סיטרואן איירקרוס: שוברת את השגרה המשעממת של רכבי כביש־שטח

בשלב כלשהו בחלוף הזמן מחיריהם של רכבי כביש־שטח עממיים זינקו. זה קרה במהירות מפתיעה, גם במונחים של שוק הרכב הישראלי המטורלל והכאוטי. התהליך פשוט: הישראלים רוצים רכבי כביש־שטח, יבואני הרכב מבינים שהישראלים רוצים רכבי כביש־שטח, יצרני הרכב מבינים גם הם שהצרכנים בעולם רוצים רכבי כביש־שטח. מלכי מכירות מומלכים, להיטי מכירות נוצרים, קטגוריות חדשות נולדות - המחירים מטפסים והישראלי משלם.

לפני ארבע שנים בלבד קיה ספורטאז' בסיסי - להיט מכירות ישראלי ספרטני - עלה 135 אלף שקל. כיום מחירו של רכב כביש־שטח בסיסי למדי בגודל של קיה ספורטאז' מתחיל בלא פחות מ־145 אלף שקל לפני אבזור. אפשר לנפח מחיר של רכב כביש־שטח משפחתי, לא יוקרתי, לסדר גודל של 180 אלף שקל בלי להתאמץ, וזה ישתלם: דירה לא גדולה במרכז הארץ עולה מיליון שקל ומעטים יכולים לרכוש אותה, אך רכב כביש־שטח חדש ישאיר לכם עודף מ־200 אלף שקל, כך שלכולם יש כסף לזה.

סיטרואן איירקרוס צילום: עמית שעל

ותשומת לב לפרטים הקטנים

נדירים המקרים בשוק הרכב הישראלי שמצליחים לשבור את הנוסחה שלוקחת לקוח שרצונו לשבת גבוה ומוכר שרוצה לדחוף לו משהו זול, בדרך כלל מהמזרח הרחוק. כזה הוא סיטרואן C5 איירקרוס.

סיטרואן תחגוג בקרוב 100 שנים להיווסדה. אולי זו הסיבה מדוע בחרו בחברה להצמיד ל־C5 שם של מכונית מהעבר הלא כל כך רחוק, כזו שרחוקה מלהיות דגם מיתולוגי של סיטרואן. אולי הכוונה היא להמחיש שמדובר ברכב כביש־שטח שמיועד להתחרות בקטגוריה שבה התחרתה בעבר סיטרואן C5, אולי זה נעשה כדי לרמוז שמדובר בדגם נוח מאוד.

בכל מקרה, סיטרואן C5 מתהדרת בעיצוב מיוחד. לפיג'ו יש את דגם 3008, שנשאר איתה במשך שנים, לסיטרואן לא היה כלום. לכן בסיטרואן הוחלט על עיצוב מיוחד - אך לא יותר מדי, כי בסיטרואן כבר למדו לקח עם הקקטוס. העיצוב של סיטרואן C5 איירקרוס עובד היטב, ומתבלט בשוק: שתי שורות של פנסים המסודרות זו מעל זו, גריל קדמי ענק, פסי הגנה בחלק התחתון של הדלתות. איירקרוס נראה טוב.

סיטרואן איירקרוס מבפנים צילום: עמית שעל

בכל הקשור לעיצוב הפנים, סיטרואן קולעת לפעמים עם תאי נוסעים, לפעמים מפשלת. איירקרוס עובד היטב על גימיקים סיטרואניים ותיקים: איכות הגימור אינה מדהימה, אך העיצוב מצליח להסתיר זאת בקלות. מעטים הם הרכבים העממיים שעיצוב הפנים שלהם מצליח לייצר תחושה חיובית - תוצאה של הנדסת אנוש מצוינת וגם שימוש בגימיקים הנדסיים חכמים. בסקודה יודעים לעשות את זה, בפיאט ידעו רק לפני כמה שנים, בסיטרואן בהחלט יודעים. תשומת הלב לפרטים הקטנים עושה את ההבדל: שמונת פתחי האוורור במקום שבו בדרך כלל יש ארבעה; ידית ההילוכים הקטנה; תנוחת הישיבה המצוינת; המושבים המדליקים שהם ספק כורסה ספק מושב.

