דוח הסניגוריה הציבורית: השימוש במדובבים - ללא פיקוח ראוי

זיכויו של אלישע חייבטוב על ידי בית המשפט העליון מעבירת רצח, לאחר שריצה 11 שנות מאסר, מהווה נקודת מפנה בהתייחסות בתי המשפט לפגמים חמורים באופן הפעלת מדובבים בחקירות. בניגוד לרוב מדינות המערב, המשפט הישראלי מכיר בשימוש במדובבים כתחבולת חקירה לגיטימית. בהרשעת רומן זדורוב

בדוח הסניגוריה הציבורית ל-2018 נכלל הפעם פרק מיוחד בשם "חקירה בשטח אפור – שימוש במדובבים", הסוקר את נושא הפעלתם של מדובבים על ידי משטרת ישראל ואת תחילת שינוי גישתם של בתי המשפט לשיטות ההפעלה של מדובבים.

במהלך השנים הציבו בתי המשפט מעט מאוד הגבלות על אופן הפעלת המדובבים, וככלל הסתפקו בקביעה כי הפעלת מדובב, כפופה, ככל פעולת חקירה אחרת, לגבולות של סבירות והגינות בחקירה. סיבה מרכזית לכך היה החיסיון שמוטל באופן אוטומטי על זהות המדובבים ושיטות הפעלתם.

היד החופשית שניתנה למשטרה נוצלה לפיתוח שיטות חקירה העושות שימוש באמצעים כמו: התחזות המדובבים לעבריינים כבדים, איומים, שימוש בסמים והתנהגות פלילית אחרת של המדובבים. לא אחת התבצעו פעולות מסוג זה על ידי מדובבים ללא תיעוד אמין וללא פיקוח ראוי של גורמים חקירתיים או משפטיים על התנהלות המדובבים. היעדר הפיקוח צורם מאוד בשים לב לכך שלעיתים בעת הפעלת מדובבים נוצרת זהות אינטרסים בין חוקרי משטרה לבין עבריינים כבדים, חלקם מכורים לסמים, וחלקם כאלו שממשיכים לבצע עבירות חמורות במקביל לעבודתם עבור המשטרה.

שנת 2018 מסמנת שינוי במגמת בתי המשפט להתיר שימוש נרחב במדובבים. במהלכה ניתנו פסקי דין ואף זיכויים המבקרים חלק משיטות הדיבוב ומעוררים דאגה מפני עיוותי דין והרשעות שווא.

לצד יצירת שקיפות רבה יותר ביחס לאופן הפעלת המדובבים, ממליצה הסניגוריה הציבורית לקיים דיון בשלושה מישורים: הראשון, על עצם השימוש הנרחב במדובבים והפגיעה הגלומה בו בזכויות חוקתיות של חשודים; השני, על אופן הפעלת המדובבים על ידי המשטרה תוך מודעות למארג האינטרסים המורכב הקיים בהקשר זה; והשלישי, על יצירת איזונים ובטוחות שיאפשרו מניעת עיוותי דין נוכח השימוש במדובבים שהם עבריינים.

בשנת 2018 חלה ירידה של 3.4% במספר ההליכים הפליליים בהם טיפלה הסניגוריה הציבורית – 30,984 לעומת 32,041 בשנת 2017. חרף הירידה, ניתן לראות כי בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית בהיקפי הייצוג על ידי הצוות הפנימי (להבדיל מתיקים שבהם מייצגים סניגורים חיצוניים): מ-1,140 הליכים ב-2014 ל-1,461 ב-2018. במהלך השנה זוכו מאות נאשמים שיוצגו על ידי הסניגוריה הציבורית.

נושאים נוספים עליהם התריעה ובהם פעלה הסניגוריה בראשות ד"ר יואב ספיר: מניעת התייעצות של חשודים עם עורך דין במהלך חקירה; שימוש פסול בכבילה באזיקים כאמצעי חקירה; הפרת זכויות קטינים בחקירה; אכיפת יתר והצורך בהרחהת השימוש בהסדר מותנה לפיו אין ממצים את התיק להליך פלילי אלא מסתפקים בנסיבות המתאימות בקנס או חלופה שאינה מותירה כתם פלילי.

וכמובן - ריבוי המעצרים, אם כי במהלך 2018, לראשונה מזה שנים, חלה ירידה ניכרת במספר המעצרים. מנתוני משטרת ישראל עולה כי בשנת 2018 היו כ-53,000 מעצרים, ירידה של כ-10% מהשנה הקודמת.

תגובת הפרקליטות והייעוץ המשפטי לממשלה: "בית המשפט העליון הכיר בכך שעצם השימוש במדובבים במסגרת חקירה פלילית, הוא פעולת חקירה לגיטימית, שלעיתים הכרחית לבירור האמת. פעמים רבות שימוש במדובבים במהלך החקירה הוביל לפענוח תיקי רצח, סמים ואלימות חמורים, ללכידת עבריינים והבאתם לדין.

"ביחס לדברים העולים מדוח הסניגוריה הציבורית שפורסם עתה: כפי שהודענו לפני כחודשיים, בעקבות מספר אירועים שמצאו ביטוי בפסקי דין שניתנו לאחרונה, ביקש היועץ המשפטי לממשלה מהמשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט פלילי), עמית מררי, לבחון סוגיות שונות בתחום ההליך הפלילי וזכויות חשודים, ולהציע דרכים לתיקון ושיפור.

"בכל הנוגע לטענות בדבר אכיפת יתר: במהלך השנה האחרונה יזמנו מדיניות אכיפה ייחודית לעבירות מתאימות, הנותנת בכורה לנסיבות אישיות, באופן אשר מצמצם מאוד את המקרים שבהם מוגש כתב אישום. כך, הורחב השימוש בפרקטיקה חדשה הקרויה "הסדר מותנה" לפיו תיק פלילי לא מוגש לבית המשפט בכפוף להסכמת החשוד להודות בביצוע העבירה ולקיים תנאים כגון תשלום קנס או פיצוי".