טיפול השורש ביוצאי אתיופיה הוא איטי וכואב

בחינת שורה ארוכה של נתונים חברתיים, כלכליים וחינוכיים בקהילת יוצאי אתיופיה בישראל מובילה למסקנה: המצב משתפר אבל לאט מדי ומעט מדי. האפליה הולכת וקטנה באופן יחסי, אבל היא עדיין גדולה מאוד. דוגמה למצב הזה היא ירידה של 8% בלבד בין 2016 ל־2018 במספר כתבי האישום המוגשים נגד קטינים יוצאי אתיופיה, בעוד אצל הבגירים חלה עלייה של 20%. עוד דוגמה היא שאחוז יוצאי אתיופיה שניגשים לבגרות הגיע ל־91% אבל אחוז הזכאים לבגרות העומדים בתנאי קבלה אוניברסיטאיים עומד על 40% בלבד.

הפגנת יוצאי אתיופיה שלשום בתל אביב צילום: שאול גולן

רפורמות לוקחות זמן, בייחוד בתחום החשוב ביותר, החינוך, שמציג שיפור. לעומת זאת, יש דברים שאסור שייקחו זמן, בייחוד היחס של השוטרים המניח שקטינים יוצאי אתיופיה הם חשודים פוטנציאליים מעצם היותם שחורים. המשטרה מצליחה לשפר במידה מסוימת את הסטטיסטיקה, אבל דרוש שינוי גדול בהרבה. המשטרה צריכה לשנות לא רק את הסטטיסטיקה אלא גם את עמדות השוטרים. בהקשר זה מעניין להביט בנתונים לא רשמיים על הרג אזרחים מירי שוטרים בחמש השנים האחרונות: לפי נתוני מרכז מוסאוא נהרגו בתקופה זו 10 אזרחים ערבים ו־6 יהודים: 3 ממוצא מזרחי, שני אתיופים ורוסי.

פי שלושה כתבי אישום

הריגת סלמון טקה בשבוע שעבר והמהומות שבאו אחריה משכו תשומת לב לקיפוח הקשה של האוכלוסייה ממוצא אתיופי. יוצאי אתיופיה בישראל מונים כ־150 אלף איש, כלומר כ־2% מהאוכלוסייה (ו־2.5% מהצעירים), מתוכם קרוב ל־60% נולדו באתיופיה.

הפגנת יוצאי אתיופיה צילום: אבי מועלם

גל המחאות הקודם של יוצאי אתיופיה במאי 2015 הביא להקמת ועדת פלמור למיגור הגזענות כלפיהם. דו"ח הוועדה שהוגש ב־2016 גילה שאחוז כתבי האישום נגד יוצאי אתיופיה גבוה כמעט פי שניים משיעורם באוכלוסייה (3.5% לעומת 2%). אחוז כתבי האישום נגד קטינים יוצאי אתיופיה עמד על יותר מפי שלושה מחלקם באוכלוסייה הכללית (8.5%). על פי הדו"ח, שיעור הקטינים יוצאי אתיופיה המרצים עונש מאסר בפועל בכלא אופק, כלא הקטינים היחיד בישראל, עמד ביוני 2016 על 18.5%, כמעט פי עשרה משיעורם באוכלוסייה. מתברר שמאז חל שיפור מסוים אבל זה רחוק מלהספיק. על פי נתוני מח”ש, שיעור הקטינים בכלא נע במהלך 2018 בין 11% ל־18% (בין 10 ל־22 קטינים).

גם נתונים שהעבירה המשטרה ליחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות במשרד המשפטים מעידים על שיפור מוגבל בלבד. אם ב־2015 היוו הקטינים יוצאי אתיופיה 7.7% מהקטינים העצורים, ב־2018 ירד חלקם ל־5.4%. הבעיה היא שזה עדיין יותר מפי 2 מחלקם באוכלוסייה. נרשמה גם ירידה משמעותית של 50% במספר התיקים שנפתחו נגד קטינים יוצאי אתיופיה, מול ירידה של 30% במספר תיקי הקטינים בכלל. חלה ירידה קלה של 8% בשיעור כתבי האישום נגד קטינים ממוצא אתיופי, אך עדיין מוגשים נגדם כתבי אישום בהיקף שגדול יותר מפי 3 מחלקם באוכלוסייה. מה שאפשר ללמוד מכך שיש ירידה גדולה בפתיחת תיקים אבל קטנה בהרבה בכתבי אישום הוא אולי שהמשטרה באמת מנסה להיות בררנית יותר.

אם אצל הקטינים חלק שיפור, אצל הבוגרים חלה הרעה: עלייה של 10% נרשמה ב־2018 במספר התיקים שנפתחו נגד יוצאי אתיופיה בוגרים ועלייה של 20% בכתבי האישום שהוגשו נגדם.

מימין סלומון טקה ויהודה ביאדגה

הכי עניים בין היהודים

דו"ח קרבת העוני של מרכז אדוה לשוויון בישראל מגלה שיוצאי אתיופיה הם הקבוצה הענייה ביותר במגזר היהודי. 23% ממשקי הבית של יוצאי אתיופיה עניים ועוד 8% נמצאים בקרבת העוני ו־33% במעמד הבינוני הנמוך. זאת לעומת 13% בלבד ממשקי הבית היהודים שנמצאים מתחת לקו העוני.

