$
דעות

דעה

בתוך עמנו: כיצד נוכל לשפר את היחסים עם הקהילה האתיופית-ישראלית

עלינו להבין את תחשות הקיפוח והזעם של הקהילה האתיופית בהקשר רחב יותר, באמצעות בחינת מדד שוויון ההזדמנויות; יש לצמצם ולתקן את הפער בין הפוטנציאל הגדול של בני הקהילה, לחוסר השילוב במקומות עבודה איכותיים ובלימודים, ולשלבם בתחומים מהם הם נעדרים כמו הנדסה, מחקר, ואדריכלות

פרופ' קנת הוכברג 16:5904.07.19

תסכול היא המילה שאולי מתארת בצורה המדויקת ביותר את התחושה שעלתה בי השבוע, בעקבות מותו של סלמון טקה.

 

 

 

נסיבות האירוע עוד יתבררו אבל העובדה שאזרח אתיופי נוסף נהרג כתוצאה מאש של שוטר הציתה מחדש, ובעוצמה רבה, את הפצע הפתוח של הפערים החברתיים והאתגרים בקליטת העלייה של אחינו יוצאי אתיופיה. כדי לתקן את הליקויים ולרפא את השבר, יש להבין את תחושות הקיפוח והזעם המוצדקות של עולי אתיופיה בהקשר רחב יותר.

 

 

סלמון טקה ז"ל נהרג מירי בקריית חיים 30.6.19 סלמון טקה ז"ל נהרג מירי בקריית חיים 30.6.19

 

נתוני מדד הגיוון של הנציבות לשוויון הזדמנויות בעבודה במשרד ראש הממשלה שהתפרסמו לפני מספר חודשים הצביעו גם הם כל כך שמדובר בפצצה מתקתקת, כפי שלמעשה ראינו השבוע. הפער הגדול בין הפוטנציאל שאני רואה לנגד עיניי מדי יום, של יכולות וכישורים בקרב הסטודנטים שלנו במרכז האקדמי לב, ובין חוסר השילוב במקומות עבודה איכותיים של עולי אתיופיה בישראל זועק לשמיים.

 

הנתונים רשמיים של מדינת ישראל מצביעים על היעדרות, לעיתים מוחלטת, של יוצאי אתיופיה ממקצועות מסוימים דוגמת הנדסה, מחקר מדעי ופיתוח, אדריכלות ועוד. בו בזמן, הנתונים מצביעים על ייצוג יתר במקצועות המאופיינים בשכר נמוך.

 

כשבחלק מהמדדים הרשמיים בישראל לא מופיעים נתונים על אוכלוסיית יוצאי אתיופיה, התסכול שאותו הזכרתי רק מתעצם, היות ואני יודע שאפשר גם אחרת. כך לדוגמה מתרשימי ההשוואה של תחום תכנות מחשבים נעדרת לגמרי אוכלוסיית עולי אתיופיה, בעוד בוגרים שלנו עושים חיל בחברות המובילות במשק בתחום, ביניהן אינטל, HP ועוד.

 

כאשר סטודנט בן הקהילה האתיופית מצליח בלימודים האקדמיים, ולאחר מכן מתקבל לעבודה במקצועות היוקרתיים ביותר בשוק התעסוקה בישראל, הוא מהווה מודל ודגל לחבריו בקהילה ומראה להם שניתן באמת להשתלב ולהצליח בישראל.

 

אך כאשר סטודנט לא מצליח בכך, או במקרה אפילו בעייתי יותר - מצליח בלימודים ולמרות זאת לא מתקבל לעבודה - ונשאב בעל כורחו למעגל של עבודה במקצועות עם פוטנציאל השתכרות נמוך, הסביבה שלו מבינה את המסר שלמעשה אין אפשרות להשתלב ולהצליח בישראל.

 

הפתרון, לכאורה, ברור - יש להכווין כבר מגיל צעיר את יוצאי אתיופיה למקצועות בעלי פוטנציאל השתכרות והתפתחות מקצועית גבוהים יותר – הנדסה, מחשבים ועוד.

