראס מקבל תשלום בביטקוין

ההמרה של חלק מהכספים לביטקוין היתה הדרך של בוגנים להעביר את הכספים הלאה במעלה שרשרת הפיקוד בארגון. "רן היה קונה ביטקוין עבור גל ועבור השדרה הניהולית וכן קונה ביטקוין עבור מנהלים שביקשו", העיד רחימה.

בוגנים סיפר על כך: "ביטקוין היו מקבלים רק מנהלים במשכורת. היקף הביטקוין שקניתי היה מיליון שקל. כל העברה שהתבצעה זה בהוראה של גל. ההעברות הגדולות התבצעו לארנק של עמוס וגל, שאר ההעברות התבצעו לארנקים של שאר המנהלים. גל היה שולח לי לינק ואומר לי לאן להעביר וכמה".

בוגנים סיפר כי היה מעביר לעמוס משכורת חודשית של 50 אלף שקל בביטקוין ולגל כ־100 אלף שקל, שכנראה שימשו גם לתשלום משכורת לבת זוגו שכונתה "פוני" ולגורם בכיר נוסף בארגון ששהה בחודשים האחרונים בהולנד וכונה "טריפ". הכסף הגדול, כך עולה מהעדות, הגיע לידיים שלהם.

לאחרונה הגישה הפרקליטות כתב אישום נפרד באשמת הלבנת הון ושימוש במרמה ותחבולה כדי לחמוק מתשלום ממס נגד ארז שמואלי, מי שמכר לבוגנים את הביטקוין בתמורה לכספים שהתקבלו מסוחרי הסמים. על פי כתב האישום, כאשר מנהל או עובד בארגון ביקש לקבל את שכרו בביטקוין, הוא היה מעביר את פרטי ארנק הביטקוין שלו לבוגנים, שאז היה פונה לשמואלי, מעביר לו כסף במזומן במסירה אישית וכנגדו היה שמואלי מעביר ביטקוין לארנקים הווירטואליים של אותם עובדים ומנהלים. בוגנים דווקא העיד בחקירתו כי שמואלי לא ידע מה מקור הכסף. "הוא לא ידע שום דבר. הוא שאל, אבל לא אמרתי לו כלום".

התעניינות ברכישה מצד משפחת הפשע מוסלי

מעניין לגלות שכמו בסדרה "שובר שורות", שם כיכבה דמות של עורך הדין המפולפל סול, שסייע "להלבין" את פעילות הסמים, גם בטלגראס היה לכאורה עורך דין כזה. היות שלבסוף לא הוגש נגדו כתב אישום, בחרנו שלא לציין כאן את שמו. רחימה העיד כי גל הפנה אותו אליו. "זה עו"ד שפגשתי בתל אביב 3־4 פעמים", העיד רחימה. "הוא נתן לי הסבר, סוג של ייעוץ משפטי מה לעשות אם יעצרו אותי לגבי טלגראס. הוא גם הסביר לי מה לעשות כדי למזער נזקים, וגם נתתי לו באופן אישי גראס, 30-10 גרם. כולם היו אמורים לפנות אליו במידה שיהיה צורך משפטי".

בשלב מסוים שאל החוקר את רחימה מהיכן הרווח של טלגראס. הוא ענה כי "עיקר הכסף מגיע מהפרסום של הסוחרים. יש אלפים כאלה, לדעתי מעל 10,000 סוחרים מאומתים ועוד הרבה שעומדים בתור. זה המקור הגדול של הכסף. מקור נוסף זה ההפרשים בין קניית הסמים ומכירתם. מקור נוסף זה תרומות שהמערכת מקבלת בצורה של כסף וסמים. מי נותן כסף? סוחרים שמצליחים. כמו כן אני יודע משיחות שהיו לי עם גל, שהוא אמר לי גם על הרצון שלו לעשות עסקים כדי להלבין את הכסף של טלגראס. רן אמר לי שלגל יש היום כמה חברות נקיות שאליהן הוא מעביר את הפעילות הכלכלית של טלגראס. יש לגל כמה חברות ויוזמות קיימות ועתידיות שהן בתהליך הקמה, שדרכן ינוהל כל הצד הכלכלי של המערכת".

הביצועים הפיננסיים של טלגראס, מסתבר, גם לא נעלמו מעיניהם של משפחות פשע, כפי שהעיד רחימה בחקירתו: "שמעתי מרן ומאחרים שהיו ניסיונות של ארגוני פשיעה כגון מוסלי לרכוש את טלגראס. ההצעות שלהם היו 5-4 מיליון שקל לרכוש את האפליקציה והשרתים. זה היה עוד לפני שטלגראס היתה רווחית כמו שהיא היום. ב־9-8 החודשים האחרונים טלגראס נהיית רווחית בצורה משמעותית. ההערכה שלי, וזה מרן, שמדובר בכ־200־300 אלף שקל רווח לחודש, זה מבלי להביא בחשבון את המלאים וציוד".

דווקא בוגנים בחקירתו ניסה למזער את ההצלחה: "רק מינואר העסק התחיל להיות רווחי. עד עכשיו זה הלך על עלויות הקמה, רק בחודשים האחרונים התחיל להיכנס כסף".

כשהחוקרים שאלו אותו אם הוא יודע אם יש כסף מוסתר של טלגראס, הוא ענה: "לא יודע, גל סיפר לי ותכף השתתק שיש לו חברה חוקית שהם הקימו. הוא רצה להמיר לעסקים חוקיים, לעבור לייצור של ניירות גלגול".

אתה מבין שכל ההתנהלות בטלגראס היא לא חוקית?, שאל החוקר את בוגנים בסיום. "כן", הוא ענה, "בגלל זה אני מדבר ומנסה לכפר על זה".