נגיד בנק ישראל: הפערים במיומנויות של הישראלים מהעולם לא נובעים רק מהפער במגזר החרדי והערבי

"השונות בציוני מבחן המיומנויות בישראל היא הגבוהה ביותר מבין המדינות הנכללות בסקר הן בממוצע, הן ללא החברה הערבית והן ללא החרדים והערבים גם יחד. כלומר, הפערים במיומנויות בישראל בולטים בהשוואה בינלאומית. פערים אלו מציבים כאמור את קובעי המדיניות בבואם לצמצם את אי השוויון בנקודת פתיחה לא-קלה". כך אמר היום נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון בכנס אי שוויון והתערבות ממשלה של חטיבת המחקר בבנק ישראל שנערך בי-ם. ירון חידד כי "נדגיש כי הפערים במיומנות אינם מבטאים יכולת גבוהה במיוחד של האוכלוסייה החזקה אלא דווקא חולשה של האוכלוסייה עם המיומנויות הנמוכות יותר".

לדברי ירון, לפי בחינת תוצאות סקר PIAAC של ה-OECD הכולל מבחנים כמותיים, מילוליים ופתרון בעיות בסביבה מתוקשבת "ניתן לראות שגורם מרכזי המשפיע על השכר של הפרטים הוא כישורי העבודה שלהם, כלומר המיומנויות הללו בדיוק. קיים קשר סטטיסטי חזק בין הציון במבחן הכישורים אותו עורך ארגון ה-OECD ובין השכר של הנבחנים. הרמה הממוצעת של ההישגים במבחני המיומנויות בישראל היא נמוכה. גם בממוצע כלל האוכלוסייה, וגם כאשר מצמצמים את הניתוח כך שלא יכלול שתי קבוצות אוכלוסייה המזוהות בדרך-כלל כבעלות כישורים נמוכים יותר בתחומים הנבחנים: הציבור החרדי והחברה הערבית.

נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון צילום: עומר מסינגר

"זוהי נקודה חשובה שכן לעיתים נדמה שסיוע וקידום אוכלוסיות אלו יפתור את בעיית המיומנויות במשק הישראלי. לא כך הדבר – זוהי בעיה שנוגעת לכלל קבוצות האוכלוסייה ודורשת צעדים ומדיניות כוללת, גם אם תוך התייחסות פרטנית לקבוצות אלו. לא מפליא אם כן שהתשואה למיומנויות הנדרשות בשכר בישראל היא מהגבוהות בקרב מדינות ההשוואה, שכן מדובר במשאב במחסור".

ירון הוסיף כי "הרמה הנמוכה במיומנויות של המבוגרים בישראל עומדת בניגוד לרמת השכלה פורמאלית גבוהה: הן במספר שנות הלימוד, והן בשיעורי ההשכלה הגבוהה – שהם שלישיים רק ליפן ולקנדה בכל העולם. רמת המיומנויות בישראל נמוכה בכל רמות ההשכלה בהשוואה לשאר המדינות, אם כי הפערים מצטמצמים ככל שעולים ברמת ההשכלה.

לדברי ירון, ייתכן והסיבה לכך שלמרות שהיקף ההשכלה נרחב אך המיומנויות נמוכות, "נעוצה בכך שהפערים במיומנויות מול חו"ל נפתחים בשלב מוקדם יחסית, כבר בחינוך הבסיסי. הביצועים של תלמידי חטיבת הביניים בישראל נמוכים מאוד בהשוואה לשאר המדינות המפותחות".

בנוגע לאי השוויון בישראל לעומת מדינות אחרות, כפי שמשתקף במדד ג'יני להכנסה הפנויה במדינות ה-OECD אמר ירון כי "אי השוויון בישראל גבוה, אך אינו חריג (0.34 לעומת ממוצע של 0.32- ע"מ). יחד עם זאת, יש לציין כי תחולת העוני גבוהה (שיעור העוני בישראל ב-2017 עמד על 17.7% לעומת מוצע של 11.8% ב-OECD – ע"מ).

"נציין כי קו העוני עולה עם צמיחת המשק, גם כאשר מסתכלים עליו ביחס לתוצר לנפש. ובכל זאת תחולת העוני בשנים האחרונות נמצאת במגמת ירידה.

"כאשר מסתכלים על ההתפתחות על-פני זמן של מדד אי-השוויון בישראל, ניתן לראות שמזה כעשור מתרחש תהליך של ירידה באי השוויון בהכנסה הפנויה, לאחר שבעשור שקדם לו נרשמה דווקא עלייה באי-השוויון".

לדברי ירון "הירידה באי השוויון בהכנסה הפנויה מובלת על ידי צמצום אי השוויון בהכנסה הכלכלית בישראל. מספר המפרנסים הממוצע במשק בית עלה, אך הבולטת מכולם היא העלייה בקרב חמישון ההכנסה התחתון.

"העלייה בשיעורי ההשתתפות בכל קבוצות (ומגזרי) האוכלוסייה – שילוב של מדיניות מעודדת יציאה לתעסוקה, יחד עם תהליכים תרבותיים, לצד עלייה בשכר המינימום, וירידה מתמשכת ברמת האבטלה, תומכים בתהליך של צמצום אי השוויון בהכנסה הכלכלית וצמצום אי השוויון בהכנסה הפנויה".