המכון הישראלי לדמוקרטיה: למרות הפטור מהצבא, האברכים אינם יוצאים לעבוד

ל־78% מהאברכים החרדים יש פטור מלא משירות צבאי ולכן אין שום מחסום חוקי שמונע מהם לצאת לעבוד. רק 22% מהאברכים נמצאים בהסדר דחיית השירות של בחורי הישיבות שמונע מהם חלקית לעבוד. 77% מהאברכים הם בני 25 ומעלה ובכל זאת נשארים בישיבה. המידע המפתיע הזה עולה מנתונים מעודכנים של שנתון החברה החרדית של המכון הישראלי לדמוקרטיה.

משמעות הנתון האחרון היא שהסדר דחיית השירות, המגביל את יכולת האברכים לעבוד, הפך למכשול שולי בהוצאת האברכים לשוק העבודה, שכן 4 מכל 5 מהם נשארים בישיבה מתוך בחירה. זהו ללא ספק כישלון חרוץ למדיניות הממשלה של עידוד האברכים לצאת לשוק העבודה והצלחה גדולה למדיניות עידוד הקצבאות לאברכים של המפלגות החרדיות.

מימין: שר הכלכלה ב־2014 ושר האוצר דאז יאיר לפיד. הורידו את גיל הפטור המלא משירות מ־28 ל־24 צילום: אוראל כהן, אלכס קולומויסקי

העלות הכספית למשק עצומה, בייחוד אם מביאים בחשבון את הצמיחה הבלתי פוסקת של האוכלוסיה החרדית ומספר האברכים. משמעות נוספת של הנתון היא שהתוכנית שפרסם יו"ר הימין החדש נפתלי בנט בשבוע שעבר, להוריד את גיל הפטור מ־24 ל־21 כדי להוציא אברכים לשוק העבודה מנסה לפתור בעיה שאינה קיימת.

89 אלף אברכים

שנתון החברה החרדית של המכון הישראלי לדמוקרטיה העביר ל"כלכליסט" את הנתונים המעודכנים על מספר תלמידי הישיבות הבוגרים. מספר האברכים (תלמידי ישיבות נשואים הלומדים בכוללים — ישיבות לגברים נשואים) הגיע ב־2018 לשיא של 88,600 אלף, מתוכם 84 אלף ישראלים ו־4,500 מחו"ל. זאת עלייה של 3% בהשוונה לנתון של 86 אלף אברכים ב־2017. עורך השנתון, ראש תוכנית החרדים של המכון הישראלי לדמוקרטיה ד"ר גלעד מלאך, מציין עם זאת שחלה האטה בעלייה.

תלמידי הישיבות החרדים מתחלקים מבחינת הצבא לשני סוגים: אלה שיש להם פטור מלא משירות צבאי ואלה שמקבלים דחיית שירות מדי שנה, ואם יפסיקו ללמוד צפויים לגיוס. הסדר דחיית השירות מגביל את היכולת של תלמידי הישיבות והאברכים לעבוד וללמוד במקביל, ובעבר מנע זאת כליל. לעומת זאת, מי שיש לו פטור יכול לעזוב את הישיבה בכל רגע.

אחת הטענות העיקריות בוויכוח על השוויון בנטל במהלך השנים היתה שהכולל משמש בפועל כבית סוהר, שכן אברכים שאינם רוצים להתגייס לצבא חייבים ללמוד בו ומסיבה זו הם אינם יוצאים לעבוד.

הנימוק הזה עמד ברקע המהלך שהעבירו ב־2014 שר האוצר אז יאיר לפיד מיש עתיד ושר הכלכלה אז נפתלי בנט, שכונה "ריקון הבריכה".

אברכים בישיבת חברון צילום: חיים צח

החוק שקידמו הוריד את גיל הפטור המלא מ־28 ל־24. יתרה מכך, 30 אלף בחורי הישיבה והאברכים שהיו ביום הקובע ב־2014 בני 22 ומעלה, קיבלו פטור מלא במטרה לאפשר להם לעבוד. כן נקבע שמעתה ואילך בני 24-22 יוכלו לעבוד בהיקף של שליש משרה מחוץ לשעות הלימודים בישיבה. על רקע זה אפשר היה לכאורה לצפות שלפחות מאז 2015 תחול ירידה בחלקם של האברכים בעלי הפטור המלא מכלל בעלי הפטור, שכן הם ייצאו לעבוד. בפועל חלה עלייה בחלקם של בעלי הפטור המלא — מ־75% ב־2015 ל־78%.

