"כשלון מכרז מכל האמוניה היה כתוב על הקיר, אבל כולם התעלמו"
מבקר המדינה מצא כי הטיפול הממשלתי במכל במפרץ חיפה ובהקמת אחר בדרום היה עקום מתחילתו עד סופו. לגבי המכרז שנכשל קובע המבקר כי נעשה מבלי לבחון את "עיתויה האפשרי של הסגירה והשפעותיה בטווח הקצר ובטווח הארוך על הצרכנים הקטנים במשק הזקוקים לאמוניה ועל מלאי החירום של האמוניה הנדרשת למשק"
בספטמבר 2017 נרשמה היסטוריה באזור חיפה, זאת עם הסגירה הרשמית של מכל האמוניה שפעל באזור מעל ל-30 שנה. דוח מבקר המדינה יוסף שפירא מגלה שהטיפול הממשלתי במכל ובמכרז להקמת אחד חדש בדרום היה עקום לכאורה מתחילתו עד סופו.
- סוף עידן: יבוא האמוניה לא יעבור יותר בצפון המדינה
- מה נסגר עם מפעל האמוניה: מתקן הקבע תקוע, ובינתיים האמוניה מסוכנת ויקרה יותר
- הממשלה מוותרת לחיפה כימיקלים על 500 מיליון שקל
כך למשל, שפירא מצא שכבר ב-2011 המדינה לא עסקה באופן ממצה בשאלות יסוד הקשורות בנושא יבוא האמוניה ואחסנתה, ובייחוד בשאלה האם המדינה צריכה בכלל להיות מעורבת בהסדרת אספקת האמוניה, המשמשת ברובה שתי חברות פרטיות לייצור של דשנים המיועדים ליצוא - חיפה כימיקלים וכיל. עוד לא נבחנה "התועלת הכלכלית המתקבלת למדינה מקיומה של תעשיית דשנים בצפון הארץ למול הסיכונים הביטחוניים והבטיחותיים הנובעים מקיומה באזור זה וההיבטים הסביבתיים שלו".
מיכל אמוניה במפרץ חיפה צילום: אלעד גרשגורן
בפועל הממשלה החליטה להקים מכל חדש בדרום, אולם שפירא טוען שבדברי ההסבר שצורפו להצעת ההחלטה שעליה התבססה החלטת הממשלה מאוקטובר 2013 להקמתו לא צוין במפורש הסיכון הכלכלי הגדול הגלום בבחירה בחלופת הקמת המפעל, סיכון המקטין מראש את סיכויי ההצלחה. "כבר בדוח החלופות צוינו אינדיקציות ברורות לכך שהכדאיות הכלכלית של הקמת מפעל לייצור אמוניה לשוק המקומי בלבד אינה ודאית, עקב אי-הוודאות בנוגע למחיר מכירת האמוניה שתיוצר בו, לכמות האמוניה ולמחיר הגז הדרוש לייצורה. גם בדיקת משרד הכלכלה מ-2013 לא הסירה את חוסר הוודאות האמור", הוא קובע.
לסיכום החלק הזה מעיר שפירא שהמכרז להקמת המכל, שיצא לדרכו בממשלה הקודמת ונכשל בנובמבר 2016 עם אפס הגשת הצעות, נעתה מבלי לבחון את "עיתויה האפשרי של הסגירה והשפעותיה בטווח הקצר ובטווח הארוך על חי"כ ודשנים, על הצרכנים הקטנים במשק הזקוקים לאמוניה ועל מלאי החירום של האמוניה הנדרשת למשק".
וכך יצא שעד סגירת המפעל חברה פרטית החזיקה הלכה למעשה את מלאי האמוניה של המדינה לשעת חירום. "משנת 2010 לא עשו הגורמים הממשלתיים הנוגעים בדבר הערכה מחודשת של צורכי המשק וצורכי החירום. משום כך, ומשום שאימצו את העמדה ולפיה פעולתה של חיפה כימיקלים משרתת גם את אינטרס המדינה, פעלו מאז הגורמים הממשלתיים על בסיס ההנחה, שבהמשך התבררה כלא מבוססת, כי יש חשיבות רבה למערך אספקת האמוניה, לפעילותו של המכל ולמציאת חלופה למכל בטרם סגירתו. במצב כזה הצטמצם כאמור האינטרס של חי"כ לסייע להצלחת הקמת המפעל על ידי השתתפות במכרז להקמתו או על ידי התחייבות לקנות ממנו אמוניה וכדומה", אומר שפירא.
ומה לגבי ניהול המכרז עצמו? גם כאן המסקנה העצובה היא שהכל נוהל לא נכון. כך למשל נמצא ש"המשרד להג"ס ומנכ"ל המשרד לשעבר (דוד לפלר - ל"ג) לא דיווחו לממשלה כי כבר באוקטובר 2013, פחות מחודש לאחר קבלת ההחלטה, התברר כי חל עיכוב בלוחות הזמנים לביצוע המכרז וכי סיום הפרויקט והפסקת עבודת המכל יתאפשרו רק בשנת 2018". עוד נמצא שהמתווה שנקבע בהחלטת הממשלה לא כלל התייחסות מפורשת לשאלת המשך פעילותו של המכל עם הקמתו של המפעל לייצור אמוניה. "עולה חשש כי חוסר ההכרעה בעניין זה יצר בקרב המציעים הפוטנציאליים במכרז חוסר ודאות בעניין הפסקת פעילות המכל וכפועל יוצא מכך בעניין הכדאיות הכלכלית של הקמת המפעל, והיה בין הגורמים לעיכוב בהליך ביצוע המכרז ולכישלונו".
השורה התחתונה היא ש"אף שהניסיונות להבטיח מחיר גז מיוחד למפעל האמוניה לא צלחו, ואף שהיה ידוע לגורמים הממשלתיים הנוגעים בדבר כי מחיר הגז הבסיסי שנקבע במתווה הגז גבוה בשיעור ניכר מהמחיר שיכול להבטיח את הכדאיות הכלכלית של הקמתו ותפעולו של המפעל, המשיכו המשרד להג"ס וצוות ההיגוי לקדם את הפעולות הקשורות בפרסום המכרז. המשרד להג"ס גם לא דיווח לממשלה על כישלון ניסיונות אלה ועל משמעותו.
המשרד להג"ס, שעמד בראש ועדת ההיגוי, לא הביא לידיעת הממשלה ולהכרעתה את קביעת הוועדה שהמדינה תיתן לזוכה במכרז סיוע כספי נוסף על סבסוד פיתוח הקרקע, אף שבהחלטה מאוקטובר 2013 לא הוזכר מתן סיוע כספי. ביוני 2016 הסכימו השר להג"ס לשעבר אבי גבאי ושר האוצר מר משה כחלון על סכום מענק ועל מתן רשת ביטחון לזוכה במכרז, שיכלו להגיע יחד לסכום כולל של כ-720 מיליון שקל, בלי שיידעו את הממשלה בדבר השינויים המשמעותיים בתנאי המכרז וקיבלו מבעוד מועד את החלטתה בעניין הוספת מרכיבי הסיוע, שהגדילו בשיעור ניכר את עלותו הצפויה של הפרויקט".