איירקרוס מתוכנן תוך הרבה מחשבה על הנהג, וחשוב מכך, תוך מחשבה על הנוסעים מאחור. הנוסחה של רכבי הכביש־שטח העממיים קובעת שמי שמשלם הרבה יושב בדרך כלל מקדימה, משמע ניתן להזניח את מי שיושב מאחור. איירקרוס לא עושה זאת: במקום ספסל אחורי גדול וקשה, יש שלושה מושבים אינדיבידואליים שכל אחד מהם הוא כורסה בפני עצמה - כל מושב נע קדימה ולאחור. גם תא המטען גדול. רשימת מערכות הבטיחות מרשימה: בקרת שיוט אדפטיבית, מערכת בלימה אקטיבית, זיהוי תמרורים. עם זאת, חלק מאבזור הבטיחות מוצע רק בגרסה הבכירה. מעבר לכך, המזגן לא מצליח תמיד לקרר את תא הנוסעים. קשה לו - במיוחד ביוני, במיוחד בישראל.

סיטרואן טוענת שאיירקרוס משתווה ברמות הנוחות לדגמי סיטרואן המיתולוגיים, ההם שנסעו על כריות מלאות בשמן. בעידן המודרני, ייצור של מערכת מתלים כמו של סיטרואן המיתולוגיות ההן הוא התאבדות כלכלית. לכן סיטרואן מציעה פתרון יותר פשוט, שבו בולמי הזעזועים הם הסוד: הם מסוגלים לספוג מהמורות טוב יותר הודות למעין כרית בתוך הבולם. בפועל, הנוחות של איירקרוס רחוקה מאוד מהנוחות של מכוניות סיטרואן המיתולוגיות, אך אין ספק שהיא הרבה יותר טובה משל רוב רכבי הכביש־שטח שקיימים כיום בשוק הרכב הישראלי, כולל כאלה שמגיעים מגרמניה ועונדים סמלים של יצרניות יוקרה.

איירקרוס בולע מהמורות עירוניות בלי להרגיש בכלל, וזה מרשים. איירקרוס גם בולע מהמורות בין־עירוניות בלי בעיה. הוא באמת מרחף, והריחוף לא בא על חשבון ירידה ברמת האחיזה או היכולת.

תיבת ההילוכים מזייפת

בניגוד לקוריאנים וליפנים, כאן המנוע אינו היברידי אלא טורבו דיזל. הוא משודך לתיבה אוטומטית, בעלת שמונה מהירויות. מדובר במנוע מוצלח במיוחד, שמשנע את האיירקרוס בקצב סביר מאוד. הבעיה היא דווקא תיבת ההילוכים: לאיירקרוס יש תיבה אוטומטית בעלת שמונה מהירויות. משום מה, בנסיעה עירונית בעיקר, התיבה מתבלבלת, איירקרוס מעט משתעל - מאוד לא אופייני ומאוד מפריע לשלווה הכללית שהאיירקרוס מייצר.

לאיירקרוס יש גם גרסה שמצוידת במנוע בנזין, בנפח 1.6 ליטר. היא מפיקה 180 כוחות סוס, בניגוד ל־130 של גרסת הדיזל, ונראה שהיא עדיפה.

השורה התחתונה: בים של רכבי כביש־שטח משעממים, סיטרואן איירקרוס הוא שובר שגרה אמיתי. חלק גדול מרכבי הכביש־שטח העממיים מגיעים לישראל כדי להשביע את רצונם של הישראלים לשבת גבוה, ועושים זאת במחיר פשרה על איכות חומרים, איכות נסיעה, בטיחות, עיצוב וגם יכולת הנדסית - תוך ניצול ציני של הצורך הישראלי בהוספת עשרות אלפי שקלים לצורך האבסת אבזור על רכבים פשוטים. איירקרוס, לעומת זאת, הוא רכב מרשים בבסיסו, מה שהופך את גרסתו היותר מאובזרת לקנייה מרשימה, כזו שתבטיח שביעות רצון גבוהה לכל משפחה שתבחר בו כרכב יומיומי.