את הממצאים המדאיגים מחזקים מאוד נתוני הלמ"ס המפלחים את תלמידי הישיבות לפי גיל. מתברר שב־2017 היו 77% מהאברכים בני 25 ומעלה, 55% היו בני 30 ומעלה, ו־23% היו בני 40 ומעלה. אם מטרת הורדת גיל הפטור ו"ריקון הבריכה" היתה לאפשר לאברכים לצאת מהישיבה בגיל צעיר יחסית שיאפשר להם לרכוש השכלה כללית ומקצועית, הרי שנראה שהיא מוחטאת לחלוטין.

הנורמות החברתיות החרדיות קובעות שהייעוד העיקרי של גבר הוא ללמוד בכולל ועליו לעשות זאת לפחות במשך כמה שנים לאחר הנישואים. נראה שנורמות אלה השתרשו כל כך, עד שביטול האיום בשירות צבאי באמצעות הורדת גיל הפטור לא הועיל. סביר להניח שגורם מרכזי נוסף הוא העובדה שהגברים אינם לומדים לימודי ליבה כך שאין להם כישורים בסיסיים להשתלבות בשוק העבודה המודרני.

כמה זה חמור? התוצר השנתי שמאבד המשק בשל כל אברך שנשאר בישיבה הוא בממוצע כ־100 אלף שקל. כל עשרת אלפים אברכים היו יכולים להוסיף תוצר של מיליארד שקל אם היו יוצאים לעבוד. החישוב הזה אינו כולל את הקצבאות וההנחות הרבות שמקבלות משפחות האברכים, אם בגלל היותם אברכים ואם בגלל העוני הקשה שהן משיתות על עצמן.

נכון, ב־2015, השנה הראשונה לאחר הקיצוצים הגדולים בקצבאות של ממשלת נתניהו־לפיד־בנט ו"ריקון הבריכה" נרשמה עלייה באחוז הגברים החרדים העובדים מ־%46 ל־51%, אבל מאז אחוז זה דורך במקום ואף ירד קלות. תרומה גדולה תרמה לכך ממשלת הימין והחרדים (ובנט) שכמעט הכפילה את קצבת הישיבות, חידשה את קצבאות הבטחת ההכנסה לאברכים והחזירה את ההנחות הגדולות במעונות יום.

איך מתפלגים האברכים

תוכנית חסרת סיכוי

על רקע נתונים אלה נראית תוכנית הפטור החדשה שפרסם בנט בשבוע שעבר, תחת השם "משיסוי לשילוב", כחסרת סיכוי במיוחד. במרכז התוכנית ניצבת "הורדת גיל הפטור משירות צבאי לחרדים מגיל 24 לגיל 21, על מנת שיוכלו לצאת ללמוד מקצוע בגיל הגיוני ולעבוד בעבודה איכותית לאורך חייהם". כדי לפצות את הלא חרדים על ההגדלה הדרמטית באפליה, בנט ממליץ להגדיל את השכר שהצבא משלם לחיילים בשירות חובה.

מלאך מעריך שהורדת גיל הפטור לא תביא ליציאה משמעותית של גברים חרדים לשוק העבודה. לזה דרוש לדבריו שיקצצו בקצבאות. הוא מציע גם להגביל את הקצבאות בשנים, עד גיל 28. תועלת שכן יכולה לדבריו לצמוח מתוכנית בנט היא שחרדים שרוצים לעבוד יוכלו לצאת ללמוד מקצוע מוקדם יותר.

מהימין החדש נמסר בתגובה: "תוכנית בנט לשילוב החרדים היא הדרך לשלב את החרדים בכלכלה ובחברה הישראלית. כמו בכל תוכנית יצירתית וחדשנית, גם על תוכנית זו ישנם מבקרים וספקנים. את הדרך הקיימת כבר מנסים עשור, וחוק שמקבע אותה יוביל לאותן תוצאות לא מוצלחות".