כמו בכל עניין כמעט, גם כאן הבעיה מתחילה במערכת החינוך.

 

לפי נתוני הלמ"ס, בשנת הלימודים תשע"ו (2016) כשליש בלבד מבוגרי התיכון יוצאי אתיופיה היו זכאים לתעודת בגרות העומדת בדרישות הסף לקבלה לאוניברסיטה (לעומת שני-שלישים מבוגרי תיכון בכלל בחינוך העברי).

 

בנוסף, בעוד הסיסמא על בגרות חמש יחידות במתמטיקה הפכה לאחד המסרים המרכזיים במערכת החינוך, הנתונים מעידים כי למרות השיפור והעלייה בשנים האחרונות במספר הנבחנים ברמה זו מקרב יוצאי אתיופיה, בשנת תשע"ח (2018) עדיין היה מספרם נמוך ביותר ועמד על 95 נבחנים בלבד מתוך למעלה משלושת אלפים תלמידי העדה (3% בלבד).

 

משם ממשיכה הבעיה לאקדמיה, שגם בה למרות שיפור במספר הסטודנטים יוצאי אתיופיה, שיעורם עדיין נמוך ביחס לחלקם באוכלוסייה בכלל, ועוד יותר בקרב הגילאים המאפיינים סטודנטים בישראל.

 

באופן שאינו מפתיע, מיפוי המקצועות האקדמיים אותם לומדים יוצאי אתיופיה תואם את נתוני מדד הגיוון לעניין שוק התעסוקה, עם שכיחות גבוהה לחינוך ומדעי החברה ושכיחות נמוכה במקצועות יוקרתיים דוגמת ההנדסה, מדעי הטבע ורפואה.

 

למרות צעדים מבורכים שמקדמים במועצה להשכלה גבוהה על מנת להביא לשינוי המצב, נראה כי במוסדות אקדמיים רבים טרם הפנימו את הצורך לרדת ממגדל השן האקדמי, ולבנות מערך תמיכה מיוחד שיביא בחשבון את המאפיינים והאתגרים הייחודים העומדים בפני סטודנטים מקבוצות מיעוט בכלל, ויוצאי אתיופיה בפרט.

 

כמוסדות המתוקצבים על ידי קופת המדינה וממומנים על ידי הציבור, למוסדות האקדמיים החובה והאחריות לעשות ככל הנדרש על מנת לפתח מומחיות ומערך קליטה ותמיכה מיוחד שיבטיח את הצלחתן של אוכלוסיות אלה.

 

כמי שהינו חלק ממוסד שפתח לפני כשני עשורים את אחת התוכניות הראשונות לשילוב יוצאי אתיופיה באקדמיה בתחומי ההנדסה, הניהול והמחשבים, וכמוסד שבו יש פי שניים סטודנטים יוצאי אתיופיה ביחס לחלקם באוכלוסייה, אני יכול להעיד שהניסיון מלמד שמערך תמיכה הכולל הכנה קדם אקדמית, שיעורי עזר ותגבור, קורסי העצמה והדרכה, מלגות ייעודיות ועוד, ללא ספק יכול לעשות את כל ההבדל ולהטות את הכף לטובת הצלחה חסרת תקדים.

 

רק לפני מספר חודשים, מדינה שלמה התמלאה גאווה על טייס ראשון ממוצא אתיופי, ואכן חשוב להבליט ולפאר את סיפורי ההצלחה שמוכיחים מה הפוטנציאל שגלום באוכלוסייה זו. אולם, העובדה שעשרות שנים אחרי גלי העלייה הגדולים של יוצאי אתיופיה, סיפורים אלה הינם עדיין יוצאים מן הכלל, מהווה תזכורת כי כולנו חייבים לעשות עבודה טובה יותר לשינוי המצב.

 

 

 

 

הכותב הוא רקטור המרכז האקדמי לב למקצועות ההנדסה, מחשבים, הייטק וניהול

בטל שלח
    לכל התגובות
    x