"רוב התיכוניסטים הערבים שלמדו אלקטרוניקה ומחשבים לא ידעו מה זה הייטק"

ב-2008 חברו שלושה אנשים - סמדר נהב, יוסי כותן וסאמי סעדי - להביא את ההייטק לחברה הערבית. "מההתחלה אמרנו שאנחנו לא רוצים לדבר על בעיות וקשיים, אלא לספק פתרונות, ורצינו לבנות הייטק בתוך החברה הערבית שימשוך יהודים וערבים, כמו שיש בהרצליה ויקנעם", מספר סעדי. "באותה תקופה יהודים הגיעו לנצרת בסוף השבוע לאכול כנאפה. רצינו שזה יהיה מקום העבודה שלהם, שהם יבואו לנצרת לעבוד ולא לבלות".

תחדד, מה ההבדל? 

"ההבדל עצום. לא רצינו ליצור הייטק ערבי שמבוסס על מהנדסים ערבים, אלא להקים מרכזי הייטק בערים הערביות שימשכו יהודים וערבים לעבוד יחד. לפני כמה שנים היתה תקופה של מתח, וראש מועצה יהודית מאזור המשולש התראיין בגלי צה"ל, ואמר, 'אני מתפלא על הערבים, אנחנו ביחסים מצוינים ובשכנות טובה. אנחנו קונים אצלם, הם עובדים אצלנו, והמצב מצוין'. במילים האלה", מדגיש סעדי. "המשוואה הזו לא יכולה להתקיים לטווח הארוך. אנחנו לא המקום שיספק ירקות, פירות וחומוס לחברה היהודית. צריך לשנות את המשוואה, ליצור חברה משותפת של אנשים שיוצרים יחד לא רק הייטק אלא גם עתיד משותף. זה הרבה מעבר לעבודה משותפת".

לעבודה הקשה יש פירות: אם ב-2012 היו 2,000 סטודנטים ערבים במקצועות הייטק, היום יש 6,000. לצדם כבר עובדים יותר מ-6,500 מהנדסים בתעשייה, לעומת 350-400 בלבד ב-2008. יותר מ-40 חברות טכנולוגיה פועלות מנצרת, ויזמים ערבים הקימו למעלה ממאה סטארט-אפים. המשמעות עצומה: אלה אלפי אנשים שמרוויחים שכר תחרותי, יוצרים מודל לחיקוי לצעירים, על כל משרה שלהם נוצרות עוד 2-3 משרות שירותים, והחברות שמעסיקות אותם משלמות ארנונה ומספקות זריקת מרץ עסקית לאזור כולו. אלה תועלות שנמדדות במיליארדים.

"צופן פתחה לא רק דלת, אלא אולי גם כמה חלונות", אומר סעדי, "והיום מספר הסטודנטים הערבים שלומדים את מקצועות ההייטק הוכפל. בעוד 5-10 שנים זה יכול לעשות שינוי חברתי פוליטי מדהים בחברה הערבית, וגם בחברה היהודית".

סאמי סעדי. "אנחנו אומרים לתלמידים בתיכונים לא להסתפק במכללות או בציונים ממוצעים אלא להצטיין ולהתאמץ" צילום: עמית שעל

אלא שהדרך לשם לא היתה פשוטה. אחד האתגרים המעניינים היה ללמד את הצעירים הערבים מה זה הייטק ולרצות לעסוק בו. "ב-2016 עשינו מחקר בקרב תלמידי כיתות י"א-י"ב שלומדים מתמטיקה, פיזיקה, אלקטרוניקה ומחשבים, ו-59% לא ידעו מה זה הייטק".

למרות שהם למעשה כבר על המסלול להייטק.

"נכון. וכשאנחנו לוקחים אותם לסיורים בחברות הייטק, רוב המורים למתמטיקה ומחשבים אומרים לנו, 'וואו, זו הפעם הראשונה שלנו'. הרבה אנשים בחברה הערבית למדו מקצועות הייטק בטכניון, ולאחר שלא מצאו עבודה הלכו להיות מורים או פתחו עסק עצמאי. בגלל זה אנשים לא התאמצו. הם אמרו, 'בשביל מה אני אתאמץ? אני אעבוד קשה, אביא ציונים מצוינים, ואחזור להיות מורה או עצמאי. זה לא יקדם אותי לעבודה בפייסבוק, גוגל או אינטל'. והיום אנחנו אומרים להם, 'אתם רוצים להגשים את החלום ולעבוד בפייסבוק או בגוגל? ממוצע 60 או 70 לא יכניס אתכם לשם. זה החלום שלכם? תתאמצו'. אנחנו אומרים לתלמידים בתיכונים לא להסתפק במכללות או בציונים ממוצעים אלא להצטיין ולהתאמץ. והיום יש הרבה מצטיינים שאפילו לא צריכים את הסיוע של צופן. הם מסיימים את הטכניון בהצטיינות, וחברות ההייטק קוטפות אותם".

רעיונות ואנשים יוצאי דופן שיגרמו לכם לראות את העולם קצת אחרת

 

להאזנה לפודקאסט לחצו כאן >>

"הכמוסה" הוא פודקאסט שבועי שבו קרן צוריאל וליעד ליבנה מציגים רעיונות ואנשים יוצאי דופן. פרק חדש מתפרסם מדי יום שישי באתר כלכליסט וזמין גם בספוטיפיי , ב-iTunes ובאפליקציית הפודקאסט האהובה עליכם (חפשו את "הכמוסה" או העתיקו את הקישור הזה ).