ילידי אתיופיה עומדים בתחתית סולם השכר בציבור היהודי. על פי תמונת המצב החברתית של מרכז אדוה, גברים ילידי אתיופיה משתכרים 8,250 שקל בממוצע לעומת 12,950 בממוצע לגבר יהודי, כלומר 36% פחות. נשים ילידות אתיופיה משתכרות 5,600 שקל לעומת 8,600 בקרב כלל הנשים היהודיות (הפרש של 35%). נשים ילידות אתיופיה הן בעצם המגזר היהודי שמשתכר פחות מכולם. עם זאת, ילידי אתיופיה עדיין משתכרים יותר מגברים ונשים ערבים.

על פי נתוני הלמ"ס, ההכנסה נטו למשק בית אתיופי עמדה ב־2016 על 11,250 שקל, 29% פחות מההכנסה הממוצעת למשק בית בכלל האוכלוסייה. משק בית ממוצע של יוצאי אתיופיה מונה 4 נפשות לעומת 3.3 נפשות בכלל האוכלוסייה, כלומר ההכנסה מתחלקת על יותר אנשים. למרות זאת ההוצאה של משפחה אתיופית לצריכה עמדה על 7,000 שקל בלבד, 45% פחות מאשר במשק בית באוכלוסייה הכללית.

אחוז גירושין כפול

המצוקה מתבטאת גם בבעיות משפחה קשות. שיעור הגירושין באוכלוסייה של יוצאי אתיופיה כמעט כפול מאשר באוכלוסייה היהודית. קרוב ל־2% מהזוגות יוצאי אתיופיה מתגרשים מדי שנה לעומת אחוז אחד בשאר האוכלוסייה. שיעור המתגרשים עלה מ־14 מתוך אלף נשואים ב־2012 ל־19 מתוך אלף ב־2016.

מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מתריע על כך שאחוז הגירושין הגבוה עלול להצביע על מצוקות אחרות, כולל קשיי קליטה. שיעור המשפחות החד הוריות ממוצא אתיופי עומד על 26% כלומר אחת מכל ארבע משפחות, לעומת 12% בלבד בקרב כלל המשפחות היהודיות. כמובן משפחות חד הוריות נוטות להיות עניות יותר בגלל העובדה שיש להן רק מפרנס אחד, בבדרך כלל מפרנסת.

עוד נתון שמעיד על המצוקה הרבה: שיעור הגיוס של הגברים יוצאי אתיופיה עומד על כ־90% כמו שיעור הגיוס של כלל הגברים באוכלוסייה היהודית הלא חרדית. אבל שיעור הנשירה מהצבא אצלם עומד על בין 20% ל־25%, לעומת 17% בקרב כלל הגברים המתגייסים.

הפערים בחינוך מצטמצמים

בתחום החינוך נרשמת התקדמות לא מעטה אך היא אינה מצליחה לגבור על הפערים העצומים. מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה ששיעור יוצאי אתיופיה הניגשים לבחינות בגרות הגיע ל־91%, כמעט כמו השיעור בחינוך העברי הכללי — 95%. שיעור הזכאים לתעודה גדל מ־36% ב־2008 ל־62% ב־2017, שיפור נאה. אלא שבכלל האוכלוסייה היהודית עומד שיעור הזכאים על 79%, כלומר השוויון עוד רחוק. הפער הגדול באמת נותר בנתון החשוב ביותר, שיעור יוצאי אתיופיה שעומדים בתנאי הקבלה לאוניברסיטאות. זה עלה מ־21% ב־2008 ל־40% ב־2017 אבל הוא עדיין רחוק מאוד מהאחוז הכללי שעומד על 69%.

אחוז הסטודנטים יוצא אתיופיה גדל מ־0.9% מכלל הסטודנטים ב־2012 ל־1.2% ב־2018. אלא שגם הנתון החד הוא עדיין רק חצי מחלקם של הצעירים האתיופים באוכלוסיית הצעירים העומד על 2.5%. בשורה חיובית: ב־2018 למדו 24 סטודנטים אתיופים לתואר דוקטור.

והנה נתון שמנבא מצוקה עתידית - אחוז התלמידים ילידי אתיופיה בחינוך החרדי הכפיל עצמו פי 4, מ־1.7% ב־2006 ל־6.6% ב־2017. כלומר, קיים חשש כבד להיווצרות אוכלוסייה אתיופית משמעותית שלא תלמד תוכנית ליבה ולא יהיו לה כלים לצאת לשוק העבודה.

ביצוע דו”ח פלמור

כשלי יישום דווקא במשטרה

מבט על דו"ח הביצוע של המלצות ועדת פלמור למיגור הגזענות מגלה כי 8 מתוך 51 המלצות הוועדה לא פורסמו. הגופים הבולטים בהזנחת הביצוע הם משרד החינוך, משטרת ישראל ומשרד התרבות והספורט. משטרת ישראל נמנעת כבר שנה וחצי מפרסום דו"ח שנתי של הליכים משמעתיים נגד שוטרים במקרים של אלימות על רקע גזעני. כמו כן המשטרה אינה עורכת תיעוד של חקירות קטינים בעבירות פשע ובעבירות נגד שוטרים, זאת בזמן שנקודות החיכוך המשמעותיות בין האוכלוסייה ממוצא אתיופי לממסד הן עם המשטרה. משרד החינוך אינו עורך הכשרות למנהלים ומורים בנושא גזענות וטיפול בדעות קדומות, ואילו משרד התרבות והספורט נכשל בהקמת קרן לעידוד יוצרים ישראלים יוצאי אתיופיה ובהקמת חממת קולנוע שמטרתה לבטא את קולם הייחודי.