עצה של מאה מיליארד דולר: היועץ האסטרטגי הטוב ביותר לחברה שלכם נמצא מתחת לאף
מוגש מטעם DUN'S 100
חדשנות טכנולוגית מביאה שינויים מרחיקי לכת בכמעט כל תעשייה ומגזר עסקי. "העולם החדש" מאופיין בפיתוח טכנולוגי מואץ, בקריסה של שווקים שלמים וביצירה של שווקים חדשים לחלוטין, כולם מבוססי טכנולוגיה בצורה כזאת או אחרת. היום, יותר ויותר חברות מבוססות טכנולוגיה מבינות את התרומה העצומה של עורך הפטנטים בפן העסקי של החברה ורואות בו יותר מכל, כיועץ אסטרטגי. בחברות אלו התקבעה ההבנה הבסיסית ש"כוח העל" של עורך הפטנטים היא היכולת שלו לגבש אסטרטגיה לחברה ולהיות שותף עסקי של ממש.
פטנט הוא כלי עסקי ביסודו. מטרתו להשיג יתרון תחרותי על ידי חסימת מתחרים מלעשות שימוש באלמנטים המוגנים באמצאה. החברה מפקידה בידי עורך הפטנטים את "הרוטב הסודי" שלה -- האלמנטים שהולכים לגרום לחברה להצליח בטווח הארוך. לכן, עורך הפטנטים של החברה אמון במידה רבה על התכנון אסטרטגי הטהור בנוגע לאמצאה, למוצר, לחברה ולשוק בעתיד הקרוב והרחוק. כפי שביל גייטס כתב פעם במאמר שפורסם במגזין Chief Executive בשנת 2004, "פטנטים הם מזמן לא נחלת המחלקה המשפטית של החברה". היום נדרשת ממנכ"לים הבנה רחבה במיוחד בסוגיות הקניין הרוחני של החברה, של מתחריה ושל כלל התעשיות הרלוונטיות לחברה ציין גייטס. עבודתו של עורך הפטנטים נמדדת בלוחות זמנים ארוכי טווח באופן שמחייב חשיבה אסטרטגית. בניגוד למהנדסים או אנשי פיתוח שמבצעים את עבודתם כשהם ממוקדי מטרה מיידית, עורך הפטנטים עוסק בהגנה שעשויה להתקבל בין שנה לשבע שנים מרגע הגשת בקשת הפטנט ובעבור עשרים השנים העוקבות להגשה. זה מחייב את עורך הפטנטים לחשוב קדימה באופן שלוקח בחשבון את השינויים הצפויים למוצר, לחברה או לשוק הרלוונטי. זוהי חשיבה אסטרטגית במהותה.
גם השינויים העצומים באקלים העסקי המקומי והגלובלי הביאו לעלייה החדה בנחיצותו של עורך הפטנטים כשותף פעיל וכמוביל מדיניות אסטרטגית של חברות מבוססות טכנולוגיה. כלכלת הסטארט-אפ בשיאה. בישראל בלבד, קמות בממוצע 2 חברות סטארט-אפ כל יום. לפי בדיקה שנעשתה בסוף שנת 2018, בישראל פועלות כ-7,000 חברות סטארט-אפ בכל זמן נתון. הסטארט-אפים בישראל גייסו 6 מיליארד שקל ב-681 סבבים ב-2018. מדובר בנתח עצום מכלל הכלכלה הישראלית. כלכלת הסטארט-אפ הביאה לשינוי תפיסתי בשיטת ניהול נכסי הקניין הרוחני של החברה. וכך - מה שהייתה בעבר "תוכנית קניין רוחני" (IP Plan) הפכה להיות "אסטרטגיית קניין רוחני" (IP Strategy). ההבדל בין השתיים היא ההבנה שאנחנו חיים בעולם משתנה שלא תמיד לוקח בחשבון את התוכניות שלנו. לפי מתודולוגית "הסטארט-אפ הרזה" (Lean Startup) של אריק ריס, המהות של סטארט-אפ היא החיפוש אחר המוצר או המודל העסקי תוך כדי תנועה. רוב משאבי החברה צריכים להתמקד בהשקת המוצר ויישום הפידבקים מצד הלקוחות של החברה באופן המאפשר דינאמיות בפיתוח המוצר. במתודולוגיית פעולה כזאת, "תוכניות קניין רוחני" לא יספקו את ההגנה הדרושה כי לא יילקחו בחשבון השינויים הצפויים למוצר, לחברה או לשוק בעתיד. כאן דרושה אסטרטגיה.
מאיר פנסטר צילום: יח"צ
אסטרטגית הקניין הרוחני של החברה תכלול לרוב עוד "נכסים רוחניים" בבעלות החברה מלבד פטנטים – כמו עיצובים, סימני מסחר, זכויות יוצרים, זני מטפחים, סודות מסחריים ועוד. בעבר, היה עורך הפטנטים אמון על הגנה של כל אלה. כיום, תפקידו של עורך הפטנטים בעולם החדש, בנוסף על ההגנה על הנכסיים הרוחניים של החברה, הוא ליצור סימביוזיה מוחלטת בין אסטרטגיית הקניין הרוחני של החברה לתוכנית העסקית שלה. לתוכנית העסקית יש משמעות אדירה על אסטרטגיית הקניין הרוחני של החברה ולהיפך. בכיוון האחד, הקניין הרוחני נועד לבסס יתרונות תחרותיים המהווים חלק בלתי נפרד מהתוכנית העסקית. בכיוון השני, במהלך עבודת עריכת הפטנטים עשויות להתגלות הזדמנויות עסקיות רבות לחברה, חלקן מרחיקות לכת, באופן שישפיע ישירות על התוכנית העסקית של החברה ועשוי אף לשנות לחלוטין את פני החברה והמודל העסקי שלה. לתובנות של עורך הפטנטים של החברה יש ערך רב. חברות שלא מאפשרות לעורך הפטנטים שלהן לקחת חלק מאסטרטגיית החברה כולה לרוב לא יצליחו להשתמש בקניין הרוחני שלהן כיתרון תחרותי כי לא תהיה התאמה בין ההגנה הפטנטית למוצר או לשוק המשתנה. מעבר לכך, אותן חברות ייפספסו הזדמנויות עסקיות אל מול מתחריהן וישארו מאחור.
השינוי העצום הזה בתפקידו של עורך הפטנטים, מנותן שירות טכני של החברה האמון על ההגנה של נכסי הקניין הרוחני שלה ליועץ אסטרטגי מהמעלה הראשונה, מחייב את עורך הפטנטים לאמץ גישה הוליסטית יותר לעבודתו. מעבר לתכנון אסטרטגי לטווח הארוך, עורך פטנטים טוב ייקח חלק בתכנון בסיסי של מהלכים שעתידים להתרחש בחברה, בגיוס משקיעים ובהיערכות לסבבי השקעות, באופטימציה של הערכת שווי נכסי הקניין הרוחני של החברה, בהכנה להליכי גילוי נאות, במעקב אחר מתחרים ויצירת קשרים עסקיים לחברה ובמינוף של הזדמנויות עסקיות בהתאם לתמונת המצב בשוק הרלוונטי.
כתב: מאיר פנסטר , עורך פטנטים וראש מחלקת מכשור רפואי בארליך ופנסטר, מקבוצת ארליך.
